קומנדר קין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Commander Keen)
קומנדר קין / קין
Commander Keen
הפתיח של המשחק החמישי בסדרה
הפתיח של המשחק החמישי בסדרה
כללי
תאריך הוצאה 1990 (1-3)
1991 (חלומותיו של קין)
1991 (4-6)
2001 (Game Boy Color)
סוגה הרפתקאות / פעולה
פיתוח id Software
הוצאה לאור 3D Realms עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה Apogee Software
עיצוב טום הול
כלי משחק Standard Galactic Alphabet עריכת הנתון בוויקינתונים
דרישות תוכנה
מצבי משחק שחקן יחיד
פלטפורמות MS-DOS
מדיה תקליטון, CD-ROM
דרישות מערכת
בקרים מקלדת, ג'ויסטיק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קומנדר קִיןאנגלית: Commander Keen) היא סדרת משחקי מחשב מצליחה, שפיתחה חברת התוכנה id Software בראשית שנות התשעים של המאה ה-20. משחקים אלה עשו שימוש בגרפיקת EGA והיו חלוצים בהפצתם במתכונת Shareware ובהיותם מראשוני המשחקים שיצרה חברת "id Software", לימים מפתחת רבי-המכר DOOM ו-Quake. המשחקים הלהיבו רבים בקרב קהילת משחקי ה-PC באותם הימים, זאת בשל המנוע הגרפי המהפכני שהגה ג'ון קארמק. בעיצובה הגרפי של סדרת המשחקים, לרבות היקום הדמיוני המוצג בהם, עסק טום הול.

הפצתם של מרבית המשחקים בסדרה נעשתה בידי חברת אפוג'י (Apogee), שלה היה בעת ההיא ותק מסוים בהפצת משחקים למערכת ההפעלה MS-DOS.

כיום, כדי לשחק בסדרת המשחקים של קומנדר קין במחשבים מודרניים (כלומר, בגרסאות מודרניות יותר של Windows), יש להוריד אותם מהאינטרנט ולהשתמש באמולטור של MS-DOS כדי להפעילם (היות שמשחקי MS-DOS לא תואמים למערכת ההפעלה של מחשבים מודרניים יותר).

תיאור כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המשחק מופיעה דמותו של קומנדר קין והשחקן מפנה אותה לאחת הזירות במשחק לפי בחירתו וכן כחלק מההרפתקה. ברוב השלבים ישנם דלתות או מעברים נעולים והשחקן צריך למצוא יהלומים אדומים, צהובים, ירוקים או כחולים, הפותחים אותם. קין מסוגל לנתר למקומות גבוהים באמצעות מקל פוגו. קין חמוש באקדח לייזר שצלמיות המייצגות תחמושת שלו פזורות בזירת המשחק.

בכל שלב במשחק ניתן לפנות למסך המתאר את מצבו של הגיבור: חפצים שצבר, פסילות שנותרו לו, שלב במשחק וניקוד. בדומה למשחקים רבים מסוגה זו, השחקן נפסל כאשר הדמות נוגעת באויבים, נפגעת מתחמושותיהם או נופלת לבורות (בין השאר לבורות עם קוצים).

המשחק מלווה באפקטים קוליים ומוזיקה (שימוש בסיסי ב-Speaker בפרקים 1–3 ללא מוזיקה, בפרק 3.5 נעשה שימוש בכרטיס קול ללא מוזיקה, בפרקים 4–6 נעשה שימוש בכרטיס קול והם כללו גם מוזיקה) אך נוצר בתקופה שבה היו מגבלות טכנולוגיות על קול ומוזיקה, ולכן הדיאלוגים בין קין ודמויות אחרות במשחק מופיעים כטקסט בלבד.

