21 (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
21
Twenty one poster.jpg
פוסטר הסרט
שם במקור: 21
בימוי: רוברט לוקטיק
הפקה: קווין ספייסי,
ברט ראטנר,
דנה ברונטי,
מייקל דה לוקה
שחקנים ראשיים: ג'ים סטורג'ס,
קווין ספייסי,
קייט בוסוורת,
לורנס פישבורן
הקרנת בכורה: 28 במרץ 2008
משך הקרנה: 123 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 35 מיליון דולר
דף הסרט ב-IMDb

21 הוא סרט קולנוע שיצא לאקרנים בשנת 2008. הסרט הופק באולפני "סרטי קולומביה" וביים אותו רוברט לוקטיק. הסרט מבוסס על הרב-מכר "לנצח את הקזינו" (Bringing Down the House) מאת בן מזריץ', שתורגם גם לעברית. הספר והסרט שאבו השראה מאירוע אמיתי בחייהם של חבורת סטודנטים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT).

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן קמפבל (ג'ים סטורג'ס) עומד לסיים את לימודיו לתואר ראשון במתמטיקה ב-MIT, ובינתיים הוא מוכר בחנות בגדים ומשתתף עם חבריו בתחרות ה 209 - תחרות רובוטיקה. בן מבקש להתקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת הרווארד, וכדי לממן אותם הוא מגיש בקשה למלגה. בראיון האישי המראיין אומר לו שאומנם יש לו נתונים מעולים אבל עליו להיות בעל סיפור חיים "מדהים" על מנת לקבל למלגה. ומספר לו על סטודנט קטוע רגלים שזכה במלגה בשנה שעברה.

קמבל וחבריו חוגגים את יום הולדתו ה-21, ובעוגת יום ההולדת מופיעים האיברים הראשונים של סדרת פיבונאצ'י, שהשמיני שבהם הוא 21. בשתי סצנות בכיתת הלימוד בן מרשים את הפרופסור למתמטיקה, מיקי רוזה (קווין ספייסי): בבקיאותו בהיסטוריה של שיטת ניוטון-רפסון ובפתרון שהציג לבעיית מונטי הול.

בעקבות זאת מיקי מזמין את בן להצטרף לקבוצת סטודנטים שהוא עומד בראשה, המשתמשת בשיטות מתמטיות על מנת לזכות בסכומי כסף גדולים במשחק הקלפים בלק ג'ק (הקרוי גם "21", ומכאן שמו של הסרט). בן מהסס תחילה, אך לאחר מאמצי שכנוע של מיקי ושל הסטודנטית ג'יל טיילור (קייט בוסוורת), שחברה בקבוצה ושאליה בן נמשך, הוא משתכנע להצטרף כדי להרוויח 300,000 דולר, הנחוצים לו למימון לימודיו בהרווארד. בן הופך לשחקן הטוב ביותר בחבורה, ומיקי בוחר בו להיות השחקן הגדול.

השיטה שבה משתמשת הקבוצה היא ספירת קלפים, דבר זה נעשה על ידי שימוש ב"אסטרטגיה הבסיסית" ושיטת הספירה "HI-LO", שבה על פי הקלפים שכבר חולקו למשתתפי המשחק, ניתן לחזות ההסתברות לזכייה בסיבוב הבא. קלפים 2-6 נספרים כנקודה חיובית. הקלפים 7-9 לא נספרים. והקלפים הגבוהים - 10 ואס נספרים כנקודה שלילית. ברגע שהספירה נהפכת לחיובית זה הזמן להמר.

כדי לתקשר ביניהם קבעו חברי הקבוצה רמזים - מחוות גוף ומילות קוד. אחדים מחברי הקבוצה ("עוקבים") יושבים סביב שולחן הבלק ג'ק וסופרים את הקלפים שכבר חולקו תוך שהם מהמרים על סכומים קטנים. כאשר שחקן מזהה מצב שבו יש הסתברות גבוהה לזכייה, הוא רומז, באמצעות מתיחת ידיו לאחור, לבן (שהוא "המהמר הגדול") להצטרף לשולחן, ומוסר לו, באמצעות מילת קוד, את תוצאת הספירה. המצטרף החדש מהמר על סכום גדול וזוכה.

