CM.170 פוגה מגיסטר
| CM.170 מגיסטר | |
|---|---|
|
מטוס מגיסטר בשירות חיל האוויר הבלגי |
|
| מאפיינים כלליים | |
| סוג | מטוס אימונים |
| ארץ ייצור | |
| יצרן | אייר פוגה - עד שנת 1958 (בנוסף לחברות שייצרו אותו ברישיון, כגון התעשייה האווירית לישראל) פוֹטֵז (אנ') - עד 1967 סוד אוויאסיון - עד 1970 SNIAS (איירוספסיאל) - עד 1977 |
| טיסת בכורה | 23 ביולי 1952 |
| תקופת שירות | 1956 – 2010 (בחיל האוויר הישראלי) |
| צוות | 2 |
| יחידות שיוצרו | 929 |
| ממדים | |
| אורך | 10.06 מטר |
| גובה | 2.8 מטר |
| מוטת כנפיים | 12.15 מטר (כולל מכלי דלק) |
| שטח כנפיים | 17.3 מטר מרובע |
| משקל ריק | 2,150 ק"ג |
| משקל טעון | 2,850 ק"ג |
| משקל המראה מרבי | 3,200 ק"ג |
| ביצועים | |
| מהירות מרבית | 715 קמ"ש בגובה 7,000 מטר |
| קצב נסיקה | 17 מטר/שנייה |
| טווח טיסה מרבי | 925 קילומטר |
| סייג רום | 22,000 רגל |
| עומס כנף | 165 ק"ג למטר רבוע |
| חימוש | |
| תותחים | 2x 7.5 או 7.62 מ"מ, 200 פגזים. |
| פצצות | עד 200 ק"ג של פצצות ברזל שונות |
| הנעה | |
| 2 מנועי "טורבומקה מרבורה" | |
| תרשים | |
CM.170 פוגה מגיסטר (שכינויו בחיל האוויר הישראלי היה "צוקית") הוא מטוס אימונים סילוני דו-מנועי, דו-מושבי, שיוצר לראשונה בשנת 1952, על ידי חברת אייר פוגה הצרפתית.
תוכן עניינים |
בשירות חיל האוויר הישראלי[עריכה]
בשנת 1957, נכנס המטוס לשירות בחיל האוויר הישראלי, כמטוס הדרכה בבית הספר לטיסה.
רוב מטוסי הפוגה בחיל האוויר הישראלי, יוצרו ברישיון במפעל היצור של התעשייה האווירית, מקיטים שהגיעו מהיצרן בצרפת. פרט להדרכה, שימשו מטוסי הפוגה את הצוות האירובטי של חיל האוויר במשך 50 שנה, מ-1960 ועד 2010[1].
הפוגה הוא מטוס קטן ממדים, מהיר ובעל כושר תמרון. לפני מלחמת ששת הימים הוחלט בחיל האוויר להשתמש במטוסי הפוגה לתקיפת מטרות קרקע. הפוגות חומשו בשני מקלעי 0.3 בחרטום ובכוורות רקטות.
טייסי הפוגות במלחמה היו טייסים צעירים שזה עתה סיימו קורס טייס ולצידם טייסים ותיקים, חלקם מעל גיל 40. בסך הכל הייתה תרומתם במלחמה מועטה והעובדה שלא הותקן בהם כסא מפלט, גרמה למותם של חמישה טייסים מתוך טייסי ששת מטוסי הפוגה שהופלו במלחמה, ובהם מפקד הטייסת, רס"ן אריה בן-אור. הטייס היחיד ששרד לאחר הפלת מטוסו, סרן שבתאי בן-אהרון, אשר נפגע מעל מעלה אדומים, הצליח להיחלץ ולצנוח בשלום לקרקע, אך שם נרצח על ידי הירדנים.[2] במהלך המלחמה, לנוכח האבדות הכבדות הנובעות ממהירותו האיטית שמקלה על הפגיעה בו באש נ"מ, הופסקה פעילותן הקרבית של הפוגות.
מטוסי הפוגה נטלו גם חלק בהונאת חילות האוויר הערביים, ובמיוחד חיל האוויר המצרי, בזמן מבצע מוקד, בפתיחת אותה מלחמה. באותו בוקר התקיימו "טיסות אימון שגרתיות" של פוגות, שהתחזו ברשת הקשר למטוסי קרב[3].
| ערך מורחב – טייסת 147 |
בשנות ה- 80 עברו מטוסי הפוגה השבחה במפעלי התעשייה האווירית וניתן להם השם העברי; "צוקית". בית הספר לטיסה החל לקלוט את המטוסים ב- 1982, ועד שנת 1986 שודרג כל מערך הפוגות בבית הספר.