בחלק מהמשחקים קיים משחק נוסף, פונג שבו ניתן לשחק נגד המחשב, והמנצח בו הוא הראשון שצבר 21 נקודות.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומנדר קין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות הראשית במשחק, אותה מפעיל השחקן, היא דמותו של הילד ויליאם ג'וזף בלאזקוביץ' השני, המכונה גם בילי בלייז ובילי, ובעיקר בשם קומנדר קין, או בפשטות קין. קין הוא ילד גאון בן שמונה שלו מנת משכל של 314 (רמז למספר 3.14, הפאי). קין הוא נכדו של ויליאם ג'וזף "בי.ג'יי" בלאזקוביץ' (הגיבור במשחק הטירה הנאצית). הוריו של קין הם ארתור קנט בלאזקוביץ', בעל תוכנית אירוח בטלוויזיה במילווקי, וסוזן אליזבת' מק'מייקלס, אשר עליה לא ניתנו פרטים רבים. אביו של קין שינה את שם משפחתו ל"בלייז" כדי להצליח בתחום הבידור. בנוסף, יש לבילי אח גדול ואחות קטנה שלהם מעולם לא ניתן שם.

בילי בנה בחצר האחורית של ביתו, מפחיות משקה וממצרכי בית אחרים, ספינת חלל הנקראת "The Bean-with-Bacon Megarocket" ("טיל-העל שעועית ובייקון"). כשהוריו יוצאים מהבית ומולי מקמייר, השמרטפית שלו, נרדמת, הוא חובש את קסדת הפוטבול של אחיו והופך לקומנדר קין, מגן כדור הארץ. וזאת מבלי שהוריו, אחיו והשמרטפית יודעים זאת. במהלך מסעו הראשון למאדים, קין אימץ חייזר בעל עין אחת שהסתנן לספינת החלל שלו ומאז הוא מגדל אותו כחיית המחמד שלו, כאילו היה כלב מחמד. לחייזר קרא בשם שמקובל לכלבים, ספוט.

טום הול, המעצב הגרפי של קומנדר קין, ציין שדמותו של קין מבוססת על דמותו שלו בגיל שמונה. קין חובש קסדת פוטבול של הגרין ביי פאקרס, הקבוצה המקומית בוויסקונסין שבה גדל הול.

מורטימר מקמייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורטימר מקמייר הוא יריבו מבית הספר של קין ודמות הרשע במשחק, כמו כן גם אחיה הקטן של מולי, השמרטפית של קין. בדומה לקין, גם מורטימר הוא ילד גאון בן שמונה, אך בניגוד לקין, מנת המשכל שלו היא 315, גדולה מזו של קין בספרה אחת, והוא חובש קסדת פוטבול שחורה. במשחק השלישי, מתגלה שמורטימר התנהג בבריונות כלפי קין מפני שהוא "טיפש יותר" (כי רמת המשכל של קין קטנה משלו). כאמור, מולי, אחותו הגדולה של מורטימר, היא השמרטפית של קין ולא יודעת על מזימתו של אחיה ושקין מנסה לסכל את מזימתו.

מטרתו העיקרית של מורטימר, כפי שהיא באה לידי ביטוי במשחקים השונים, היא להרוג את כל היצורים ביקום שהם בעלי מנת משכל נמוכה משלו.

המשחקים בסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבעה משחקים רשמיים של קומנדר קין הופצו למחשבים האישיים במערכת ההפעלה MS-DOS. הם נחלקים למיני סדרות הנחשבות ל"פרקים" של הסדרה המלאה. המשחק השמיני והאחרון בסדרה הופץ רק לGame Boy Color ולא זכה להצלחה רבה.