הקבוצה טסה מדי סוף שבוע לבתי הקזינו של לאס וגאס עם סכומים גבוהים מאוד להימור - כ 250.000 דולר - כדי להרוויח כסף במשחקי בלק ג'ק. בן זונח את חבריו, איתם עסק, במסגרת תחרות מדעית, בפיתוחו של רובוט. פעמים אחדות מצליחה הקבוצה לזכות בסכומי כסף נכבדים, המחולקים בין חברי הקבוצה. את חלקו צובר בן במסתור בתקרת חדרו במעונות הסטודנטים.

באחד הביקורים חורג בן מכללי המשחק שעליהם הסכימה הקבוצה, ובמקום להסתמך על המתמטיקה, מהמר הימורים גרידא. הוא מפסיד סכום כסף גדול, וההפסד מעורר את זעמו של מיקי, שנוטש את הקבוצה תוך שהוא תובע מבן לפצותו על ההפסד. בן משכנע את חבריו לקבוצה להמשיך בלי מיקי, אך נלכד על ידי קצין הביטחון של הקזינו, קול (לורנס פישבורן). ויליאמס מכה את בן באכזריות, ואוסר עליו לשוב לקזינו.

(הסצנה הבאה נראית רק לקראת סוף הסרט-)קול מציע לבן לגרום ללכידת מיקי בתמורה הוא יתן לו לשחק לילה שלם בלאס וגאס בלי הפרעה למרות שהפנים שלו שמורות במאגר זיהוי פנים ביומטרי בכל לאס וגאס.

בן שב ל-MIT, ומגלה שכל הכסף שצבר בחדרו נגנב, וכן שנכשל באחד הקורסים שלמד, מה ששולל ממנו את הזכאות לתואר. בן חושד שמיקי אחראי לכך, הוא מנסה לגייס את שאר חברי הקבוצה ללא הצלחה. כמוצא אחרון ובתור נקמה בן משכנע את מיקי לבוא לתת "מכה" גדולה אחרונה בלאס וגאס. הוא משכנע אותו לחזור להנהיג את הקבוצה בנימוק שאין לו ברירה אחרת לעשות כרגע ורק כך יוכל לזכות בכסף שהפסיד למימון הלימדים.

בקזינו זוכה הקבוצה בסכומי עתק, ולקראת סוף הערב נרדפת על ידי אנשי הביטחון. בן נוקם במיקי כמו שתיכנן - נותן לו שקית מלאה צ'יפים מזויפים ומסגיר אותו לקול קצין הביטחון, שניסה לתפוס את מיקי זה זמן רב. לאחר לכידתו מיקי מתגלה שקול רימה את בן והבטיח לו להמר בלא חשש בלאס וגאס רק כדי ללכוד את מיקי וכדי לגנוב את כספי ההימור מבן. באיומי אקדח הוא שודד מבן את הצ'יפים שהרוויח. את חירותו קונה בן במתן כל כספי הזכייה לקצין הביטחון.

בסוף הסרט בן מספר את סיפור העלילה לממונה על המלגה בהרווארד, וזה נותר פעור פה.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, הסרט מבוסס על סיפור אמיתי, אך בעוד שבמציאות החברים העיקריים בקבוצה היו ממוצא אסייתי, בסרט הם לבנים. יש שטענו שבכך דילגו המפיקים על שחקנים אמריקאים-אסייתים כשרוניים, והעדיפו על פניהם את ג'ים סטרג'ס, שחקן יליד לונדון, שנזקק לאימון כדי לסגל לעצמו מבטא אמריקאי. היו שראו שינוי מוצא זה כמעשה גזעני. מנגד נטען שסטרג'ס נבחר לתפקיד בזכות היותו המתאים ביותר.

