Achtung Baby

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Achtung Baby
אלבום אולפן מאת U2
יצא לאור 18 בנובמבר 1991
הוקלט ברלין ודבלין, 1990
מקום הקלטה אולפני הנזה, Windmill Lane Studios עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 55:27
חברת תקליטים Island Records
הפקה דניאל לנואה
בריאן אינו
כרונולוגיית אלבומים של U2
Rattle and Hum
(1988)
Achtung Baby
(1991)
Zooropa
(1993)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Achtung Babyעברית: אכטונג בייבי) הוא אלבום האולפן השביעי של להקת הרוק האירית, U2. הוא הופק על ידי בריאן אינו ודניאל לנואה, ויצא ב-18 בנובמבר 1991 באיילנד רקורדס. לאחר הביקורות שקיבלו על אלבומם הקודם, "Rattle and Hum", שינו U2 את הקו המוזיקלי שלהם, ושילבו במוזיקה שלהם השפעות של רוק אלטרנטיבי, מוזיקה תעשייתית ומוזיקת דאנס אלקטרונית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהאלבום "The Joshua Tree" שיצא ב-1987 וסיבוב ההופעות "The Joshua Tree" זכו לשבחי המבקרים ולהצלחה מסחרית, האלבום מ-1988, "Rattle and Hum", וסיבוב ההופעות שהתלווה לו, הביאו לביקורות פחות טובות, ולהאשמות שהלהקה נהפכה ליומרנית, צדקנית, חסרת כיוון ובומבסטית.

למרות הפופולריות המסחרית שלה, הלהקה לא הייתה מרוצה מבחינה יצירתית. בזמן סיבוב ההופעות "Lovetown", שליווה את האלבום "Rattle and Hum", החלה הלהקה להשתעמם מביצוע הלהיטים הגדולים שלהם בהופעות. לקראת סוף הסיבוב, הודיע סולן הלהקה, בונו, על הבמה, שזהו "הסוף של משהו עבור U2", ושהם צריכים "ללכת ו... לחלום את הכול שוב". לאחר סיבוב ההופעות, הם לקחו פסק זמן, שעד אז היה הארוך ביותר שלהם.

בתגובה לתחושת הקיפאון המוזיקלי שלהם, חיפשה הלהקה קרקע מוזיקלית חדשה. על פי בונו, לשיר "God Part II" מהאלבום "Rattle and Hum" הייתה תחושה יותר עכשווית מלשירים אחרים באלבום והוא היה קרוב יותר לקו המוזיקלי של "Achtung Baby". הרבה מהחומרים שהלהקה כתבה באותה התקופה היה ניסיוניים, ועל פי בונו, הם "הכינו את הקרקע ל"Achtung Baby". באותה תקופה בונו והגיטריסט דה אדג' התחילו לכתוב יותר ויותר ללא המתופף לארי מולן ג'וניור והבסיסט אדם קלייטון.

ב-1990 הלהקה הקליטה דמואים לשירים שבונו כתב בזמן סיבוב ההופעות "Lovetown". הדמואים האלה התפתחו לשירים "Who's Gonna Ride Your Wild Horses", "Until the End of the World", "Even Better Than the Real Thing ו-"Mysterious Ways".

הקלטה והפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

U2 שכרו את בריאן אינו ואת דניאל לנואה כדי להפיק את האלבום, לאחר שעבדו איתם גם על האלבומים "The Unforgettable Fire" ו-"The Joshua Tree". לנואה היה המפיק הראשי ומארק "פלוד" אליס היה מהנדס ההקלטות. אינו עבד כעוזר בהפקה. הוא היה נפגש עם הלהקה למשך שבוע פעם בחודש-חודשיים כדי לבדוק את השירים שלהם. אינו אמר שהתפקיד שלו היה "לבוא ולמחוק את כל מה שנשמע יותר מדי כמו U2". בכך שהרחיק עצמו מהעבודה, אינו האמין שהוא סיפק ללהקה נקודת מבט רעננה על החומר שלהם כל פעם שהוא הצטרף אליהם.

