D

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Dd
Dd
אלפבית לטיני
Aa Bb Cc Dd Ee Ff Gg
Hh Ii Jj Kk Ll Mm Nn
Oo Pp Qq Rr Ss Tt Uu
  Vv Ww Xx Yy Zz  

האות D היא האות הרביעית באלפבית הלטיני. מקורה של האות באות מהשפה הפרוטו שמית ומהאלפבית הפרוטו-כנעני, שממנו התפתחה גם האות ד. מבחינה פונולגית, האות d מייצגת עיצור מכתשי, סותם, קולי (/IPA: /d) - כמו דל"ת בעברית. קוד ה-ASCII של האות הגדולה D הוא 68 ושל האות הקטנה d הוא 100.

ייצוגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באלפבית פונטי מיוצגת האות על ידי המילה "דלתה" (Delta), למעט בשימוש בשדות תעופה על מנת למנוע בלבול עם חברת התעופה דלתא, שם משתמשים במילה "דיקסי" (Dixie).

בASCII מיוצגת האות על ידי 68 (D) ו-100 (d).

בקוד מורס מיוצגת האות על ידי קו ושתי נקודות:

-··

בכתב ברייל:

Braille D4.svg

דגל הסימון הבינלאומי הימי של האות D:

ICS Delta.svg

התפתחות האות D[עריכת קוד מקור | עריכה]

דג פרוטו כנעני דלת פרוטו כנעני פיניקי יווני אטרוסקי לטיני
דג פרוטו כנעני דלת פרוטו כנעני דלת פיניקית דלטא יוונית D אטרוסקית D לטינית

משמעויות של האות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקשרים מסוימים, D יכולה לסמל:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]