A7V

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
A7V שטורמפאנצרוואגן
A7v-wotan-diorama.jpg
מידע כללי
מדינה מייצרת Flag of the German Empire.svg גרמניה
שנת ייצור 1918
דגם קודם אין
דגם עוקב אין
מערכה מרכזית אמיאן, מלחמת העולם הראשונה.
מידע טכני
אורך 7.47 מטרים
רוחב 3.1 מטר
גובה 3.35 מטרים
משקל 33 טון
מהירות 8 קמ"ש על כביש
טווח פעולה 40 ק"מ
חימוש עיקרי תותח 57 מ"מ
חימוש משני שישה מקלעים 7.92 מ"מ
מנוע שני מנועי בנזין, 100 כ"ס כל אחד.
מיגון 10-30 מילימטר
צוות 18

A7V, או בשמו המלא שטורמפאנצרוואגן A7V (רכב סער משוריין), היה הטנק הגרמני הראשון. הטנק יוצר במספרים קטנים לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות האימה שהטילו הטנקים הבריטים הראשונים בחי"ר הגרמני, ולמרות ההצלחות הלא מבוטלות של הנשק החדש הזה, המטה הגרמני העליון במלחמת העולם הראשונה לא ראה ערך רב בטנקים. הגנרלים הגרמנים, רובם אנשי פרשים, ראו בטנק מעין צעצוע מכני שאין לו מקום בצבא רציני. לכן רק ב-1917 החל ייצור הטנקים בגרמניה, וגם אז בכמויות קטנות. הגרמנים ייצרו רק דגם אחד, ששמו היה A7V, והוא הוטל לקרב בפעם הראשונה במרץ 1918.

A7V[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטנק הגרמני היה פרי תכנונו של קצין תובלה גרמני. ה-A7V היה למעשה ארגז שריון שהורכב על שלדה של טרקטור. הוא היה גדול יותר ממקביליו הבריטיים, ותופעל בידי 18 אנשי צוות. השריון היה עבה יותר מזה של הטנק הבריטי, והחימוש כלל תותח 57 מילימטר ושישה מקלעי 7.92 מילימטר. לא היה לו צריח והחימוש סודר כך שתותח ה-57 מילימטר היה בחזית הטנק, שני מקלעים בכל צד, ושניים באחורי הטנק. ההנעה סופקה על ידי שני מנועי "דיימלר" מבוססי בנזין, שכל אחד מהם הפיק 100 כוחות סוס. השימוש בשני מנועים אלה איפשר לטנק מהירות של 8 קילומטר לשעה. לכאורה היה מדובר ברכב שעולה על הטנק סימן 1 הבריטי כמעט בכל, אך למעשה לא כך היה הדבר. ה-A7V סבל מבעיות מכניות קשות. המנועים ושאר מערכת ההנעה התקלקלו תכופות, ושריון הטנקים הגרמני היה מאיכות ירודה. למעשה השימוש היחיד שהיה ל-A7V היה בהעלאת מורל החי"ר הגרמני, ובכך שהחי"ר הבריטי נטה להימלט מפניו (כפי שעשה החי"ר הגרמני כאשר הותקף על ידי טנקים בריטיים).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]