קאמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Camel)
קאמל
Camel
מקום הקמה גילדפורד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק פסיכידלי
חברת תקליטים כריזמה רקורדס, דרים רקורדס, דקה רקורדס, MCA רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.camelproductions.com
חברים

ההרכב המקורי:

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קאמל (Camel) היא להקת רוק מתקדם בריטית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת קאמל נוסדה בשנת 1971 כאשר פיטר ברדנס הצטרף לאנדרו לאטימר, אנדי וורד ודאג פרגוסון, ללהקה שנקראה The Brew. לאחר זמן מה הלהקה שינתה את שמה ל-Camel (גמל).

באוגוסט 1972 הלהקה הוחתמה בחברת התקליטים MCA Records והוציאה את אלבום הבכורה שלהם שנקרא Camel, כשם הלהקה. האלבום לא נחל הצלחה מסחרית והלהקה עברה לחברת התקליטים Decca Records.

ב-1974 הלהקה הוציאה את אלבומה השני Mirage, ושנה לאחר מכן את אלבום הקונספט האינסטרומנטלי "The Snow Goose", כשם סיפורו הקצר של פול גאליקו. גאליקו, שהתנגד לעישון, איים בתביעה כיוון שחשב שהלהקה קשורה למותג הסיגריות "קאמל". כדי להימנע מבעיות משפטיות הוסיפה הלהקה לעטיפת האלבום את הכותרת "Music inspired by" ("מוזיקה בהשראת"). ב-1976 הוציאה הלהקה את האלבום Moonmadness.

החל משנת 1976 השתנה הרכב הלהקה מספר פעמים. בשנה זו הצטרף ללהקה נגן הסקסופון מל קולינס, ובעקבות כך עזב הבסיסט דאג פרגוסון. במקום פרגוסון הצטרף הבסיסט ריצ'רד סינקלייר. בהרכב מחודש זה, הוציאה קאמל את האלבום "Rain Dances" ב-1977 ואת "Breathless" בשנה שלאחר מכן. לאחר הוצאת Breathless ולפני היציאה לסיבוב הופעות עולמי, פרש מהלהקה גם הקלידן בארדנס. במקומו הצטרפו שני קלידנים חדשים: דייב סינקלייר (בן דודו של ריצ'רד) ויאן שלהאס. לאחר סיבוב ההופעות פרשו ריצ'רד ודייב סינקלייר והוחלפו בקולין בס וקיט ווטקינס.

בשנת 1979 הוציאה קאמל (בהרכב לאטימר, וורד, שלהאס, ווטקינס ובס) את האלבום I Can See Your House From Here. עטיפת האלבום, שבה נראה אסטרונאוט צלוב המתבונן אל כדור הארץ מהחלל עוררה מחאה, שגרמה בין היתר לחוסר הצלחה מסחרית של האלבום. לאחר אלבום זה פרש מקאמל גם ווטקינס.

שנתיים לאחר מכן, ב-1981, הוציאה קאמל אלבום קונספט נוסף בשם "Nude". האלבום עסק בסיפור על חייל יפני, היראו אונודה, שנמצא על אי, שנים רבות אחרי שהסתיימה מלחמת העולם השנייה, בלי שידע שהמלחמה נגמרה. קאמל יצאה לסיבוב הופעות שאליו הצטרף ווטקינס, ועזב שוב בסוף הסיבוב.

באותה שנה הפסיק מתופף הלהקה וורד לנגן, עקב בעיות סמים ואלכוהול. לאחר ניסיון התאבדות של וורד הלהקה התפרקה באופן זמני. שנה לאחר מכן, ב-1982, חזרה קאמל לפעילות בהרכב מחודש שכלל את לאטימר, כריס ריינבו ודייוויד פייטון. בהרכב זה הוציאה הלהקה את אלבומה הבא, "The Single Factor", שסגנונו היה שונה מהרוק המתקדם של קאמל. בקרב מעריצי הלהקה אלבום זה נחשב לאחד האלבומים החלשים ביותר של קאמל. לסיבוב ההופעות של אלבום זה הצטרפו ווטקינס ואנדי דאלבי. לאחר סיבוב ההופעות, עזב ווטקינס שוב את הלהקה והוחלף בטון שרפנזייל מהלהקה ההולנדית קאייק. כמו כן הצטרף ללהקה גם פול בורג'ס, ובשנת 1984 קאמל הוציאה את האלבום "Stationary Traveller".

