העשור השני של המאה ה-21

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף 2010-2019)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
מאות:
המאה ה-20המאה ה-21המאה ה-22

עשורים:

1990-1999 - 2000-2009 - 2010-2019 - 2020-2029 - 2030-2039

שנים:

<<< - 2010 - 2011 - 2012 - 2013 - 2014 - 2015 - 2016 - 2017 - 2018 - 2019 - >>>

העשור השני של המאה ה-21 הוא העשור הנוכחי, אשר החל ב-1 בינואר 2010 ויסתיים ב-31 בדצמבר 2019.

אירועים משמעותיים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליטיקה ומלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפור כהה: שטח בשליטת דאע"ש נכון ל-3 במאי 2015
  • המלחמה בטרור (2001 עד היום) - מספר קמפיינים אידאולוגיים, צבאיים, ודיפלומטיים אשר מבוצעים במטרה לסכל פיגועי טרור המתוכננים על ידי ארגונים שהוגדרו על ידי ארצות הברית ובעלות בריתה כארגוני טרור (בעיקר ארגונים אסלאמיסטיים כמו כמו אל קאעידה, חזבאללה, חמאס, ודאע"ש) ועל ידי סיכול המצב המתמשך בו מדינות מספקות חסות לארגוני טרור. את הקמפיינים השיקו ארצות הברית, עם תמיכה מנאט"ו ובנות ברית אחרות מיד לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001. היום המונח מיוחס בעיקר למלחמות אותם הובילה ארצות הברית והממלכה המאוחדת באפגניסטן ועיראק
  • מלחמת אפגניסטן (2001 עד 2014) - מלחמה שנמשכה 13 שנים ואשר אותה יזמה ארצות הברית בעקבות פיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001, שהעלו את אפגניסטן כחשודה העיקרית במתן בסיסים לאוסמה בן לאדן ולארגון הטרור האסלאמיסטי אל-קאעידה. במסגרת המלחמה נכבשה אפגניסטן והופל שלטון הטליבאן שעבר למלחמת גרילה נגד שלטון הכיבוש החדש, בעיקר מבסיסי פעולה שהקים במקומות שונים במדינה ובפקיסטן השכנה. ב-28 בדצמבר 2014 הכריזה ארצות הברית רשמית על סיום מעורבותה הצבאית בעיראק. ב-13 שנות לחימה אלה, נמנו כ-9,000 הרוגים לכוחות הקואליציה והצבא האפגני, ולמעלה מ-38,000 לוחמי מיליציה נהרגו (מרביתם השתייכו לארגון הטליבאן).
  • מלחמת עיראק (2003 עד 2011) - מלחמה שהחלה ב-20 במרץ 2003 כאשר קואליציה של מדינות בראשות ארצות הברית ובריטניה פלשה לעיראק במטרה להפיל את משטרו של סדאם חוסיין. במהלך המלחמה נכבשה עיראק והופל משטרו של חוסיין. ב-15 בדצמבר 2011 הכריזה ארצות הברית רשמית על סיום מעורבותה הצבאית בעיראק. בתשע שנות לחימה אלה, נמנו כ-4,800 הרוגים לכוחות הקואליציה, רובם אמריקאים, ולמעלה מ-100,000 הרוגים עיראקים.
  • ההתערבות הצבאית נגד דאע"ש (2014 עד היום) - בעקבות ההתקדמות המהירה של ארגון המדינה האיסלאמית (דאע"ש) בעיראק ובסוריה, בעקבות מעשי האלימות הברוטאליים שחברי הארגון מבצעים באלפי קורבנות, וכמו כן בשל החשש מכך שבמוקדם או במאוחר ארגון הטרור יתחיל לבצע פעולות טרור רבות במדינות שונות ברחבי העולם, במהלך קיץ 2014 ארצות הברית ובעלות בריתה הגבירו את מאמציהם לתת מענה לקיצונים האסלאמיים. המטרה של ההתערבות הצבאית הינה קודם כל לעצור את ההתקדמות של דאע"ש, לסייע לקבוצות המיעוט בהם הארגון מבצע רצח עם, ובסופו של דבר לגרום לכך שהארגון ייסוג מהאזורים אותם הוא כבש.
מלחמות אזרחים, מלחמות גרילה ומהפכות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז ה-17 בדצמבר 2010 ועד היום מתרחש גל של מחאות ומהפכות בארצות ערב אשר זכה לכינוי האביב הערבי ואשר במסגרתו נהרגו מעל למאה אלף בני אדם
  • האביב הערבי (17 דצמבר 2010 עד היום) - גל של התקוממויות, הפגנות, ומעשי מחאה ואלימות בהיקף חסר תקדים בעולם הערבי אשר החלו ביום שישי ה-17 בדצמבר 2010 בתוניסיה והתפשטו בהדרגה לכל מדינות ערב ולמספר מדינות שכנות. ההפגנות ההמוניות בתונסיה הובילו ב-14 בינואר 2011 לבריחתו של נשיא תוניסיה זין אל-עאבדין בן עלי לאחר 23 שנים בשלטון. ב-25 בינואר 2011 החלו הפגנות המוניות נגד נשיא מצרים חוסני מובארק. מובארק נאלץ להתפטר לבסוף ב-11 בפברואר 2011. בבחירות לנשיאות מצרים שנערכו במהלך 2012 נבחר נציג ארגון האחים המוסלמים מוחמד מורסי. בנובמבר 2012 החלה מחאות המוניות נגד מורסי אשר התעצמו במהלך יוני 2013. ב-3 ביולי 2013 הצבא המצרי הדיח את מורסי בהפיכה צבאית. גילויי אלימות ברחבי מצרים עדיין נמשכים ברחבי מצרים עד היום. הפגנות המוניות נגד שליט לוב מועמר קדאפי, אשר שלט במדינה במשך 42 שנים, התפתחו בהמשך להתקוממות ארצית (ראו פירוט להלן). במקביל נערכו הפגנות המוניות גם במדינות ערביות אחרות, בהם תימן, ירדן, סודאן, וערב הסעודית. ב-15 במרץ 2011 החלו הפגנות המוניות בסוריה נגד הנשיא בשאר אל-אסד (ראו פירוט להלן).