הלהקה האמינה שקירבה לבית היא האויב של הרוק אנד רול ושכדי לעבוד על האלבום הם היו צריכים להרחיק את עצמם מהשגרה המשפחתית שלהם. בזמן ש"אירופה חדשה" התהוותה לאחר המלחמה הקרה, הם בחרו בברלין, במרכז היבשה שהייתה בתהליך איחוד, כמקור להשראה בשביל אסתטיקה מוזיקלית אירופאית יותר. הם בחרו באולפני הנסה בברלין המערבית ליד חומת ברלין. U2 הגיעה לברלין המזרחית ב-3 באוקטובר 1991 בטיסה האחרונה לשם בערב איחוד גרמניה מחדש. בזמן שהם חיפשו חגיגות פומביות, הם בטעות הצטרפו למחאה קומוניסטית נגד האיחוד. U2 ציפתה למצוא השראה בברלין, אבל במקום זאת מצאה אותה מדכאת ואפלה. קריסת חומת ברלין יצרה תחושה של חוסר נוחות בגרמניה. הלהקה מצאה שהמלון שלהם בברלין המזרחית היה מדכא והחורף היה קשה, בעוד שהמיקום של אולפן 2 של הנסה באולם נשפים ישן של האס אס, המיסטראסל, הוסיף לווייב הרע. מה שעוד סיבך את המצב היה שהאולפנים הוזנחו במשך שנים, מה שהכריח את אינו ולנואה לייבא ציוד הקלטה.

המורל הפך לגרוע יותר כאשר הסשנים התחילו כיוון שהלהקה עבדה ימים ארוכים אבל לא הסכימה על כיוון מוזיקלי. דה אדג' הקשיב למוזיקת דאנס אלקטרונית ולמוזיקה תעשייתית. הוא ובונו היו בעד כיוונים מוזיקליים חדשים בכיוונים האלה. מולן הקשיב לרוק קאלסי. כמו קלייטון, הוא הרגיש יותר בנוח עם הסאונד המוכר של U2 ולא היה בעד החידושים האלה.

הלהקה לא הצליחה להגיע לקונצנזוס במהלך הוויכוחים שלהם והם הרגישו שהם לא מתקדמים. הלהקה שקלה להתפרק. אינו בה לבקר לכמה ימים ואמר לחברי הלהקה שההתקדמות שלהם טובה יותר ממה שהם חשבו. בסופו של דבר, הייתה ללהקה פריצת דרך עם כתיבת השיר "One". בזמן שהלהקה עבדה על השיר "Sick Puppy", גרסה מוקדמת של השיר "Mysterious Ways", דה אדג' ניגן שני מהלכים הרמוניים ברציפות על הגיטרה בעידודו של לנואה, והלהקה מצאה השראה ואלתרה שיר חדש שהפך ל-"One". זה סיפק ללהקה עידוד ותוקף לגישה הישנה שלהם של "דף לבן" בכתיבה והקלטה ביחד.

U2 חזרה לדבלין בשביל חג המולד, שם הם דיברו על העתיד שלהם ביחד וכולם התחייבו מחדש ללהקה. אחרי שהם הקשיבו להקלטות, הם הסכימו שהחומר שלהם נשמע טוב יותר ממה שהם חשבו. הם חזרו לזמן קצר לברלין בינואר 1991 לסיים את העבודה שלהם.

בפברואר 1991, U2 העבירו את הסשנים של ההקלטות לאחוזה ליד הים באלסינור בפרבר של דבלין דאלקי לבית שהם שכרו שם. בזמן כתיבת השיר "The Fly", בונו פיתח פרסונה שהייתה מבוססת על משקפי שמש גדולות שהוא עטה כדי להקל את האווירה באולפן. הדמות, שגם לה הוא קרא "The Fly", התפתחה לאגו-מניאק לבוש בעור שהיה אמור לעשות פרודיה על כוכבות רוק. בונו לבש את האלטר אגו הזה בהופעות פומביות ובהופעות של הלהקה בסיבוב ההופעות "Zoo TV".

באפריל, הקלטות מהסשנים המוקדמים יותר בברלין נגנבו אחרי שהלהקה כנראה השאירה אותם בחדר במלון.

ביולי, הלהקה עברה להקליט באולפני וינדמיל ליין בדבלין, היכן שאינו, פלוד וסטיב ליליווייט מיקססו את השירים.

קומפוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

U2 כתבו את השירים בעיקר דרך ג'אם סשנים, נוהג נפוץ שלהם. האלבום מייצג ריחוק מהסאונד הקודם שלהם. הסגנון המוזיקלי שלהם מציג אסתטיקה יותר אירופאית ומציג השפעות של רוק אלטרנטיבי, מוזיקה תעשייתית ומוזיקת דאנס אלקטרונית. האלבום התאפיין ברובו בצלילים אפלים וכבדים יותר מאשר אלבומיה הקודמים של הלהקה. בונו אף תיאר את הסאונד של האלבום כ"ארבעה אנשים שכורתים את 'עץ יהושע'", כשהכוונה היא לאלבום הלהקה "The Joshua Tree" מ-1987. הפתיחה של השיר הפותח "Zoo Station" הייתה אמורה לגרום למאזינים לחשוב שהתקליט היה שבור או שהוא לא היה האלבום של U2.

עטיפה ושם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת "Achtung Baby" עוצבה על ידי סטיב אווריל ושון מקגרת'.

משמעות המילה הגרמנית "Achtung" בשם האלבום היא "שימו לב" או "זהירות". טכנאי הסאונד של U2, ג'ו אורליהי, השתמש במילים "achtung baby" בזמן ההקלטות, ולפי הדיווח הוא לקח אותן מהסרט המפיקים.

הוצאה וקידום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 באוקטובר 1991 יצא הסינגל הראשון מהאלבום, "The Fly". מכיוון שהוא לא נשמע כמו U2, השיר נבחר לסינגל הראשון. הלהקה רצתה להכריז על הכיוון המוזיקלי החדש שלה. הוא הפך לשיר השני שלהם שהגיע לראש מצעד הסינגלים הבריטי, והוא הגיע למקום הראשון באירלנד ובאוסטרליה. בארצות הברית השיר הגיע למקום ה-61.

"Achtung Baby" יצא ב-18 בנובמבר 1991 בבריטניה וב-19 בנובמבר בארצות הברית. הלהקה שמרה על פרופיל נמוך לאחר צאת האלבום ונמנעה מראיונות, ואפשרה למבקרים ולציבור להעריך את האלבום בעצמם.

הסינגל השני, "Mysterious Ways", יצא חמישה ימים אחרי צאת האלבום "Achtung Baby". השיר הגיע למקום הראשון ברשימת שירי הרוק המודרני וברשימת שירי הרוק מאלבומים של בילבורד. הוא הגיע למקום התשיעי ברשימת הבילבורד 100. הוא הגיע למקום הראשון בקנדה ובאוסטרליה.

במרץ יצא הסינגל "One". הוא הגיע למקום השביעי בבריטניה ולמקום העשירי בארצות הברית. הוא הגיע למקום הראשון ברשימת שירי הרוק המודרניים ולמקום הראשון בקנדה ובאירלנד. "One" הוא אחד מהשירים המפורסמים ביותר של U2, ובשנת 2000 הוא נבחר לשיר העשור של שנות ה-90 בגלגלצ. במצעד העשור המחודש של 2019 הוא נבחר במקום ה-25.

הסינגל הרביעי היה "Even Better Than the Real Thing" שיצא ביוני. גרסת האלבום של השיר הגיעה למקום ה-12 במצעד הסינגלים הבריטי ולמקום הראשון במצעד שירי הרוק מאלבומים בארצות הברית. גרסת רמיקס של השיר של הדי-ג'יי פול אוקנפולד הגיעה למקום השמיני בבריטניה.

הסינגל החמישי היה "Who's Gonna Ride Your Wild Horses" והוא יצא בנובמבר 1992. הוא הגיע למקום ה-14 במצעד הסינגלים הבריטי ולמקום השני בשירי הרוק מאלבומים בארצות הברית.

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Achtung Baby" קיבל ביקורות טובות באופן כללי. במשאל סוף השנה של רולינג סטון הלהקה זכתה בתארים "הסינגל הטוב ביותר" על "One", "אמן השנה", "האלבום הטוב ביותר", "הכתב הטוב ביותר" לבונו, "עטיפת האלבום הטובה ביותר", "קאמבק השנה" ועוד. האלבום הגיע למקום הרביעי במשאל המבקרים Pazz & Jop של הווילג' ווייס של 1991.

