AMX-13

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
AMX-13 (גרסת ה-75 מילימטר)
AMX-13-.jpg
מידע כללי
סוג טנק קל
מדינה מייצרת Flag of France.svg  צרפת
שנת ייצור 1952
מערכה מרכזית מבצע קדש, מלחמת ששת הימים
מידע טכני
אורך 6.36 (תותח קדימה)
רוחב 2.51 מטר
גובה 2.3 מטרים
משקל 14 טון מוכן לקרב
מהירות 60 קמ"ש על כביש
טווח פעולה 350 ק"מ
חימוש עיקרי תותח 75 מ"מ
חימוש משני שני מקלעים 7.62 מ"מ
מנוע בנזין 250 כ"ס
מיגון 25 מילימטר מקסימלי
צוות 3

AMX-13 הוא שמו של טנק קל תוצרת צרפת, שיוצר במספרים גדולים ויוצא למדינות רבות, החל משנות החמישים המוקדמות של המאה ה-20.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרפת של אחרי מלחמת העולם השנייה ייצרה אבות טיפוס רבים של טנקים, כלי רכב משוריינים ומטוסים אך רובם לא הגיעו לכדי ייצור בקנה מידה גדול. מיעוטם של אבות טיפוס זכו לייצור המוני והצלחה בשוק הנשק העולמי. בתעשיית המטוסים הצרפתית היו אלה סדרת מטוסי המיראז', ולתעשיית הטנקים הצרפתית היה זה ה- AMX-13 וה- AMX-30.

הAMX-13 הוא הטנק הראשון שתוכנן ויוצר במלואו בצרפת אחרי המלחמה. הוא תוצאה של דרישת הצבא הצרפתי לטנק קל ויביל אוויר, שיכול לשמש גם כמשחית טנקים. בשנת 1952, לאחר חמש שנות פיתוח החל הייצור. ה-AMX-13 היווה חיבור בין המסורת הצרפתית של תכנון טנקים קלים, למסורת חדשה של טנקים בינוניים ומצוידים בטכנולוגיות ייחודייות.

הטנק ומאפייניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגרעותיו של הטנק נבעו מעצם היותו טנק קל - השריון שבו דק וחדיר יחסית לנשק נ"ט, הטנק מתלקח בקלות במקרה של פגיעה בו, בשל מנוע הבנזין המותקן בו. התותח בגרסאות המוקדמות בקוטר של 75 מ"מ היה בעל כושר חדירה נמוך. יתרונותיו של הטנק - קלות התפעול, זול יחסית, היותו מסוגל לפעול במקומות שטנקים כבדים התקשו בהם ומהירותו הגבוהה יחסית של 60 קמ"ש על דרך סלולה.

ייחודיותו של הטנק הייתה בצריח. בניגוד לטנק רגיל, שבו קנה התותח מורם ומונמך, ב-AMX מורם ומונמך החלק העליון של הצריח באופן שמאפשר צללית נמוכה יחסית ומקל על הפעלת הטנק מעמדות מוסתרות. חידוש נוסף היה תותח 75 מילימטר מדויק, שמצויד במערכת טעינה אוטומטית. התותח מוזן משתי מחסניות עגולות לשישה פגזים. לאחר ירי 12 הפגזים הראשונים יש להטעין את המחסניות מחדש באופן ידני. מערכת הטעינה הפחיתה קצת מהאמינות, אך הורידה את מספר אנשי הצוות לשלושה. דבר זה נתפס על ידי מדינות מועטות כח אדם כיתרון משמעותי, שכן הוא מאפשר להן לאייש יותר טנקים. חידוש זה הופיע מאוחר יותר גם בטנק הלקלרק ובמספר טנקים רוסיים.

שיפורים וגרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יותר מ-3,000 טנקי AMX-13 יוצרו בצרפת, ועוד מספר לא מבוטל באוסטריה, תחת השם SK 105. הטנקים נהנו ממכירות ברחבי העולם ובעיקר במדינות מועטות משאבים. כתוצאה מהצרכים השונים של המדינות, נוצרו שיפורים רבים בטנקים לאורך השנים. רוב המדינות הזדקקו למענה לאיום מצד טנקים תוצרת ברית המועצות. לכן השיפורים העיקריים היו קשורים בהחלפת תותח 75 המילימטר בחימוש כבד יותר, או בהוספת חימוש משני מתוחכם יותר. בתחום החלפת התותח נעשו בעיקר הסבות לתותחי 90 מילימטר ו-105 מילימטר. אלה איפשרו יכולת השמדה סבירה מול טנקי ה-T-54/55, שהיו בדרך כלל היריבים העיקריים של ה-AMX-13. בתחום החימוש המדויק הייתה אפשרות להתקין מערכת שיגור של טילי נ"ט. אלה היו באופן קלאסי טילים צרפתיים דוגמת ה-SS-11 וה-HOT. בנוסף הציעו חברות רבות, כולל ישראליות, חבילות שיפור עם בקרת אש משופרת, אמצעי ראיית לילה, מנועי דיזל חזקים ועוד.

בנוסף לשיפורים שנועדו לאפשר תפקוד טוב יותר כטנק קל או משחית טנקים, נבנו גרסאות רק"ם רבות על בסיס ה-AMX-13. להלן הגרסאות העיקריות:

  • מערכת שיגור רב קנית לרקטות 160 מ"מ - על תובות טנקי AMX-13 של ונצואלה. המערכת נבנתה בישראל.
  • טנק גישור על תובת AMX-13.
  • טנק חילוץ על תובת AMX-13.
  • AMX VCI- נגמ"ש לעשרה לוחמים על בסיס AMX-13. שירת במדינות רבות מסביב לעולם.

בגרסאות שונות אלה הופעל הטנק (בגרסתו האוסטרית ובגרסתו הצרפתית) על ידי צבאות רבים והשתתף ובלחימה מסביב לעולם. בישראל שימש הטנק מ-1956 עד 1969, כטנק קל ומשחית טנקים. בשרות צה"ל היה הדגם עם תותח 75 מ"מ. בשיא השימוש, בתקופת ששת הימים, שירתו 3 גדודי AMX-13 בצה"ל, ונטלו חלק פעיל בלחימה. הטנק שימש גם את מצרים ולבנון. בנוסף שירת הטנק בארגנטינה, ברפובליקה הדומיניקנית, באקוודור, באינדונזיה, בחוף השנהב, בפרו, בסינגפור, במרוקו, בתוניסיה, בבוליביה ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]