Chloroflexus

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgChloroflexus
מיון מדעי
ממלכה: חיידקים אמיתיים
מערכה: Chloroflexi
מחלקה: Chloroflexi
סדרה: Chloroflexales
משפחה: Chloroflexaceae
סוג: Chloroflexus
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Chloroflexus

כלורופלקסוס (Chloroflexus) הוא חיידק מהמערכה Chloroflexi (שנקראה בעבר חיידקים ירוקים לא גופריתיים, אך שמה שונה על פי שם הסוג הנחקר ביותר במערכה זו ה-Chloroflexus).

כלורופלקסוס הוא חיידק פוטוסינתטי.

גילוי ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלורופלקסוס נמצא ותועד לראשונה בשנת 1974 על ידי ד"ר בברלי פירסון ומי שהיה המנחה לדוקטורט של קאסטנהולץ. הם הצליחו לבודד את החיידק ממעיינות חמים שבפארק הלאומי ילוסטון שבארצות הברית ובכך למעשה גילו לעולם את החלק החמישי בפאזל הפוטוסינתטי.

אחד הקשיים העיקריים בחקר הכלורופלקסוס היא חוסר היכולת לבודד אותו וללמוד על תכונותיו. כאשר זה נמצא בטבע הוא מוקף באין ספור מיני חיידקים בעלי יכולות כאלה ואחרות והדבר מקשה מאוד על הלימוד אודותיו. מאידך, לא ברור לחלוטין אם אותם מיני חיידקים המצליחים לבודד במעבדות הם באמת בעלי החיים העיקריים בטבע ומייצגים הלכה למעשה את כלל או עיקר בני מינם.

פוטוסינתזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Chloroflexus מסוגל, כמו חיידקי גפרית ירוקים, לסנתז תרכובות פחמן אורגניות בעזרת אנרגיית האור. את האנרגיה הזו הוא לוכד, גם כן בדומה לחיידקי הגפרית הירוקים, בעזרת גופיפים שנקראים "כלורוזומים". אותם כלורוזומים מכילים עד מאתיים אלף יחידות של בקטריוכלורופיל (כלורופיל של חיידקים) וסך הכול יכול גופו של חיידק אחד להכיל אף 50 מיליון יחידות כלורופיל חיידקי זה. יכולת גבוהה ביותר של דחיסה וסידור זו מאפשרת לכלורופלקסוס לקצור אור באורך גל של 740 ננומטר למטרת פוטוסינתזה (שלא יוצרת חמצן).

חיידק הכלורופלקסוס, מהווה יחידה בפני עצמה בעולם החיידקים הפוטוסינתטיים: את יחידה זו מרכיבים הציאנובקטריה, החיידקים הירוקים הגפרתיים, החיידקים הסגולים, ההאלו-בקטריות והכלורופלקסוס.

מבחינה גנטית הכלורופלקסוס נחשב לעתיק מאוד ויש הסוברים שהוא מעין אב קדמון שמתוכו יצאו החיידקים הירוקים הגפרתיים מחד והחיידקים הסגולים מאידך. סברה זו נשענת על סמך הממצאים הפיזיולוגיים בכלורופלקסוס המראים תכונות מקבילות בשני היחידות הללו.

סוגים קרובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודדו עד היום בסך הכול 5 סוגים של חיידקים הדומים לכלורופלקסוס. הללו כולם דמויי צינור גמיש, פוטוסינתטיים בדומה לכלורופלקסוס, אם כי לא לכולם יש כלורוזומים. חלקם חיים גם כן במעיינות חמים (עד 79 מעלות חום) וחלקם במים קרירים יותר. חיידקים שנראים כמו כלורופלקסוס, אם כי לא בודדו מעולם, נראים כמעט בכל סביבה. במעיינות מלוחים במיוחד בדומה לים המלח, במעיינות חמים במיוחד, במקומות של זהום רב, בים, באדמה, בסביבה שיש בה חמצן ובסביבה שאין. נראה כי חיידק זה יודע להסתגל לסביבות קיצוניות יהיו אשר יהיו.

הכלורופלקסוסים יכולים לבצע פוטוסינתזה ולנשום בעזרת חמצן. בניגוד לחיידקים הירוקים הגפרתיים, אשר לא מסוגלים לסבול חמצן כלל, הכלורופלקסוסים יודעים לעשות גם וגם - דבר המקנה להם ככל הנראה יתרון תחרותי.