קומנדר קין ב"פלישת הוורטיקונים" (Invasion of the Vorticons)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. נטוש על מאדים (Marooned on Mars) - יצא לשווקים בשנת 1990.
    בעוד קומנדר קין חוקר את מאדים, חייזרים גונבים ארבעה חלקים של ספינת החלל שלו שהוא חייב להשיג כדי לחזור לכדור הארץ. החייזרים הם מגזע וורטיקון, הומנואידים דמויי כלבים ובעלי מאחז על מאדים. קין מטייל דרך ערי מאדים השונות ולבסוף מוצא את כל החלקים החסרים, אבל כאשר הוא חוזר לכדור הארץ הוא רואה את ספינת האם של הוורטיקונים מגיחה מעליו, כשתותחיה מוכנים לתקיפה. במשחק זה, קין משיג את מקל הפוגו שלו שמלווה אותו בשאר המשחקים בסדרה, ופוגש הרבה חייזרים ורובוטים ממאדים. במשחק ישנו "אזור כפור" עם קרח וגם שלב סודי אליו אפשר להגיע דרך מרתף של אחד השלבים הגלויים.
  2. כדור הארץ מתפוצץ (The Earth Explodes) - יצא לשווקים בשנת 1990.
    קין חוזר לכדור הארץ ומגלה את ספינת האם של הוורטיקונים מרחפת מעליו כאשר תותחי הלייזר שלה נעולים על שמונה אתרים ידועים ברחבי העולם: הביג בן בלונדון, הספינקס הגדול של גיזה, בית האופרה של סידני, פסל החירות, מגדל אייפל, הקולוסיאום, כנסיית ואסילי הקדוש שבכיכר האדומה וגבעת הקפיטול בוושינגטון. קין חייב למצוא ולנטרל כל אחד מהתותחים כדי להציל את כדור הארץ. שלא כמו המשחק הראשון שהיה בעל אווירה ידידותית ושמחה, כמעט כל דמות במשחק זה עוינת כלפי קין, החל מרובוטים בעלי רובים ועד לרצפות מחשמלות. המשחק מכיל יותר מאפיינים מאשר קודמו, כגון מתגי אור ומשטחים נעים. במהלך הרפתקה זו, קין לומד שהוורטיקונים היו בעברם גזע שוחר שלום, אבל הם שועבדו על ידי ישויות מסתורית הידועה בתור "האינטלקט הכביר" שגרם להם לעבור לצד הרשע.
  3. קין חייב למות! (Keen Must Die!‎) - יצא לשווקים בשנת 1990.
    קין טס לוורטיקון 6 - כוכב הלכת של הוורטיקונים, כדי לאתר את "האינטלקט הכביר" שכיוון את הוורטיקונים כלפי כדור הארץ. במשחק מוצגים הפארקים, הפרברים והערים של הוורטיקונים וכן נשותיהם, ילדיהם, חיות המחמד שלהם וצעצועים מכניים שמהווים את האויבים. האלפבית הגלקטי הסטנדרטי (כתב בו משתמשים רוב החייזרים בסדרת המשחקים, ובין היתר הוורטיקונים) מוצג על לוח בכיתה במבנה בית ספר בשלב סודי, ומאפשר לשחקן לנוע לאזורים אחרים במשחק ולקרוא את סימני הוורטיקונים. על קין להתמודד עם ההמון הוורטיקוני בעריהם, הבא להורגו. לאחר לחימה בשלבים רבים בערי הוורטיקונים ובמתקנים הצבאיים שלהם, קין מגיע למסתור של האינטלקט הכביר וחושף את זהותו. מתגלה לו שאותו המנהיג המסתורי הוא למעשה יריבו מבית הספר - מורטימר מקמייר. בשלב האחרון, קין צריך לשתק את "מכונת ההרס", מכונה ענקית בעלת חלקי מחיצה שנשלטת על ידי מורטימר. קין מנצח בסופו של דבר את מורטימר ומשחרר את הוורטיקונים.

3.5. קטע ביניים (בישראל הוא היה ממוספר לעיתים קרובות כפרק השביעי והאחרון במשחק) - חלומותיו של קין הקרוי גם הפרק האבוד (Keen dreams), הופץ על ידי סופטדיסק - יצא לשווקים בשנת 1991.

לאחר שסירב לאכול את הירקות שאמו הכינה לו, קין נשלח למיטה על ידי הוריו כעונש. הוא נרדם ומתעורר בממלכת ירקות משונה שנשלטת על ידי מלך תפוחי האדמה הרשע, בובוס טובר, שכלא שם ילדים אחרים בשנתם. בעולם חלומות זה, קין אינו מחזיק במקל הפוגו ובאקדח הלייזר שמופיע בכל שאר המשחקים בסדרה, אלא בזרעי "פרח כוח" שהופכים את אויביו באופן זמני לפרחים, וכך הם אינם יכולים לנוע ולפגוע בו.