"Achtung Baby" הצליח מבחינה כלכלית. בארצות הברית, האלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים המובילים של הבילבורד 200 ומכר 295,000 עותקים בשבוע הראשון שלו. האלבום בילה 13 שבועות בעשירייה הראשונה. באופן כללי, הוא בילה 101 שבועות במצעד האלבומים המובילים של הבילבורד 200. ב-21 בינואר 2991, "Achtung Baby" קיבל אלבום פלטינה כפולה. "Achtung Baby" הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי ובילה 93 שבועות במצעד. הוא הגיע למקום הראשון גם בקנדה, אוסטרליה וניו זילנד. האלבום מכר 7 מיליון עותקים בשלושת החודשים הראשונים שלו, ועד סוף 1992 הוא מכר 10 מיליון עותקים.

"Achtung Baby" קיבל שמונה אלבומי פלטינה בארצות הברית. הוא קיבל חמישה אלבומי פלטינה באוסטרליה, ארבעה אלבומי פלטינה בבריטניה ואלבום יהלום בקנדה.

האלבום היה מועמד לפרס מרקיורי ב-1992. ב-1993, זכה האלבום בפרס גראמי על ביצוע הרוק הטוב ביותר על ידי צמד או להקה. לנואה ואינו זכו בפרס מפיק השנה, לא קלאסי. הוא הועמד לפרס גראמי לאלבום השנה. בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית ב-1993, "Achtung Baby" היה מועמד לאלבום הפופ/רוק האהוב ביותר ובפרסי ג'ונו ב-1993 הוא היה מועמד לאלבום הנמכר ביותר.

רשימת שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות השירים נכתבו על ידי בונו, המוזיקה לשירים הולחנה על ידי U2.

מס' שםהפקה משך
1. Zoo Station דניאל לנואה 4:36
2. Even Better than the Real Thing סטיב ליליווייט, בריאן אינו ולנואה 3:41
3. One אינו ולנואה 4:36
4. Until the End of the World אינו ולנואה 4:39
5. Who's Gonna Ride Your Wild Horses ליליווייט, אינו ולנואה 5:16
6. So Cruel לנואה 5:49
7. The Fly לנואה 4:29
8. Mysterious Ways אינו ולנואה 4:04
9. Tryin' to Throw Your Arms Around the World אינו ולנואה 3:53
10. Ultra Violet (Light My Way) אינו ולנואה 5:31
11. Acrobat לנואה 4:30
12. Love is Blindness לנואה 4:23
משך כולל:
55:27

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

The Fly
תמונה רקע מיקום שיא במצעד
יצא לאור: 21 באוקטובר 1991 * #1 (בריטניה)
אורך: 4:29
מפיק: דניאל לנואה
Mysterious Ways
תמונה רקע מיקום שיא במצעד
יצא לאור: 24 בנובמבר 1991 * #13 (בריטניה)
אורך: 4:04
מפיק: בריאן אינו
דניאל לנואה
One
תמונה רקע מיקום שיא במצעד
יצא לאור: מרץ 1992 * #7 (בריטניה)
אורך: 4:36
מפיק: בריאן אינו
דניאל לנואה
Even Better Than The Real Thing
תמונה רקע מיקום שיא במצעד
יצא לאור: 7 ביוני 1992 * #12 (בריטניה)
אורך: 3:41
מפיק: סטיב ליליווייט
בריאן אינו
דניאל לנואה
Who's Gonna Ride Your Wild Horses
תמונה רקע מיקום שיא במצעד
יצא לאור: אוגוסט 1992 * #14 (בריטניה)
אורך: 3:54
מפיק: U2
פול ברט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Achtung Baby בוויקישיתוף
הקודם:
1992: בוני רייט עם דלברט מק'קלינטון – "Good Man, Good Woman"
פרס גראמי לביצוע הרוק הווקאלי הטוב ביותר של צמד או להקה
1993: U2 – ‏Achtung Baby
הבא:
1994: אירוסמית' – "Livin' on the Edge"