ALD

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ALD
Neuron, LangNeutral.svg
שם בלועזית Adrenoleukodystrophy
ICD-10
(אנגלית)
E71.3
ICD-9
(אנגלית)
330.0, 277.86
OMIM
(אנגלית)
300100
DiseasesDB
(אנגלית)
292
MeSH
(אנגלית)
D000326

ALD (ראשי תיבות: Adrenoleukodistrophy; בכתיב עברי: אדרנולויקודיסטרופיה) היא מחלה תורשתית של מערכת העצבים המועברת בין אם לבנה (האם אינה חולה במחלה, אלא היא נשאית שלה) וסופה מוות.

המחלה פוגעת בעיקר בגברים בגיל הנעורים, ורק לעתים נדירות מתגלה אצל נשים. היא מאכלת את שכבת המיאלין העוטפת את סיבי העצב (בדומה לטרשת נפוצה) על ידי מספר חומרים שומניים רוויים (C-24,C-26) הנמצאים אצל חולי ALD בכמות הגדולה פי ארבעה מאשר אצל אדם בריא. אצל חולה ALD שמתחילה לפעול אצלו המחלה, יהיו בתחילה הפרעות קשב ושמיעה, עד לאובדן השמיעה, הראייה, הדיבור. אם לא מטפלים מידית במחלה, הסכנה להידרדרות הולכת וגדלה. ניתן להאט את התפשטות המחלה על ידי צריכה מוגברת של חומר שומני C-18 לא רווי, בצורת טריגליצריד (כי בצורתו הטבעית הוא רעיל ביותר לאדם). הוא יכול להימצא בשמן זית.

"השמן של לורנצו" הוא סרט קולנוע המבוסס על מקרה אמיתי, של ילד חולה ALD שהוריו, ללא השכלה רפואית, הצליחו למצוא את הטיפול שמשמש כיום להאטת המחלה.

דיאגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיאגנוזה מבוססת על ממצאים קליניים ועל זיהוי של שרשראות ארוכות מאוד של חומצות שומן (very long-chain free fatty acid; VLCFA) בסרום. בדיקת MRI תראה חריגות בחומר הלבן. במרכזים רפואיים מסוימים ניתן גם לבדוק הימצאות של הגן הפגום.

כ-1 מכל 42,000 בנים מאובחן כנושא ALD בתאחיזה ל-X.‏‏[1]

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצורה הנפוצה ביותר של ALD היא בתאחיזה ל-X, כלומר הגן הפגום מועבר על כרומוזום X. גן זה נמצא ב-Xq28 והמחלה מתאפיינת בהצטברות יתר של שרשראות ארוכות מאוד של חומצות שומן, שאלו חומצות שומן המורכבות משרשראות של 24-30 פחמנים. הגן האחראי ל-ALD התגלה ב-1993, והחלבון שאותו הוא מקודד שייך למשפחת חלבוני העברה, והוא לא אנזים. לא ברור כיצד רמה גבוהה של שרשראות ארוכות מאוד של חומצות שומן גורמת לאיבוד מיאלין.

הגן (ABCD1) מקודד לחלבון המעביר חומצות שומן לפראוקסיזום, אברון שבו עוברות חומצות השומן חמצון בטא. גן פגום גורם להצטברות של שרשראות ארוכות מאוד של חומצות שומן.

ALD אוטוזומלי קשור לגנים: PEX1, PEX5, PEX10, PEX13, ו-PEX26.‏‏[2]

פרוגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול הוא סימפטומטי. התנוונות נירולוגיות הולכת ומחמירה הופכת את סיכויי ההישרדות לנמוכים. מתים מן המחלה שנה עד עשר שנים לאחר הופעת הסימפטומים. כיום נחקרות מספר שיטות לטיפול במחלה בהן שמן לורנצו, השתלת מח עצם וריפוי גני.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bezman L, Moser AB, Raymond GV, Rinaldo P, Watkins PA, Smith KD, Kass NE, Moser HW (April 2001). "Adrenoleukodystrophy: incidence, new mutation rate, and results of extended family screening". Annals of Neurology 49 (4): 512–7. 
  2. ^ 202370

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.