F-94 סטארפייר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| לוקהיד F-94 סטארפייר | |
|---|---|
| מאפיינים כלליים | |
| סוג | מטוס יירוט |
| ארץ ייצור | |
| יצרן | לוקהיד מרטין |
| טיסת בכורה | 16 באפריל 1949 |
| תקופת שירות | מאי 1950 – 1960 |
| צוות | 2, טייס ונווט |
| יחידות שיוצרו | 855 |
| משתמש ראשי | חיל האוויר האמריקאי |
| ממדים | |
| אורך | 13.6 מטר |
| גובה | 4.5 מטר |
| מוטת כנפיים | 13 מטר |
| שטח כנפיים | 21.63 מ"ר |
| משקל ריק | 5,764 ק"ג |
| משקל טעון | 8,300 ק"ג |
| משקל המראה מרבי | 10,970 ק"ג |
| ביצועים | |
| מהירות מרבית | 1,030 קמ"ש |
| קצב נסיקה | 40 מטר/שנייה |
| סייג רום | 15,000 מטר |
| עומס כנף | 384 ק"ג/מ"ר |
| דחף | 118 קילוניוטון (מקסימלי) |
| חימוש | |
| רקטות | 24/48 רקטות מיוצבות סיחרור מסוג Mk 4/Mk 40 למשימות אוויר אוויר |
| הנעה | |
| מנוע טורבו-סילון מסוג פראט&ויטני J-48-P5 | |
F-94 סטארפייר (Starfire; מאנגלית: "אש כוכבים") הוא מטוס קרב מתוצרת חברת לוקהיד מרטין. היה מטוס היירוט הסילוני המבצעי הראשון בשירות חיל האוויר האמריקאי, ושירת בו בין השנים 1950-1959. המטוס השתתף במסגרת זו בקרבות מלחמת קוריאה.
היה זה מטוס לכל מזג אוויר. תצורת כנפיו הייתה ישרה ומהירותו המקסימלית הייתה תת קולית.