שן כחולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שן כחולה (Bluetooth) הוא תקן של רשת אלחוטית במרחב האישי (WPAN), בקשר רדיו בתדר 2.45GHz, (שהוא התדר שבין שידורי טלוויזיה לשידורי לוויין), בטווחים קצרים, בנפחים קטנים ובהספק חשמל נמוך, המיועד בעיקר לשימושים אישיים, כמו קשר בין מחשב לאביזרים הקפיים ובין מכשירים חשמליים שונים בטווח קצר.

תוכן עניינים 1 מאפיינים 2 רקע 3 תקנים 4 יתרונות 5 חסרונות 6 פריצה לנייד 7 ישומים 8 ראו גם 9 קישורים חיצוניים

[עריכה] מאפיינים

מאפייניה של השן הכחולה:

• טווח: סוג א' - עד 100 מטרים; סוג ב' - עד 10 מטרים; סוג ג'- עד 1 מטר
• נפח: עד 3 מגהסיביות לשניה
• הספק חשמל: 1 מיליוואט
• מספר רשתות מקביליות: 10 רשתות עצמאיות (פיקו - רשתות)
• מספר התקנים מחוברים ברשת: מאסטר + 7 מכשירים נוספים
• ארכיטקטורת רשת: חיבוריות אד הוק מסוג scatternet שמיועדת לקשר אוניברסלי
• שיטה הקשר: 1,600 דילוגי תדר בשנייה בין 79 תדרים שונים, למניעת הפרעות של מכשירים אחרים כמו למשל תנורי מקרוגל.
• אבטחה: אימות ברמת הקשר ומפתח הצפנה של 128 ביט של הנתונים.

[עריכה] רקע

קטע זה דורש עדכון קטע זה עוסק בנושא אקטואלי או כזה המשתנה במהירות, ומאז העריכה האחרונה של הערך אירעו מאורעות הדורשים את עדכונו.

הטכנולוגיה פותחה על ידי חברת אריקסון השבדית בשנת 1996, ונקראת על-שם הגיבור הויקינגי, מלך דנמרק הרלד בלוטנד (Harald Blåtand), שחי בין השנים 940-980 לספירה. המלך היה ידוע ביכולתו לגרום לאנשים לדבר אחד עם השני, ועל-כן מילא תפקיד של מפייס ומאחד בין שבטים סקנדינביים יריבים. התקן "שן כחולה" פותח במקור במעבדות חברת אריקסון ונועד לשמש בהתקני דיבורית אלחוטית לטלפון סלולרי. בהמשך התברר שיש לו מגוון רחב של יישומים אפשריים ושנתיים לאחר הפיתוח הראשוני, בשנת 1998, נפתחה הטכנולוגיה לשימוש חינם לכל חברה הרוצה בכך.

הטכנולוגיה אומצה בחום על ידי החברות המובילות בשוק, כמו אפל, אינטל, מיקרוסופט, יבמ, נוקיה, מוטורולה, טושיבה, לוסנט, שיצרו קבוצת דור המייסדים שנקראת BSIG‏ (Bluetooth Special Interest Group), והיא נמצאת כיום בטווח נרחב של מכשירים, החל בטלפונים סלולרים ומחשבי כף יד ועד למחשבים אישיים ומוצרי חשמל נוספים.

אף שהשבב הבסיסי של טכנולוגיה זו עולה, נכון לשנת 2005 פחות מ-$9, ואין צורך לשלם עליו תמלוגים, מוצרים המבוססים על טכנולוגיה זו כמו דיבוריות אלחוטיות, עדיין יקרים ומחירם ב-2006 כמאות שקלים, דבר המונע את חדירתם לשוק הרחב.

בישראל החל עידן השן הכחולה ב-1 בנובמבר 2003, לאחר שצה"ל פינה למטרה זו, בעקבות הנחייה של ראש הממשלה אריאל שרון, את תחום התדרים הנחוץ. עד לתאריך זה השימוש בטכנולוגיית השן הכחולה נחשב כלא-חוקי, ומכשירים אשר תמכו בטכנולוגיה שווקו כאשר פונקציית השן הכחולה חסומה בהם. רק לאחר פינוי התדרים אישר משרד התקשורת להשתמש בטכנולוגיה בארץ ובעלי מכשירים הורשו לפתוח את החסימה.

[עריכה] תקנים

לשן הכחולה יש כיום ארבע תקנים. תקן 1.0, 1.1, 1.2, ו2.0 בכל תקן שופרו יכולות ותוקנו היבטים שונים בשידור.