  • מלחמת האזרחים בלוב (15 בפברואר 2011 -23 באוקטובר 2011) - סדרה של הפגנות ומהומות של אזרחי לוב נגד המשטר בן 42 השנים מועמר קדאפי אשר פרצו בעקבות שיעור האבטלה הגבוה בלוב וחוסר הפיתוח במדינה, הסלימו במהירות למלחמת אזרחים כאשר קדאפי החל להשתמש בכוח צבאי נגד המורדים בלוב. כתוצאה מכך, מאות אזרחים לובים נהרגו ואלפים נפצעו. ב-20 באוקטובר 2011, קדאפי נתפס על ידי המתקוממים ונרצח. זה הוא האירוע שסימל את סוף ההתקוממות.
  • המלחמה בסחר בסמים במקסיקו (2006 עד היום) - סכסוך מזוין מתמשך בין קרטלי הסמים אשר נלחמים בגורמי אכיפת החוק במקסיקו. למרות שקרטלי הסמים המקסיקניים קיימים זמן רב, הם הפכו להיות בעלי השפעה רבה לאחר דעיכת קרטלי הסמים של קולומביה בשנות ה-90. קרטלי הסמים המקסיקנים שולטים כיום בשוק הסמים הסיטונאי בארצות הברית. מעצרים של ראשי הקרטלים הובילו לגל אלימות כאשר הקרטלים מנסים להשתלט על נתיבי הסחר של הסמים אל תוך ארצות הברית. מעל ל-28,000 אנשים בסך הכל נהרגו בין דצמבר 2006 עד נובמבר 2010 כתוצאה מהסכסוך האלים בין קרטלי הסמים לגורמי אכיפת החוק במקסיקו.
  • המלחמה בצפון מערב פקיסטן (2004 עד היום) - סכסוך מזוין בין הכוחות המזוינים של פקיסטן לקבוצות מיליטנטים אסלאמיות (המורכבות מאנשי שבטים מקומיים, חברי ארגון הטליבאן, וחברי המוג'אהדין. העימות המזוין החל בשנת 2004 לאחר שהתגברו המתחים בעקבות כך שכוחות הצבא הפקיסטני החלו לחפש אחר חברי ארגון אל-קאעידה באזור ההררי וואזיריסטאן (Waziristan) שבפקיסטן והסלים בהמשך לכדי התקוממות מזוינת מצד אנשי השבטים המקומיים. בעקבות גל האלימות, למעלה מ-3,440,000 אזרחים נאלצו לעזוב את בתיהם ומעל ל-7,000 אזרחים נהרגו.
  • ההתקוממות השיעית בתימן (18 ביוני 2004 עד היום) - מלחמת אזרחים המתחוללת בצפון תימן אשר החלה ב-2004 כאשר חוסיין באדרדין אל-חות'י, מתנגד משטר ומנהיג הזיידים השיעים, פתח במרד נגד ממשלת תימן. מרבית הלחימה התרחשה במחוז צעדה, שבצפון-מערב המדינה, אולם היא התפשטה גם למחוזות השכנים חאג'ה, עמראן, אל-ג'וף ואף מחוז ג'אזאן, שבערב הסעודית. ממשלת תימן האשימה את איראן בהכוונת המרידה ובמימונה. אלפי מורדים ואזרחים נהרגו במסגרת העימות.
  • המלחמה בסומליה (2009 עד היום) - סכסוך מזוין בו מעורבים בעיקר כוחות של "הממשלה הפדרלית הזמנית" (Transitional Federal Government, בראשי תיבות TFG) בסיוע כוח אפריקאי בן 8,000 איש בשם "משימת האיחוד האפריקאי לסומליה" (African Union Mission to Somalia, בראשי תיבות AMISOM) אשר נלחמים על השליטה במדינה מול הקבוצה האסלאמיסטית אשר המובילה את לוחמת הגרילה, הידועה כ"תנועת ההתנגדות העממית בארץ של שתי ההגירות". גילויי האלימות במהלך הסכסוך הובילו לכך שאלפי תושבים במוגדישו, בירת המדינה, נאלצו לעזוב את בתיהם.
  • הסכסוך בדלתה ניז'ר ​​(2004 ואילך) - סכסוך מתמשך באזור דלתה ניז'ר שבניגריה. הסכסוך החל כתוצאה ממתחים בין תאגידי הנפט הזרים לבין מספר קבוצות מיעוט ​​שהרגישו שהם מנוצלים. הרצון לשלוט על משאבי האש הוביל למיליטריזציה של כמעט כל האזור.
  • מלחמת האזרחים בצ'אד (18 בדצמבר 2005 עד 15 בינואר 2010) - סכסוך מזוין בין הכוחות המזוינים של צ'אד למספר קבוצות מורדים מקומיות. במהלך שנת 2006 ו-2008 כוחות המורדים ניסו להשתלט על בירת צ'אד אך שתי הניסיונות כשלו.
  • ההתקוממות באזור המגרב (2002 עד היום) - משנת 2002 ועד היום כוחות מיליציה האיסלאמיים נלחמות בכוחות ממשלת אלג'יריה. לאורך השנים הסכסוך התפשט למדינות השכנות.
  • מלחמת האזרחים בקולומביה (1964 עד היום) - סכסוך מתמשך בין ממשלת קולומביה לבין מיליציות צבאיות למחצה, הנלחמים על הגדלת שטחי השפעתם במדינה.
  • מלחמת האזרחים במאלי (16 בינואר 2012 עד 20 בפברואר 2015) - במסגרת סכסוך זה מספר קבוצות מורדים אסלאמיות ניסו כבשו את כל החלק הצפוני של מאלי, הכריזו על האזור כאוטונומיה עצמאית, והטילו את חוקי השריעה על האזור שנכבש. כוחות צבא מצרפת וממדינות אפריקניות שונות סייעו בשנים הבאות לצבא של מאלי לכבוש מחדש את אזור צפון מאלי.

הפיכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפיכה במצרים: מפגינים בכיכר א-תחריר שבקהיר, 8 בפברואר 2011

הפיכות בולטות שבוצעו במהלך העשור נגד ממשלות השלטון:

  • ההפיכה בניז'ר (18 בפברואר 2010) - הפיכה צבאית אשר במסגרתה הודח הנשיא מאמאדו טנג'ה.
  • ההפיכה במצרים (11 בפברואר 2011) - סדרה מתמשכת של הפגנות רחוב, מחאות המוניות ופעולות מרי אזרחי אשר התנהלו במצרים במשך מספר שבועות. בעקבות המחאות ב-11 בפברואר אולץ הנשיא המצרי חוסני מובארק להתפטר מתפקידו ולהעביר את השלטון לידי הצבא המצרי.
  • ההפיכה במאלי (22 במרץ 2012) - הפיכה צבאית אשר בוצעה על ידי קבוצת קציני צבא זוטרים. באפריל 2012, הנשיא המודח אמדו טומני טורה התפטר רשמית מתפקידו.
  • ההפיכה בגינאה ביסאו (12 באפריל 2012) - הפיכה צבאית בוצעה במדינה אשר במסגרתה ראש הממשלה והנשיא הזמני נעצרו על ידי הצבא.
  • ההפיכה במצרים (3 ביולי 2013) - הפיכה צבאית שביצע צבא מצרים במדינה כאשר הדיח את נשיא מצרים הנבחר מוחמד מורסי.
  • ההפיכה בתאילנד (22 במאי 2014) - הפיכה צבאית שביצע צבא תאילנד במדינה כאשר הדיח את ראשת הממשלה הנבחרת יינגלאק צ'ינוואט.

