CIAM

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקונגרס האחד עשר

סיא"ם (הקונגרס הבינלאומי לאדריכלות מודרנית CIAM - Congrès International d'Architecture Moderne) היה ארגון אדריכלים שקם בשנת 1928 ופעל עד 1959. הארגון נוסד ביוזמת 28 אדריכלים אירופאים שבראשם האדריכל השווייצרי לה קורבוזיה. הארגון פעל לקדם את האדריכלות המודרנית לטובת החברה, הסוציאליסטית בתפיסתה, וניסח את המניפסט של תנועת המודרניזם באדריכלות. הארגון פעל במקביל וכהמשך לאסכולת הבאוהאוס והייתה לו השפעה רבה על התפתחות האדריכלות של המאה ה-20.

עקרונותיו הראשונים של CIAM היו ברובם אימוץ מניפסט הסגנון הבינלאומי אשר נוסחו על ידי לודוויג מיס ואן-דר-רוהה בשנת 1927. בקונגרסים שהתקיימו ביוזמת הארגון נדונו רעיונות חדשים לגבי תפישת האדריכלות המודרנית והתכנון העירוני במאה ה-20. אחת הבעיות הקשות שעמדו על הפרק בתקופה זו הייתה בעיית השיכון של מיליוני בני האדם שהיגרו מן הכפר אל העיר בתחילת המאה. בעיה זו החריפה לאחר ההרס הרב שגרמה מלחמת העולם השנייה לאירופה. לאחר המלחמה, אדריכלים רבים במדינות שניסו לשקם עצמן אימצו את עקרונות הארגון בכל ההיבטים של התכנון העירוני המחודש וסוג בנייה המתאים לאיכלוס מהיר של ההמונים.

קונגרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד עשר קונגרסים נערכו על ידי CIAM:

חברים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]