בנוסף לשינוי מודע זה, יש בסרט אי-דיוקים אחדים:

  • אצל הצופים נוצר הרושם שהשיטה של הקבוצה מבטיחה זכייה ודאית במשחק כאשר הקבוצה פועלת לפי הכללים. למעשה אין זה כך - הכללים מגדילים את ההסתברות לזכייה - כאחוז אחד של רווח לכל סיבוב, אך כיוון שבלק ג'ק הוא משחק מזל, אינם מסוגלים להבטיח זכייה ודאית במשחק מסוים. הגדלת ההסתברות לזכייה פירושה הסתברות גבוהה לרווח בסדרה ארוכה של משחקים, אך לא יותר מכך.
  • בסרט ה"עוקבים" ממשיכים לשבת ליד שולחן המשחק גם לאחר הצטרפותו של בן, "המהמר הגדול". הנימוק שניתן לכך הוא שעליהם להמשיך בספירת הקלפים, למקרה שתוסח דעתו של המהמר הגדול, וכן כדי להזהירו בשעת צרה (כגון התקרבות של אנשי הביטחון). במציאות, על העוקבים לעזוב את השולחן לאחר שהעבירו למהמר הגדול את המידע שהוא זקוק לו, כדי להגדיל את סיכוייו לקבל קלפים זוכים.
  • הפרטים הקשורים בסידורי האבטחה של הקזינו ובמניעת ספירת קלפים הוצגו בצורה מוגזמת או שגויה. בתי קזינו כיום לא משתמשים באלימות כלפי סופרי קלפים - עבירה פלילית כתקיפה וחטיפה עלולים לסבך את הקזינו ולגרום לו נזק כספי גדול בהרבה מהנזק שיכול לגרום סופר קלפים. כיום בכל בתי הקזינו בעולם נדרשים להיכנס עם תעודה מזהה - דרכון לדוגמה. דבר זה נותן בידי הקזינו כלי לסמן אדם שחשוד בספירת קלפים להזין את פרטיו במחשב ולחסום את כניסתו הבאה לכל בתי הקזינו של הרשת. לכן שימוש באלימות הוא פשוט מיותר בנסיון למנוע ממנו לשוב לקזינו. כמו כן התוכנה הביומטרית שבשימוש הקזינו מייצגת בסרט את הכלי העיקרי של הקזינו בסופרי קלפים, תוך שהיא מגמדת את החלק שעדיין נותר לאנשי הביטחון עצמם במערך האבטחה, בניתוח מצבים אנושיים.
  • בסרט משתמשים בקבוצה שכולם רק סופרים קלפים על סכום המינימום בשולחן ורק שחקן אחד. "הביג פלייר" עובר בין השולחנות ומגדיל את ההימור על פי סימון מוסכם של חברי הקבוצה. למעשה במציאות גם אדם יחיד יכול לספור קלפים בהצלחה. בסרט משתמשים בקבוצה כדי להנמיך לכאורה את סיכויי הגילוי של הקבוצה אפילו שהביג פלייר או כל סופר קלפים רגיל תמיד ישרף בסופו של דבר כמו שקורה בסרט לבן. כמו כן משתמשים בסרט בקבוצה כדי להעלות את המסתורין של ספירת קלפים.
  • הסרט מתחיל בשלוש סצנות בעלות אופי מתמטי, המבהירות לצופה שהסרט עוסק בחבורה של גאונים מתמטיים. מכאן ניתן להבין שכדי לספור קלפים חובה להיות גאון, אך אין זה כך. ספירת קלפים היא פעולה קלה המבוססת על זכירה של טבלה קטנה שכל אדם יכול ללמוד תוך מספר שעות. הספירה עצמה אינה מצריכה יותר מאשר חיבור וחיסור במספרים שלמים בעלי ערך נמוך.
  • לאחר שלב זה, הופך הסרט לסרט פעולה הוליוודי, המתמקד בפעילות החבורה בקזינו, באנשי האבטחה המנסים לזהותם, במרדפים ובאלימות. הכישורים המתמטיים של בני החבורה כלל אינם רלוונטיים.
  • מעבר לכך, החבורה משתמשת שוב ושוב באותן המחוות לשם העברת המסרים, בניגוד לכלל הבסיסי בהצפנה, לפיו כוחו של צופן (המחוות הן מילות קוד - סוג של צופן) נחלש ככל שתבניתו פשוטה יותר וחוזרת על עצמה (ואכן, אנשי האבטחה של הקזינו מזהים את הצופן במהירות).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]