פיגועי טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיגועי הטרור הבולטים ביותר עד כה (שבוצעו נגד אוכלוסייה אזרחית) במהלך העשור כוללים את:

איומים גרעיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2005 ועד היום תוכנית הגרעין האיראנית הפכה את לסוגיה משמעותית ומעורר מחלוקת בקרב מדינות העולם המערבי. אחר חודשים של דיונים, החלטות סנקציות מרוככות‏[1] התקבלו במועצת הביטחון ב-23 בדצמבר (מספר 1737), ב-24 במרץ 2007 (מספר 1747) וב-4 במרץ 2008 (מספר 1803)‏[2] לאור סירובה של איראן לחדול מהעשרת אורניום. בכירי המשטר האיראני טוענים כי מטרת תוכנית הגרעין היא הפקת אנרגיה בלבד; מנהיגי אירופה, ארצות הברית וישראל הביעו ביטחון כי איראן חותרת לפצצה גרעינית. הערכות המודיעין נחלקות בנוגע למועד בו איראן תצליח לייצר מתקן נפץ גרעיני, החל מההערכה הישראלית המחמירה של סוף 2009‏[3] וכלה בהערכות אמריקניות הדוחות את השגת הפצצה למועד כלשהו בין 2010-2015.‏[4]

אירועים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירועים הפוליטיים הבולטים של העשור עד כה:

ויקיליקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרשת קייבלגייט - באפריל וביולי 2010 אתר ההדלפות ויקיליקס הדליף באינטרנט מאות אלפי מסמכים מסווגים של ארצות הברית שמתארים את מעורבות ארצות הברית במלחמות בעיראק ובאפגניסטן. בנובמבר 2010 הדליף ויקיליקס מברקים דיפלומטיים אמריקנים הנוגעים להתבטאויותיהם של דיפלומטים אמריקניים כלפי דמויות של מנהיגים ושרים ברחבי העולם. ההתבטאויות היו במקור בדלתיים סגורות, במזכרים פנימיים של משרד החוץ האמריקני. פרסום המסמכים גרם לסערה עולמית ולווה בסיקור נרחב באמצעי התקשורת בכל רחבי העולם שנמשך שבועות ארוכים. הדלפות ויקיליקס היו אחת מן הסיבות שתרמו למהומות בתוניסיה ב-14 בינואר 2011, בעקבות חשיפת שחיתויות בממשלתו של זין אל-עאבדין בן עלי.

אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא האמריקני ברק אובמה חותם בבית הלבן על חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה אשר נועד להסדיר מתן שירותי בריאות לתושבי ארצות הברית
  • מרץ 2010 - המאמצים של ממשל אובמה ליישם את הרפורמה בשירותי הבריאות בארצות הברית הובילו בסופו של דבר להצבעה בבית הנבחרים שהתקיימה ב-21 במרץ 2010 בה התקבל חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה. הרפורמה הבטיחה לראשונה ביטוח בריאות ליותר מ-30 מיליון אמריקאים שעד לאישורו של החוק לא היו מבוטחים כלל. אובמה הצהיר כי הוא מחשיב את החוק בתור ההישג הפוליטי הגדול ביותר שלו.
  • 8 באפריל 2010 - רוסיה וארצות הברית חתמו על הסכם סטארט החדש (New START) אשר במסגרתו רוסיה וארצות הברית התחייבו לצמצם את מספר משגרי טילים הגרעיניים האסטרטגיים שברשותם בחצי.
  • אוקטובר 2010 - דילמה רוסף מנצחת בבחירות לנשיאות ברזיל והופכת בכך לאישה הראשונה בברזיל בתפקיד זה.
  • 17 בספטמבר 2011 - מתחילה תנועת כיבוש וול סטריט (Occupy Wall Street) כאשר מאות מפגינים החלו לערוך פעולות מחאה בברובע הפיננסי של וול סטריט בניו יורק. מאז ועד היום המחאה התפשטה למקומות שונים ברחבי ארצות הברית, בהם וושינגטון, לוס אנג'לס, בוסטון, סיאטל, פילדלפיה, שיקגו, יוסטון, מיאמי, פורטלנד, דנבר, קנזס סיטי, אוסטין, אן ארבור, קליבלנד, דאלאס ומיניאפוליס.
  • 6 נובמבר 2012 - הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012: בבחירות לנשיאות ארצות הברית הנשיא המכהן ברק אובמה מביס את המועמד הרפובליקני מיט רומני.
  • 5 במרץ 2013 - נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס מת ממחלת הסרטן לאחר 14 שנים בשלטון.
  • יולי 2013 - אדוארד סנודן, עובד לשעבר בסוכנות לביטחון לאומי (NSA) של ארצות הברית, מדליף חומר מסווג אודות תוכניות סודיות ביותר של הסוכנות לביטחון לאומי, כולל תוכנית המעקב PRISM ו-Muscular.
  • 28 באפריל 2014 - ארצות הברית מטילה סנקציות כלכליות חדשות נגד רוסיה המתמקדות בחברות ואנשים המקורבים לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
  • 9 באוגוסט 2014 - הפרות הסדר בפרגוסון סידרה של אירועים אלימים שאירעו בפרגוסון, שבמדינת מיזורי בתגובה לאירוע שבו השוטר הלבן דארן ווילסון ירה למוות במייקל בראון, אמריקאי-אפריקאי בן 18, אך לא העומד על כך לדין.
  • נובמבר 2014 - המפלגה הרפובליקנית השתלטה של הסנאט האמריקאי, נותן את שליטת המפלגה הרפובליקנית של שני בתי הקונגרס.
  • 17 דצמבר 2014 - נשיא ארצות הברית ברק אובמה מכריז על חתירה לנרמול היחסים בין ארצות הברית לקובה.

