B-2 ספיריט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| B-2 ספיריט | |
|---|---|
 B-2 ספיריט טס מעל האוקיינוס השקט |
|
| מאפיינים כלליים | |
| סוג | מפציץ חמקן |
| ארץ ייצור |  ארצות הברית |
| יצרן | נורת'רופ נורת'רופ גראמן |
| טיסת בכורה | 17 ביולי 1989 |
| תקופת שירות | אפריל 1997 |
| צוות | 2 (יושבים זה לצד זה) |
| יחידות שיוצרו | 21 |
| משתמש ראשי | חיל האוויר האמריקני |
| מחיר | 2.2 מיליארד דולר |
| ממדים | |
| אורך | 21 מטר |
| גובה | 5 מטר |
| מוטת כנפיים | 50 מטר |
| שטח כנפיים | 478 מטר רבוע |
| משקל ריק | 46 טון |
| משקל טעון | 150 טון |
| משקל המראה מרבי | 170 טון |
| ביצועים | |
| מהירות מרבית | 1,000 קמ"ש |
| טווח טיסה מרבי | 11,000 ק"מ |
| סייג רום | 15 ק"מ |
| עומס כנף | 329 ק"ג למטר רבוע |
| דחף | יחס דחף-משקל: 0.205 |
| חימוש | |
| טילים | טילי שיוט |
| פצצות | פצצות שימוש כללי אמריקניות מודרניות ('פצצות ברזל'), פצצות JDAM, נשק גרעיני |
| הנעה | |
| ארבעה מנועים מדגם F118-GE-100, מתוצרת ג'נרל אלקטריק (מוסתרים בתוך הכנף) | |
| תרשים | |
 |
|
ה-B-2 ספיריט (באנגלית: B-2 Spirit) הינו מפציץ חמקן, מתוצרת חברת נורת'רופ האמריקנית. המטוס תוכנן במטרה להתחמק מגילוי על ידי מכ"ם האויב, וצורתו המיוחדת נועדה לשרת מטרה זו. בנוסף, הוא מצויד במיטב מערכות הטכנולוגיה החמקנית המתקדמת של ארצות הברית. המטוס טס לראשונה ב-17 ביולי 1989. בגלל מחירו הגבוה (כ-2.2 מיליארד דולר ליחידה), יוצרו רק כעשרים מטוסים.
זהו המטוס היקר ביותר שנוצר אי פעם, עד כי מחירו לגרם, העומד על כ-30 דולר, יקר פי שניים עד שלושה ממחיר של זהב. המטוס ספג ביקורת רבה מצד אישי ציבור וחברי קונגרס אמריקניים, הואיל ולמרות מחירו הגבוה באופן חריג, הוא עדיין מתוכנן באופן לקוי. לדוגמה, את המטוס מצפה שכבה של חומר סופג מכ"ם מיוחד שמטרתו להקטין את חתימת המכ"ם של המטוס. עם זאת, לאחר הייצור התברר כי חומר זה אינו עמיד לאורך זמן במים, ולכן, לאחר כל משימה של המטוס שבה יורד גשם יש להעביר אותו טיפול מיוחד וארוך על מנת לחדש את שכבת הצבע. בנוסף, כל שריטה בגוף המטוס מחייבת טיפול מיוחד גם כן, מאחר שהיא מגדילה את חתימת המכ"ם של המטוס.
המפציץ מותאם לשאת חימוש מגוון כגון: פצצות JDAM, פצצות ברזל, טילי שיוט ונשק גרעיני.
[עריכה] מקור הפיתוח
בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, יוצרו בארצות הברית שני מטוסי ניסוי שנקראו "כנף מעופפת" - הנורתרופ YB-35 והנורתרופ YB-49 - לנוכח מראם שלא כלל גוף. לדגם הראשון היו שמונה מנועי בוכנה והדגם השני כבר השתמש במנועי סילון. המטוסים מעולם לא הגיעו לכשירות מבצעית או לייצור סדרתי - מנועי הסילון שנכנסו לשימוש באותו זמן הפכו את מנועי הבוכנה למיושנים, ושני אבות הטיפוס של הדגם הסילוני התרסקו - אבל בטיסות הניסוי שנערכו הסתבר שהמכ"ם אינו מצליח לגלות את המטוסים האלו למרות שטסו מעליו. יותר מ-30 שנה אחרי כן, השתמשו מתכנני ה-B-2 ברעיון הכנף המעופפת על מנת להפוך אותו לחמקן.
[עריכה] היסטוריה מבצעית
חיל האוויר האמריקאי מפעיל 21 מטוסים מדגם B-2. אחד מהם התרסק ב-23 בפברואר 2008. למטוסים השונים הוענקו שמות לפי שמות מדינות בארצות הברית בשילוב כינוי הדגם ("ספיריט"), כגון "Spirit of Hawaii" או "Spirit of South Carolina".
מטוסי ה-B-2 השתתפו בהפצצות על עיראק (1991, 2003), בוסניה (שנות התשעים), סרביה (בזמן מלחמת קוסובו, 1999) ואפגניסטאן (2001-2003).
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
