Caenorhabditis elegans

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgCaenorhabditis elegans
C elegans stained.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: נמטודה
מחלקה: Secernentea
סדרה: Rhabditida
משפחה: Rhabditidae
סוג: Caenorhabditis
מין: C. elegans
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Caenorhabditis elegans

Caenorhabditis elegans (או בקיצור C. elegans) היא מין של נמטודה (תולעת עגולה) באורך של כ-1 מ"מ, אשר חיה באדמה בטמפרטורות פושרות. תולעת זו היא אחד מיצורי המודל הנחקרים ביותר בגנטיקה ובביולוגיה ההתפתחותית. חקר אורגניזם זה החל ב-1965 במעבדתו של סידני ברנר.

ה-C. elegans היא בעלת סימטריה דו-צדדית עם מעטפת מקוטיקולה, ללא סגמנטציה, עם ארבעה מיתרים אפידרמליים. היא מכילה מערכת של מספר איברים: מערכת עיכול, מערכת עצבים, מערכת רבייה ושרירים. ה-C. elegans ניזונה מחיידקים, כגון E. coli.

ה-C. elegans כאורגניזם מודל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורגניזם זה משמש רבות כמודל בביולוגיה בשל הקלות הרבה והעלות הנמוכה שבהן ניתן להחזיק מספר רב של אורגניזמים בתנאי מעבדה. אורגניזם זה מתאים במיוחד לחלק התמיינות תאית. ה-C. elegans היא האורגניזם הרב-תאי הראשון שהגנום שלו רוצף ברובו, הריצוף החל ב-1998 והושלם סופית ב-2002. אורכו של הגנום הוא כמאה מיליון זוגות בסיסים (כשלושה אחוז מזה של האדם); ויש בו כ-19,000 גנים. ב-2003 רוצף הגנום של תולעת נוספת -C. briggsae. כך נוצרה האפשרות לבצע גנומיקה השוואתית בין שני המינים.

היתרון המדעי המשמעותי של ה-C. elegans הוא בכך שעל אף שזהו אורגניזם רב-תאי, הוא פשוט מספיק לחקר מעמיק. המקור ההתפתחותי של כל אחד מ-959 התאים שלו עבר מיפוי מלא (במקור ישנם 1,090 תאים, אך 131 מהם מתים בתהליך של אפופטוזה).

בנוסף, ה-C. elegans היא אחד האורגניזמים הפשוטים ביותר בין בעלי מערכת עצבים. ל-C. elegans‏ 302 תאי עצב ושני מנגנונים עצביים עיקריים האחראים לשתי התנהגויות מרכזיות של התולעת שנחקרו רבות: כמוטקסיס (תנועה לכיוון חומר כימי מסוים) ותרמוטקסיס (תנועה לכיוון מקור חום). בנוסף, לאחרונה הוכח שלתולעת זו יכולת למידה אסוציאטיבית בסיסית.

ב-2002 פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה הוענק לסידני ברנר, רוברט הורביץ וג'ון סלסטון על עבודתם בנושא מנגנון המוות התאי המתוכנן ב-C. elegans.

ב-2006 פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה הוענק לאנדרו פייר וקרייג מלו על עבודתם בנושא מנגנון ה-RNAi ב-C. elegans.

ב-2008 פרס נובל לכימיה הוענק לאוסמו שימומרה, מרטין צ'לפי ורוג'ר טסיין על עבודתם בגילוי ופיתוח של GFP. מרטין צ'לפי הדגים את השימוש ב-GFP בבעל חיים חי בעזרת C. elegans.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]