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-15 בפברואר 2011 קבע בית המשפט במילאנו כי ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני יועמד לדין בגין חשדות על כל ששילם עבור קיום יחסי מין עם קטינה במועדון לילה ובגין שימוש לרעה בסמכויותיו כראש הממשלה.

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 9-15 בינואר 2011 - במשאל העם שנערך בחבל הארץ דרום סודאן נקבע, ברוב של 98.83 אחוזים, כי דרום סודאן תהפוך למדינה עצמאית.
  • 14 בינואר 2011 - התקוממות עממית נגד השלטון הדיקטטורי של נשיא תוניסיה, זין אל-עאבדין בן עלי, הביאו את בן עלי ומשפחתו לברוח לערב הסעודית, ובסמוך לאחר מכן, להדחת בן עלי מתפקיד הנשיא.
  • 25 בינואר - 11 בפברואר 2011 - בהשראת ההתקוממות העממית בתוניסיה, אלפי מפגינים במצרים החלו לקרוא להתפטרות או להדחה של הנשיא חוסני מובארק על רקע העוני הרב, השחיתות השלטונית והפגיעה בחופש הביטוי ובזכויות יסוד אחרות. המוקד המרכזי של ההפגנות, שהתרחשו בכל רחבי מצרים, היה כיכר א-תחריר שבמרכז קהיר. לאחר 18 ימים של מחאות בלתי-פוסקות ועל אף שמובארק הודיע כי יפעל לביצוע רפורמות ובחירות חדשות תוך כמה חודשים, הוא נאלץ להתפטר ולהעביר את השלטון לידי הצבא.
  • 15 בפברואר - 23 באוקטובר 2011 - בהשראת ההתקוממות העממית בתוניסיה ובמצרים החלה התקוממות עממית נגד השלטון הדיקטטורי של מועמר קדאפי בלוב אשר במהלכה כבשו המורדים, בסיוע כוחות קואליציה בינלאומית של מדינות, את רוב שטחה של לוב. מהלך העימותים והקרבות שבין הצדדים, נהרגו ונפצעו אלפי בני אדם ואזרחים משני הצדדים הלוחמים. ב-20 באוקטובר 2011 כוחות המורדים הצליחו לתפוס ולהרוג את קדאפי.

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר עד כה במהלך העשור:

  • 8 בינואר 2011 - גבריאל גיפורדס, פוליטיקאית אמריקנית ממוצא יהודי, אשר כיהנה כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית במחוז ה-8 של אריזונה, נורתה בראשה ונפצעה אנושות במהלך אירוע ירי בטוסון שבאריזונה אשר בוצע בעת מפגש עם ציבור בוחריה. במהלך האירוע נפצעו גם 13 בני אדם נוספים ו-6 בני אדם נרצחו.
  • 2 במאי 2011 - אוסאמה בן לאדן, המייסד והמנהיג של ארגון הטרור האסלאמיסטי הגלובלי אל-קאעידה, חוסל על ידי יחידת אריות הים של צי ארצות הברית באחוזה הפרטית המבוצרת בה הסתתר בעיר אבוטאבאד שבפקיסטן .
  • 20 באוקטובר 2011 - מועמר קדאפי, המנהיג המודח של לוב נלכד בעיר הולדתו סירת ונרצח על ידי כוחות המורדים.
  • 27 בפברואר 2015 - בוריס נמצוב, פולטיקאי רוסי בולט אשר היה ממבקריו החריפים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נרצח כאשר נורה ארבע פעמים בגבו ממכונית חולפת כשטייל על הגשר שצופה על בניין הקרמלין שבמרכז העיר מוסקבה.

אסונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסונות הבולטים ביותר של העשור עד כה:

אסונות זיהום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתם הנפט מהדליפה מתפזר בצפון מפרץ מקסיקו, כפי שצולם בידי לוויין של נאס"א ב-24 במאי 2010
  • 20 באפריל 2010 - דליפת הנפט במפרץ מקסיקו - ב-20 באפריל 2010 אירע פיצוץ עז על אסדת הקידוח Deepwater Horizon הפועלת במפרץ מקסיקו בסמוך לחופי לואיזיאנה. הפיצוץ אשר נגרם בשל התפרצות באר נפט תת-מימית גרם למותם של 11 קודחים. לאחר יומיים שקעה האסדה במצולות מפרץ מקסיקו תוך שהיא גורמת לדליפת נפט מהגדולות והחמורות בהיסטוריה. על פי ההערכות קצב הדליפה עמד על 35,000 עד 60,000 חביות ליום (5,500 עד 9,500 מטר מעוקב ליום).
  • 11 במרץ 2011 - רעידת האדמה בסנדאי: רעידת אדמה אשר הוגדרה כ-9.0 בסולם ריכטר מתרחשת מול חופי סנדאי שביפן. רעידת האדמה גרמה לגלי צונאמי בגובה של כ-10 מטרים שהכו בחופי הונשו. רעידת האדמה והצונאמי גרמו לנזרים רבים, בהם 15,889 הרוגים, נזק למבנים ופגיעה בכורים הגרעניים בפוקושימה שהנזק בהם גרם לדליפה שהתפשטה ברחבי העולם. רעידת האדמה הייתה מהחזקות בהיסטוריה.

אסונות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזק שנגרם במרכז פורט או פרינס כתוצאה מרעידת האדמה בהאיטי, 13 בינואר 2010

אסונות תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 25 בינואר 2010 - טיסה 409 של חברת אתיופיאן איירליינס התרסקה לתוך הים התיכון זמן קצר לאחר שהמריאה מנמל התעופה בביירות. כל 90 האנשים על סיפון המטוס נהרגו באירוע.
  • התרסקות מטוס חיל האוויר הפולני ברוסיה: ב-10 באפריל 2010, התרסק מטוס טופולב Tu-154 של חיל האוויר הפולני בקרבת שדה התעופה סמולנסק שברוסיה שעל סיפונו היו נשיא פולין לך קצ'ינסקי ורבים מבכירי מוסדות השלטון בפולין. איש מבין 96 הנוסעים ואנשי הצוות לא שרד בהתרסקות.
  • 12 במאי 2010 - טיסה 771 של חברת אפריקה איירווייז התרסקה בעת ההמראה בנמל התעופה בלוב. בהתרסקות נהרגו 103 אנשים מתוך 104 האנשים אשר היו על סיפון המטוס.
  • 22 במאי 2010 - טיסה 812 של חברת אייר אינדיה מתרסקת בעת ההמראה מנמל התעופה של מנגלור שבהודו. בהתרסקות נהרגו 158 אנשים מתוך 166 האנשים אשר היו על סיפון המטוס.
  • 28 ביולי 2010 - טיסה 202 של חברת איירבלו הפקיסטנית מתרסקת אל תוך הרי מארגאלה (Margalla Hills) בעת שהייתה בדרכה מקראצ'י לאיסלמבאד. כל 152 האנשים על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.
  • 5 בנובמבר 2010 - טיסה 883 של חברת אירו קאריביאן הקובאנית מתרסקת במרכז קובה. כל 61 הנוסעים ו-7 אנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.
  • 9 בינואר 2011 - טיסה 277 של איראן אייר מתרסקת בסמוך לעיר אורמיה שבמחוז מערב אזרבייג'ן בעת שניסתה לנחות נחיתת חירום. 77 אנשים נהרגו בהתרסקות מתוך 106 הנוסעים ואנשי הצוות שהיו על סיפון המטוס.
  • 26 ביולי 2011 - מטוס לוקהיד C-130 הרקולס של צבא מרוקו מתרסק בדרום מרוקו. כל 80 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.
  • 20 באפריל 2012 - טיסה 213 של חברת בהוג'ה אייר הפקיסטנית מתרסקת ברוואלפינדי שבצפון פקיסטן. כל 127 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.
  • 3 ביוני 2012 - טיסה 992 של חברת דנה אייר הניגרית מתרסקת בלאגוס, ניגריה. כל 153 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות, בנוסף ל-10 אנשים על הקרקע.
  • 17 בנובמבר 2013 - טיסה 363 של טטרסטן איירליינס הרוסית מתרסקת בעת הגישה לנחיתה בנמל התעופה הבינלאומי של קאזאן. כל 50 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.
  • 11 בפבואר 2014 - מטוס לוקהיד C-130 הרקולס של חיל האוויר האלג'יראי מתרסק לתוך הר באזור הצפון מזרחי של אלג'יריה. 77 מהנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות. אדם אחד ניצל.
  • 8 במרץ 2014 - טיסה 370 של מלזיה איירליינס אשר היתה בדרכה מקואלה לומפור לבייג'ינג נעלמה בדרכה ליעד. שרידי המטוס מעולם לא נמצאו וסיבת היעלמותו נותרה בגדר תעלומה. 227 הנוסעים ו-12 אנשי הצוות הוכרזו רשמית כהרוגים, למרות שלא נמצאו הוכחות חד-משמעיות לכך.
  • 17 ביולי 2014 - טיסה 17 של מלזיה איירליינס אשר היתה בדרכה מאמסטרדם לקואלה לומפור התרסקה במזרח אוקראינה, כארבעים קילומטרים מהגבול עם רוסיה. ככל הנראה הופל המטוס בירי מכוון של טיל קרקע-אוויר לעברו. 298 מהנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נספו בהתרסקות.
  • 24 ביולי 2014 - טיסה 5017 של אייר אלג'יר אשר היתה בדרכה מבורקינה פאסו לאלג'יריה התרסקה במאלי. כל 116 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.
  • 28 בדצמבר 2014 - טיסה 8501 של אייר אסיה אינדונזיה אשר היתה בדרכה מסורביה לסינגפור התרסקה במהלך סערה לתוך ים ג'אווה. כל 162 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.
  • 24 במרץ 2015 - טיסה 9525 של ג'רמנווינגס שהייתה בדרכה מברצלונה שבספרד לדיסלדורף שבגרמניה התרסקה באלפים הצרפתיים לאחר שטייס המשנה אנדראס לוביץ נעל את הטייס מחוץ לתא המטוס וריסק את המטוס בכוונה. כל 150 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.