קומנדר קין ב"להתראות גלקסיה!" (Goodbye Galaxy)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קין לא ידע על כך שמורטימר שאותו הביס היה למעשה כפיל רובוטי של מורטימר האמיתי. מורטימר האמיתי הלך להנהיג את השיקאדים, גזע של חייזרים סייבורגים דמויי רובוטים המכנים אותו בשם גאנהלך (שם שלמען האמת הוא שיבוש של Grand Intellect, השם של האינטלקט הכביר באנגלית). במשחקים הרביעי והחמישי, מורטימר מנסה להרוס את גלקסיית שביל החלב עם ספינת החלל של השיקאדים, האומגאמטיק, אבל קין, שבנה זמן קצר לפני תחילתו של המשחק רדיו בעל טווח קליטה המגיע עד לקצה הגלקסיה, מיירט שדר רדיו ומגלה את תוכניתם של השיקאדים.

4. סודו של האורקל (Secret of the Oracle) - הופץ לראשונה ב-15 בדצמבר 1991.

מכשיר הרדיו החדש של קין, אותו הוא בנה בעצמו, קולט תשדורת שהשיקאדים עומדים להשמיד את הגלקסיה. הוא חש לכוכב הלכת גנוסטיקוס 4 כדי להיוועץ עם השומרים על האורקל, אבל הוא מגלה שהם נלקחו בשבי, וכלואים ב"אדמות הצל" של כוכב הלכת. לכן, המשחק מתמקד במציאתם של שמונת השומרים ובשחרורם על ידי קין. קין עובר דרך יערות מסוכנים, מערות ואיים ובסופו של דבר מצליח לשחרר את כולם. השומרים מפעילים את האורקל, שמגלה לקין שבניית האומגאמטיק כמעט הושלמה, ומראה לו את מיקום הספינה במערכת קוראת'. משחק זה מתאפיין בשלבים ארוכים ובמגוון רחב של אויבים, כגון סלעים שמתחילים לזוז כאשר קין מפנה להם את גבו, שבלולים שמשאירים אחריהם שובל של צואה רעילה, נשרים שדואים ובאים לטרוף את קין ועוד. ישנו גם שלב סודי, פירמידה, אליו ניתן להגיע על ידי רגל מיוחדת מפירמידה אחרת.

5. מכונת יום הדין (The Armageddon Machine) - יצא לשווקים בשנת 1991.

קין טס לקוראת' 3 ונכנס לאומגאמטיק כדי להרוס את הליבה שלה, מנוע הפיצוץ הקוואנטי, וכן כדי למנוע את הריסת היקום. לאחר התחמקות ממערכי הגנה שונים, קין מצליח להרוס את המתקן. שם הוא לומד שמורטימר וגאנהלך הם אותו אדם, וכוונתיו האמיתיות נהיות ברורות – להרוס את היקום כולו.

קומנדר קין ב"חייזרים אכלו את השמרטפית שלי!" (!Aliens Ate My Babysitter)[עריכת קוד מקור | עריכה]

6. חייזרים אכלו את השמרטפית שלי! (!Aliens Ate My Babysitter) - יצא לשווקים בשנת 1991.

בעזרתם של הבלוגים חוטף מורטימר את אחותו מולי, שהיא השמרטפית של קין, כדי להתעמת עמו. קין יוצא להגנתה, וטס לכוכב הלכת פריבבולוס קסאקס, שם היא מוחזקת על ידי אחיה. קין חוקר את הכוכב החוצני ומציל את מולי מחייזרים אוכלי אדם. זהו המשחק האחרון בסדרת קומנדר קין המקורית.

קומנדר קין (GBC)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 חברת אקטיוויז'ן הפיצה משחק של קומנדר קין לGame Boy Color שנקרא בפשטות "קומנדר קין". בפיתוח המשחק שנעשה בהסכמת חברת id Software, לא השתתפו מפתחי המשחקים הקודמים. רוב אוהדי המשחקים המקוריים התאכזבו ממשחק זה מפני שסטה בהרבה מעלילת המשחקים הקודמים וסגנונו היה פחות אסתטי. טום הול, המעצב הגרפי של משחקי הסדרה המקוריים ציין שהוא אינו מחשיב את המשחק הזה כהצלחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קומנדר קין בוויקישיתוף