Electric Light Orchestra

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו להקת Electric Light Orchestra

Electric Light Orchestra ובקיצור ELO (שם הלהקה הוא משחק מילים: לכאורה משמעותו היא "תזמורות האור החשמלי", אך ניתן לפרשו גם כ"תזמורת קלה חשמלית"-התייחסות לסאונד של הלהקה, המשלב כלים חשמליים עם תזמורת קלה) הייתה להקת רוק בריטית מצליחה בשנות השבעים ושנות השמונים.

הלהקה הוקמה על ידי ג'ף לין יחד עם רוי ווד ובב בוון (מלהקת "The Move") ב-1971 בברמינגהם. היא פעלה עד שנת 1986 בהרכב משתנה והוציאה 13 אלבומים.

הלהקה התאפיינה בשימוש רב בכלי מיתר ככינור ושני צ'לי למתן נופך "קלאסי" לשיריה. בשנת 1979 פנו חברי הלהקה לסגנון הדיסקו באלבום "Discovery", בו נמצאו להיטים כגון "Don't Bring Me Down" (שהוא השיר הראשון אותו הקליטו ללא כלי מיתר כלשהם), "Last Train to London", "Shine a Little Love" ו-"Confusion".

הלהקה המשיכה במגמה זו ובשנת 1981 ראה אור האלבום "Time" אשר בו פנתה הלהקה לצלילים אלקטרוניים, בשילוב עם הגוון הישן של ELO - כלי מיתר קלאסיים. אלבום זה מזכיר בצליליו פסקול לסרט מדע בדיוני, ואף התכנים שלו מדברים על האנושות במונחים עתידיים על גבול המדע הבדיוני כמו למשל בשירים "Ticket to the Moon" ,"Yours Truly, 2095", "21th Century Man" ועוד. למרות השינוי המוזיקלי של הלהקה זכה האלבום להצלחה עולמי והעיד על כך סיבוב ההופעות "Time" שבא מיד לאחר צאת האלבום.

בשנת 2001 חברו להם ג'ף לין וקלידן הלהקה ריצ'רד טנדי ויחד עם עוד מספר נגנים הם הוציאו אלבום חדש בשם Zoom. הם התעתדו לצאת לסיבוב הופעות תחילה בארצות הברית ולאחר מכן באירופה, אך סיבוב הופעות זה בוטל עקב מיעוט הזמנות. זאת למרות שהאלבום עצמו זכה לביקורות חיוביות. ההופעה עצמה תועדה בפני קומץ נבחר ממעריצי הלהקה באולם PBS בלוס אנג'לס ויצא על DVD.

להקות ההמשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיק קמינסקי, מבצר שוני, בנימינה
פיל בייטס, אמפיפארק, רעננה

ללהקת ELO נוצרה להקת המשך בשם ELO PART 2, שפעלה בין השנים 1989 עד 2000, בראשותם של בוו ביוון, מתופף הלהקה המקורי, ובשיתוף פעולה עם קלי גרוקט, הבסיסט של הלהקה, מיק קמינסקי הכנר וריצ'רד טנדי, שהצטרף בקלידים. להקת ההמשך זכתה להצלחה בעיקר עקב הופעותיה המקצועיות ברחבי העולם, והם זכו לשתוף פעולה עם תזמורות סימפוניות דוגמת התיזמורת הסימפונית של מוסקבה.

בשנת 2000 פרשו ביוון וטנדי מההרכב. ביוון, שחלק בעלות על הזכויות לשם "ELO" יחד עם מייסד הלהקה ג'ף לין, מכר את חלקו ללין. עקב כך פסקה למעשה להתקיים להקת ההמשך ELO PART 2 .

חברי הלהקה הנותרים התאגדו שוב בראשותם של קלי גרוקט, מיק קמינסקי, לואיס קלארק, אריק טרויר, ואחרים תחת השם "אורקסטרה" והמשיכו להופיע ברחבי העולם בהצלחה לא מבוטלת, תוך שהם משמשים למעשה להקת המשך המנגת גרסאות כיסוי ללהקה המקורית ELO.

בתשעה עשר בפברואר 2009 נפטר חבר הלהקה קלי גרוקט מהתקף לב, והוא בן 63.

להקת אורקסטרה שילבה בהופעותיה בעולם גם את ישראל והופיעה בה פעמיים: ב-5 ביוני 2009 במבצר שוני בבנימינה, ולמחרת באמפיפארק ברעננה.

הרכב הלהקה שהופיעה בישראל: מיק קמינסקי - כינור, לואיס קלארק - כמנצח על סימפונייט רעננה, אריק טרוייר - קלידים, גיטרה וקולות, פיל בייטס - סולן, גורדון טאונסנד - תופים וראלף פורנברגר - קולות ובאס.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]