אסונות שאינם טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפרצות האבולה במערב אפריקה (2015-2014) - התפרצות נגיף האבולה באזור מערב אפריקה גורם למותם של אלפי בני אדם.

חברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הערכות האו"ם אוכלוסיית העולם צפויה להגיע בסוף העשור ל-7.5 מיליארד איש.

דור הבייבי בום יגיע לגיל פרישה בצפון אמריקה, באירופה ובאוסטרליה. הקפיצה המשוערת בכמות האנשים שיחלו להשתמש בכספי הביטוח הלאומי צפויה להכביד על תקציבי מדינות העולם הראשון.

מדינות אירופה, רוסיה, ויפן, אשר בהם שיעור האוכלוסייה נמצא בירידה הדרגתית לאורך העשורים האחרונים, הינם בין האזורים בעולם בהם הזדקנות האוכלוסייה וההשלכות של הזדקנות האוכלוסייה מורגשים כיום במידה ניכרת במיוחד. מעל ל-20% מאוכלוסיית יפן הינו כיום מעל גיל 65, מה שהופך את יפן לאומה עם שיעור האוכלוסייה הזקנה הגדול ביותר בעולם. כתוצאה מכך, ביפן נבחנים כיום פתרונות חברתיים רבים לטיפול בקשישים, לרבות פיתוח רובוטים שיוכלו לסייע בסיעוד. בארצות הברית החשש ממכך שדור הבייבי בום יגיע לגיל פרישה הוביל לכך שהועלו בשנים האחרונות הצעות לביצוע רפורמות מהותיות במדיקר ובביטוח הלאומי, ובכלל זה העלאת גיל הפרישה או ביטול תוכניות מסוימות שהיו זמינות בעבר לגמלאים.

העלאת גיל הפנסיה היא נושא נפיץ מבחינה פוליטית, אשר מוביל בדרך כלל למחאות ציבוריות גדולות. בשנת 2010 צרפת העלתה את גיל הפרישה מ-60 ל-62, על אף שנערכו הפגנות נרחבות בצרפת נגד השינוי.

מדע וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים בולטים עד כה:

  • מרץ 2010 - התנגשות החלקיקים הראשונה של מאיץ ה-LHC.
  • אוגוסט 2011 - נאס"א הודיעה כי צילומים חדשים שנלקחו על ידי הגשושית MRO ‏ (Mars Reconnaissance Orbiter) מצביעים על כך כי בעונות החמות זורמים מפסגות ההרים במאדים אל העמקים.
  • 4 ביולי 2012 - התגלה במאיץ חלקיקים CERN שעל גבול צרפת-שווייץ החלקיק בוזון היגס.
  • 2014 - רכב החלל פיליי, אותו ייצרה סוכנות החלל האירופית, נחת בהצלחה על פני כוכב השביט 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו, ובכך הפך לגשושית הרשונה בהיסטוריה שנחתה בהצלחה על פני שביט.
  • מרץ 2015 - הגשושית "שחר" (Dawn) של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א מגיעה לכוכב הלכת הננסי קרס.
אירועים מתוכננים

