CTC

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

CTC (ראשי תיבות של Circulating Tumor Cell) הינם תאים סרטניים המתגלים בדמם של חולי סרטן. איתור התאים בדם עשוי להצביע על התקדמות המחלה ועל הסיכויים להחלים ממנה. הבדיקה עדיין בשלב מחקרי ואין להשתמש בה בקליניקה מעשית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך התפתחות הגרורות בסרטן הינו תהליך מורכב ורב שלבי. חלק מתאי הגידול הראשוני מפתחים תכונות שונות המאפשרות להם לחדור מחסומים ביולוגים בגוף, להתנתק מהאתר הראשוני ולהגיע למחזור הדם. בצורה זו יש פיזור של התאים לרקמות מרוחקות, תהליך שיכול להוביל ליצירת גרורות מרוחקות. כמו כן, לכל גידול יש אתרים "מועדפים" בהם יכולות להופיע גרורות ואתרים שבהם הסיכוי נמוך יותר או אפסי.

נמצא כי גם כאשר הגידול מאובחן בשלב מוקדם של המחלה, כאשר אין עדות לפיזור מרוחק, ניתן למצוא באחוז לא זניח של החולים תאי סרטן בדם שמקורם כנראה בגידול הראשוני. בשלבים מתקדמים ייתכן שחלק מהתאים המסתובבים בדם מקורם בגרורות עצמן ולאו דווקא בגידול הראשוני. בנבדקים בריאים לעומת זאת, הסיכוי למצוא בדם תאים החשודים כסרטניים הוא זניח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיאור של תאי סרטן בדם הופיע כנראה לראשונה ברשימה קטנה בעיתון רפואי אוסטרלי בשנת 1869 בו מתאר רופא צעיר בשם תומאס רמסדן אשוורת' (Thomas Ramsden Ashworth) בדיקה פתולוגית של חולה סרטן שנפטר שבדמו הוא ראה תאים זהים לתאים בגידולים מפושטים על גוף החולה‏‏‏[1]. במשך השנים שלאחר מכן הופיעו תאורים שונים של תאים סרטניים בדם והיו מספר תאוריות לגבי הסיבה לתאים אלה או מה מקורם. הסיבות לכך הן שכיחות נמוכה של תאים (בסדר גודל של תא סרטן אחד למיליון תאים מונונוקלארים (תאים בעלי גרעין תא אחד)) והקושי הגדול לבודד ולאבחן את התאים האלה.

בדיקת CTC ומשמעויות קליניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקת CTC מבוצעת על דם פריפרי כאשר ישנן שיטות שמטרתן לבודד את התא על ידי שימוש בסמנים מיוחדים שנקשרים אליו וישנן שיטות שמטרתן להיפטר מתאים שאינם נושאים מאפיינים ספציפיים. התוצאה הסופית המתקבלת היא מספר של תאים סרטניים לנפח דם. המקובל כיום הוא סף של 5 תאים ל 7.5 מיליליטר דם - מעל ערך זה הבדיקה נחשבת חיובית אם כי ייתכן מאוד שעם שיפור הטכנולוגיה של בידוד התאים ופיתוח של בדיקות שיבוצעו על תאים אלה המידע שאפשר יהיה לקבל בעתיד יכלול יותר מאשר ספירה פשוטה של התאים.

הנקודות הבעיתיות בבידוד של ה CTC הן: לא כל התאים הסרטניים דומים אחד לשני, לא תמיד יש להם מאפיין משותף ולעתים קרובות הם דומים מאוד לתאים שאינם סרטניים. התוצאה היא חיובית שגויה או שלילית שגויה שקשה להעריך כיום את שיעורן (ראו מדדים לבדיקות אבחון).

ישנם מחקרים רבים, בעיקר בחולי סרטן המעי הגס וסרטן השד, המראים מתאם בין שינוי במספר התאים בדם לבין המהלך הקליני של המחלה בזמן מעקב או בזמן טיפול. קרוב לוודאי שלבדיקה זו יש משמעות אבחנתית ומספר התאים בדם נותן מידע לגבי סיכויי ההישרדות.

בשנת 2007 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי את מערכת סלסירצ' (CellSearch) של חברת ורידקס (Veridex) מקבוצת ג'ונסון אנד ג'ונסון לשם ניטור חולי סרטן המעי הגס והשד עם מחלה גרורתית‏[2]. יש להשתמש בבדיקה זו כאמצעי משלים לבדיקות אחרות ולשם מידע לגבי סיכויי ההישרדות. המערכת מאפשרת ספירה של תאים בלבד והדמיה של התאים באיכות בסיסית. נכון להיום, לאור המלצות "החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית" (American society of clinical oncology ובראשי תיבות ASCO) מנובמבר 2007 לגבי סרטן השד, המשמעות הקלינית של בדיקת CTC לא הובהרה לחלוטין ואין להתבסס על בדיקה זו לשם אבחנה או לשם החלטה קלינית‏‏‏[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jacob K, Sollier C, Jabado N. Circulating tumour cells: Detection, molecular profiling and future prospects. Expert review of proteomics. 4:741-756, 2007 PMID 18067413

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ashworth T. R. A case of cancer in which cells similar to those in the tumours were seen in the blood after death. The Medical journal of Australia. 14:146-149, 1869
  2. ^ אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי
  3. ^ Harris L, Fritsche H, Mennel R, et al. American society of clinical oncology 2007 update of recommendations for the use of tumor markers in breast cancer. Journal of clinical oncology : official journal of the American Society of Clinical Oncology. 25:1-26, 2007 PMID 17954709

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.