• בתקן 1.1 הוספה יכולת של שידור בערוץ לא מוצפן.
• בתקן 1.2 שתואם לאחור לתקן 1.1 הואצה יכולת מהירות השידור הלכה למעשה, והורחבה יכולת השידור הבו-זמני, דבר המשפר איכות קול. הוסף ממשק בקר מארח למשדר מקלט אסינכרוני אוניברסלי.
• בתקן 2.0 שתואם לאחור לכל הדור של 1‎.X, שופרה מהירות העברת הנתונים פי 3, הוקטנה צריכת החשמל, ופושט תסריט ריבוי קישורים, בזכות טווח תדרים שמאופשר.
• קיים גם תקן A2DP בגרסאות 1.2 ו2.0 שניתן להאזין למוזיקה דרך אוזניות אלחוטית סטארופוניות.
• קיים תקן EDR לשיפור מהירות העברת נתונים בגרסה 2.0.

[עריכה] יתרונות

• אין צורך בקו ראיה (לעומת תת אדום)
• הספק חשמל נמוך (חשוב במיוחד בהתקנים ניידים)
• יכולת הצפנה סבירה
• אפשרות לתקשר עם עד 8 מכשירים במקביל לכל רשת
• חיבור אוטומטי בין המכשירים השונים (לעומת תקן ה-WI-FI)

[עריכה] חסרונות

• הפרעות מצד מכשירים אלקטרוניים שפועלים באותו תחום תדרים (2.45 גיגהרץ).
• רוחב פס נמוך יחסית מונע אפשרויות של העברת קבצים גדולים וזרימה של וידאו.

[עריכה] פריצה לנייד

רוב הניידים שתומכים בשן כחולה אינם מאובטחים מספיק כדי למנוע פריצה. שן כחולה היא תוכנה שבנוייה כדי שיהיה קל ליצור קשר עם נייד אחר, ולכן אפשר בקלות לפרוץ לטלפון דרך המחשב. בעזרת מכשיר קלט כמו רדיו ותוכנת command promt, אפשר, אם מכירים את השיטה, למצוא יחסית בקלות כל מכשיר נייד הנמצא ברדיוס של מאה מטר , ובכך גם לפרוץ לאחד מהם. אפשר לגנוב את כל רשימות היומן והטלפונים ואפשר לראות כל דבר שהמשתמש של הנייד רואה. עוד יותר מדאיג, שכאשר המשתמש לא מסתכל על המסך, אפשר להתחבר לנייד בצורה כזו שיהיה ניתן לשמוע את כל מה שקורה בחדר דרך הנייד, אמנם המכשיר לא משמיע רינגטון או רוטט, אך המסך מציג הודעה שהוא מתקשר למחשב שממנו נעשתה הפריצה. אפשר להטביע את אות המכשיר בתוכנת GPS, וכך לעקוב וגם לשמוע את כל מה שקורה בסביבת המשתמש, ללא ידיעתו. אפשר למנוע זאת פשוט בכיבוי שן כחולה, או להחליף את המכשיר הלא-מוגן במכשיר מוגן. אמנם פריצה זו לא חוקית, אך קשה מאוד לתפסה כי הנייד לא מודיע על הפורץ ודרך מחשב נייד הפריצה תהיה ניתנת בכל מקום בעולם שיש בו מכשירים התומכים בשן כחולה לא מוגנים, ובצורה חשאית. בדיבור מופשט אפשר להטביע את האות כמעט בכל תוכנה המקבלת אות לווין, רדיו או טלוויזיה.

[עריכה] ישומים

• דיבורית אלחוטית לטלפון סלולרי ושימוש בדיבורית לרכב ללא צורך בהתקנה.
• תקשורת והעברת נתונים בין טלפונים סלולרים או מכשירי כף יד.
• תצוגה של תמונות מטלפון סלולרי במסך מחשב או טלווזיה.
• העברת נתונים למקרן והעברת אודיו לרמקולים ללא צורך בחיווט.
• משחק רשת בין קונסולות משחקים ניידות.
• גיבוי וסינכרון נתונים בין מחשב כף יד או טלפון סלולרי למחשב אישי.
• מצלמות וידאו אלחוטיות.
• DVD אלחוטי.
• ציוד היקפי למחשבים, ובפרט עכבר מחשב, מקלדת ומדפסות.
• שלט רחוק או עכבר. מלבד שלטים מובנים גם אפשר להפוך את הטלפון הנייד לשלט טלוויזיה או עכבר מחשב.

[עריכה] ראו גם

• תקן Wi-Fi

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר הבית של קבוצת שן כחולה
• אתר נוסף של קבוצת שן כחולה
• עוד על השן הכחולה ברוב היבטיה, אתר של מערכת מידע אקדמית אית"ן