לאחר מספר שנים של דיונים משפטיים ותביעות נגדיות של הלהקה ומנהלה ג'ף ג'יוקס, עבר לאטימר לאמריקה בתחילת שנות ה-90 והקים מחדש את קאמל עם קולין בס, פול בורג'ס ומיקי סימונדס. ב-1991 יצא "Dust and Dreams", שהתבסס על הספר ענבי זעם מאת ג'ון סטיינבק.

ב-1993 הוציאה קאמל אלבום כפול שהוקלט בהופעה חיה בהולנד. באותה שנה נפטר אביו של לאטימר והוא יצא למסע שורשים באירלנד, וכשחזר בשנת 1996 הוציאו קאמל את האלבום "Harbour of Tears", שבו ניכרה ההשפעה של המסע באירלנד על לאטימר.

ב-1997 קאמל יצאה לסיבוב הופעות נוסף, בהרכב לאטימר, בס, פוס פטרסון ודייב סטיוארט. ההופעה תועדה באלבום ההופעה "Coming of Age".

ב-1999 הקליטו לאטימר, סטיוארט ובס את האלבום "Rajaz", ובו בלטו השפעות של מדבריות ונוודים. השיר האחרון של האלבום הוקדש ללורנס איש ערב.

ב-2002 יצא אלבום האולפן האחרון של קאמל, "A Nod and a Wink". אל לאטימר ובס חברו גאי לבלנק (קלידים) ודני קלמנט (תופים); השניים הצטרפו אל הלהקה במהלך מסע ההופעות של שנת 2000. האלבום A Nod and a Wink מצדיע לסגנונן של להקות הרוק המתקדם של שנות ה-70. האלבום הוקדש לקלידן הלהקה המקורי פיטר ברדנס שנפטר בשנה זו.

ב-2003 יצאו קאמל לסיבוב פרידה ברחבי העולם.

במאי 2007 הודיעה אשתו של לאטימר, סוזן הובר, כי לאטימר סובל מהפרעת דם חמורה. בסוף שנת 2007 עבר לאטימר השתלת מח עצם ובספטמבר 2008 הוא שוחרר לביתו.

ב-2010, החל לאטימר לעבוד עם דני קלמנט לאלבום אולפן חדש של קאמל.

באוקטובר 2013 יצאו קאמל לסיבוב הופעות לאחר הפסקה של 10 שנים. חברי הלהקה הם לאטימר, בס, לבלנק וקלמנט, ואליהם הצטרף ג'ייסון הארט כקלידן שני. ההופעות כללו שני חלקים, כאשר בראשון בוצע האלבום "The Snow Goose" במלואו עם שינויים קלים שביצע לאטימר, ובשני בוצע מבחר קטעים מתקופות שונות של הלהקה. במהלך סיבוב ההופעות יצא האלבום "The Snow Goose" בגרסה החדשה.

במרץ 2014 יצאו קאמל לסיבוב הופעות נוסף בעל תוכן כמעט זהה לזה שבסיבוב הקודם. טון שרפנזייל החליף את גאי לבלנק על הקלידים בשל בעיות בריאותיות.

במאי 2018 ערכה הלהקה 3 הופעות בישראל. ההופעות נערכו ב-25, 26 ו-27 במאי באמפי שוני[1].

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההרכב המקורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגנים שהצטרפו במשך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(ע"פ סדר כרונולוגי)

  • מל קולינס - סקסופון
  • ריצ'רד סינקלייר - גיטרה בס
  • דייב סינקלייר - קלידים
  • יאן שלהאס - קלידים
  • קיט ווטקינס - קלידים
  • קולין בס - גיטרה בס
  • אנדי דאלבי
  • כריס ריינבו - קולות
  • דייוויד פייטון - גיטרה בס
  • סטיוארט טוש - תופים
  • טון שרפנזייל - קלידים
  • פול בורג'ס - תופים
  • ריצ'י קלוז - קלידים
  • מיקי סימונדס - קלידים
  • פוס פטרסון - קלידים
  • דייב סטיוארט - תופים
  • גאי לבלנק - קלידים
  • דני קלמנט - תופים
  • ג'ייסון הארט - קלידים
  • פאט ג'ונס - קלידים, שירה וסקסופון

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי הופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קאמל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דנית צמית, קאמל בישראל: קונצרט רוק משובח, באתר ynet, 26 במאי 2018