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע ותקשורת
  • 3 באפריל 2010 - חברת אפל מציגה לראשונה את מחשב הלוח החדשני הראשון שלה iPad בעל מסך מגע אינטראקטיבי אשר בעל גישה לעיתונים, מגזינים, ספרים אלקטרוניים, ספרי לימוד, תמונות, סרטים, תוכניות טלוויזיה, קטעי וידאו, מוזיקה, עיבוד תמלילים, גיליונות אלקטרוניים, משחקי וידאו ודואר אלקטרוני. ה-iPad הפך הפך באופן מיידע למוצר רב מכר ותוך חודשים ספורים בלבד לאחר השקתו הפך את לגאדג'ט הנמכר ביותר בהיסטוריה.
  • מרץ 2011 - כ-2 מיליארד משתמשי אינטרנט ברחבי העולם.
  • 2012 - הדפדפן גוגל כרום הפך לדפדפן הנפוץ ביותר בעולם.
תחבורה
טויוטה פריוס של גוגל המותאמת לנהיגה ללא נהג
מגמות כלליות
  • יישומי טלפונים חכמים אשר הוצגו לראשונה במהלך סוף העשור הראשון של המאה ה-21 הפכו פופולריים במידה ניכרת במיוחד במהלך העשור השני של המאה ה-21.

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועי ספורט בולטים שצפויים להתקיים במהלך העשור:

אירועים משמעותיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציוני-דרך לפי תאריכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 31 במאי 2010 - לוחמי שייטת 13 משתלטים על המשט שניסה לפרוץ את הסגר על רצועת עזה. במהלך ההשתלטות על ה"מרמרה", אשר לא נענתה לקריאה לעצור, פורץ עימות אלים בין חלק מנוסעי הספינה לחיילים אשר במהלכו נהרגים 9 מנוסעי הספינה ונפצעים מספר חיילי צה"ל.
  • 2 בדצמבר 2010 - השריפה בכרמל - השריפה הגדולה בתולדות מדינת ישראל מתרחשת ונמשכת 82 שעות עד ליל 5 בדצמבר. בשריפה נספו 44 בני אדם ופונו כ-17,000 מבתיהם; בשריפה נשרפו כ-50,000 דונם והושמדו כחמישה מיליון עצים.
  • קיץ 2011 - מחאת האוהלים - סדרת הפגנות רחבות היקף מתקיימות ברחבי ישראל במחאה על יוקר הדיור והמחיה בישראל
  • 14 - 21 בנובמבר 2012 – מבצע עמוד ענן: כוחות צה"ל ערכו מבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה אשר במהלכו הותקפו עשרות מטרות ברצועת עזה כתגובה על ירי רקטות כבד על יישובי עוטף עזה. במהלך המבצע פגע צה"ל בלמעלה מ-1,500 מטרות והרג כ-30 פעילי טרור בכירים, ומנגד נורו מרצועת עזה 1,506 רקטות אל עבר ראשון לציון, באר שבע, אשדוד, אשקלון ומרכזי אוכלוסייה אחרים בישראל, כאשר 421 מתוכם יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל‏. במהלך העימות תל אביב ספגה לראשונה פגיעות טילים מאז מלחמת המפרץ, וכמו כן רקטות נורו גם לעבר ירושלים.

אנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו כתבת הניו יורק טיימס מ-29 בנובמבר 2006: Iran Resolution, Still Not Final, Drops Mention of Sanctions.
  2. ^ ההחלטה הוגדרה על ידי "גורם מדיני" להארץ כ"ריקה מתוכן" לאור ריכוכים משמעותיים שעברה הטיוטה. דיווח זה מ-5 במרץ 2008.
  3. ^ אמיר אורןרשמו לפניכם: דצמבר 2009, איראן גרעינית, באתר הארץ, 14/11/2008
  4. ^ הערכת המודיעין הלאומית האמריקנית (NIE) הכוללת את הערכת 16 סוכנויות המודיעין של ארצות הברית מדצמבר 2007. ה-INR (סוכנות המודיעין של מחלקת המדינה) העריך כי איראן לא תצליח להשיג פצצה במסלול העשרת האורניום עד 2013 בשל קשיים טכניים. כל הסוכנויות העריכו כי איראן לא תצליח לייצר מספיק חומר בקיע על בסיס מסלול הפלוטוניום בשביל פצצה גרעינית לפני 2015. ראו את המסקנות של הערכת המודיעין הלאומית בIran: Nuclear Intentions and Capabilities