הצוקית שימשה כמטוס ההדרכה של מגמת קרב בשלב ראשוני בקורס הטיס של חיל האוויר.
ביוני 2008 פורסם כי הפנטגון הודיע לקונגרס האמריקני שבכוונתו להציע לישראל 25 מטוסי אימונים חדשים מסוג T-6 טקסאן II. מטוסי הטקסאן יועדו להחליף את מטוסי הצוקית. בשנת 2010 החלו הצוקיות לצאת משירות, בעוד מטוסי הטקסאן, החלו להיקלט בחיל האוויר הישראלי.
ב- 22 באוקטובר 2008, התרסק מטוס צוקית בעת טיסת אימון במסגרת קורס הטיס של חיל האוויר. המדריך סרן מתן אסא ופרח הטיס כרמי אילן שטסו בו נהרגו כתוצאה מן ההתרסקות.[4]
גרסאות[עריכה]
- CM.170 Magister - שלושה אבות טיפוס, ועשרה נוספים אשר ייוצרו למטרות בחינות וניסויים.
- CM.170-1 Magister - גרסה ראשונה, בעלת מנועי "טורבומקה מרבורה". 761 מטוסים מדגם זה נבנו; 188 למערב גרמניה, 62 לפינלנד ו-50 מטוסים לישראל.
- CM.170-2 Super Magister - 137 מטוסים מדגם זה נבנו.
- CM.171 Makalu
- CM.173 Super Magister - דגם בעל מנועי "סופר מרבורה". 137 מטוסים נבנו מדגם זה. הוטסו ללבנון, צרפת ואירלנד.
- התעשייה האווירית צוקית - גרסה אשר יוצרה בהתאם לדרישות חיל האוויר הישראלי.
- Fouga 90/90A
מפעילות[עריכה]
אלג'יריה - 28 מטוסים גרמניים לשעבר בשירות חיל האוויר האלג'ירי.
אוסטריה - 18 מטוסי בשירות.
בנגלדש - 8 מטוסים גרמניים לשעבר.
בלגיה - 50 מטוסים בשירות.
ברזיל - 7 מטוסים בשירות.
קמבודיה - 4 מטוסים בשירות.
קמרון - 9 מטוסים צרפתיים לשעבר.
אל סלוודור - 9 מטוסים ישראליים לשעבר.
פינלנד - 80 מטוסים בשירות; 18 יחידות יוצרו בצרפת, 62 יחידות יוצרו בפינלנד.
צרפת - 397 מטוסים בשירות.
גבון - 5 מטוסים גרמניים לשעבר.
גרמניה - 250 מטוסים בשירות חיל האוויר הגרמני.
אירלנד - 7 מטוסים אוסטרים לשעבר.
ישראל - 52 מטוסי אימון לשעבר.
לבנון - 8 מטוסים גרמניים לשעבר.
לוב - 12 מטוסים צרפתיים לשעבר.
מרוקו - 21 מטוסים בשירות, נוסף על מטוס אחד גרמני לשעבר ומטוס אחד צרפתי לשעבר.
ניקרגואה
הולנד
רואנדה - 3 מטוסים צרפתיים לשעבר.
סנגל - 5 מטוסים ברזילאים לשעבר.
טוגו - 4 מטוסים גרמניים לשעבר.
אוגנדה - 12 מטוסים ישראליים לשעבר.
זאיר - 4 מטוסים בשירות.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- בשעה טובה: מטוס ה'צוקית' משתחרר מצה"ל, אתר דובר צה"ל
-
מטוסי צוקית של הצוות האווירובטי של חיל האוויר
-
הצוקית בגן חיל האוויר בגבעתיים
הערות שוליים[עריכה]
- ^ שלום לצוקית - כתבה באתר חיל האוויר.
- ^ http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=45491.
- ^ אתי אברמוב, עפה מקורס טיס, "ידיעות אחרונות", 19.4.2010
- ^ אילנה קוריאל וחנן גרינברג, פרח טיס ומדריך של חיל-האוויר נהרגו בהתרסקות, 22.10.08, ynet
| כלי טיס מתוצרת התעשייה האווירית לישראל | ||
|---|---|---|
| מטוסי קרב | ||
| מטוסים צבאים | ||
| מטוסים אזרחים | ||
| מזל"טים | ||
| כטב"מים טקטים | ||
| כטב"מים ארוכי טווח | ||
| כטב"מים אלימים | ||
| טילים |
שביט (משגר לוויינים) · יריחו · להט · נמרוד · ברק 1 · ברק 8 · גבריאל · לורה · חץ |
|