F/A-18 סופר הורנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
F/A-18E/F סופר הורנט
FA-18 Hornet VFA-41.jpg

F/A-18F סופר הורנט במשימה במפרץ הפרסי
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב רב משימתי
ארץ ייצור Flag of the United States.svg  ארצות הברית
יצרן מקדונל דאגלס (כיום בואינג)
טיסת בכורה דצמבר 1995
צוות F/A-18E: 1,
F/A-18F: 2
ממדים
אורך 60 רגל (18.31 מטר)
גובה 16 רגל (4.88 מטר)
מוטת כנפיים 44 רגל 8 (13.62 מטר)
שטח כנפיים 500 רגל רבוע (46.45 מ"ר)
משקל ריק 30,600 ליברות (13,900 ק"ג)
משקל טעון 47,000 (21,320 ק"ג) (בתצורת קרב)
משקל המראה מרבי 66,000 ליברות (29,900 ק"ג)
ביצועים
מהירות מרבית מאך 2 ( 2420 קמ"ש) בגובה 40,000 רגל
טווח טיסה מרבי 3,330 ק"מ ללא חימוש, 2,344 ק"מ בתוספת שני טילי סיידוינדר
סייג רום 60,000 רגל (20,000 מטר)
דחף יבש: 14,000 ליברות (62.3 קילו ניוטון) בכל מנוע; עם מבער אחורי: 22,000 ליברות (97.9 קילוניוטון) בכל מנוע
חימוש
תותחים תותח אחד מסוג M61A1 רב קני
טילים אוויר-אוויר: AIM-7 ספארו, AIM-9 סיידווינדר, AIM-120 אמראם,

אוויר-קרקע: AGM-45 שרייק, AGM-65 מאבריק, AGM-88 הארם
טילי שיוט: SLAM-ER טיל שיוט נגד ספינות, AGM-154 טיל שיוט מונחה

פצצות פצצות מונחות GPS מסוג JDAM

סדרה של פצצות מונחות לייזר מסוג פייבואי
פצצות שימוש כללי סימן 80
פצצות מצרר מסוג CBU-87
פצצת מצרר מסוג CBU-78
פצצות מצרר מסוג סימן 20 רוקאיי

הנעה
שני מנועי טורבו-מניפה F414-GE-400 מתוצרת ג'נרל אלקטריק
תרשים
תרשים של F/A-18 סופר הורנט

F/A-18E/F סופר הורנט (Super Hornet; מאנגלית: Hornet - "צרעה") הוא מטוס קרב אמריקני רב-משימתי מתוצרת מקדונל דאגלס (כיום בואינג). משמש כמטוס קרב של הצי האמריקני, ומוצב על נושאות המטוסים של הצי. המטוס נמצא גם בשירות חיל האוויר המלכותי האוסטרלי.

המטוס מצויד בתותח 20 מ"מ פנימי והוא מסוגל לשאת טילי אוויר-אוויר וטילי אוויר-קרקע. הוא יכול לשאת עד חמישה מכלי דלק חיצוניים, וניתן לציידו במערכת שתאפשר לו לתפקד כמטוס תדלוק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני הדגמים של "סופר הורנט", דגם E החד-מושבי ודגם F הדו-מושבי, שומרים על השם והעיצוב של F/A-18 הורנט אך הם למעשה מטוסים שונים שגדולים ב-30% מהמטוס המקורי. לסופר הורנט יש גוף מוארך וכנפיים מוגדלות, הארכים בשפות התקיפה ובמייצבי הגובה. מנועי ה-GE F414 חזקים יותר ממנועי ה-F404 המקוריים של ה-F/A-18; חליפת האוויוניקה שודרגה אך דומה באופן בסיסי.

תוכנית ה-E/F החלה כאשר חברת מקדונל דאגלס הציעה את הגדלת ההורנט כדי להחליף את פרויקט ה-A-12 שבוטל (ה-A-12 היה פרויקט שאפתני ויקר לייצר תחליף חמקן למטוסי ה-A-6 של הצי ולמטוסי התקיפה של חיל האוויר האמריקאי). הקונגרס נטה שלא לממן מטוס "חדש", אך ה-F/A-18E הוצג כשדרוג, וחוזה הפיתוח על סך של 3.8 מיליארד דולר נחתם בדצמבר 1992. המטוס הראשון מהדגם החדש נגלל במקדונל דאגלס ב-17 בספטמבר 1995, והייצור הסדרתי החל בספטמבר 1997, לאחר המיזוג בין מקדונל דאגלס לבואינג חודש קודם לכן. הסופר הורנט מיוצר גם כיום. המטוס החל לפעול בשירות הצי האמריקאי בשנת 1999, והוא פועל בו לצד ה-F/A-18 הורנט.

חימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

למטוס 11 מתלי חימוש: 2 בקצות שני הכנפיים+6 מתלים על שתי הכנפיים (3 בכל כנף) ועוד 3 מתחת לגוף, קיבולת של 17,750 ליברות (8,050 ק"ג) דלק תחמושת חיצונית. בנוסף לחימוש מסוגים שונים, הוא מסוגל לשאת גם פודי סימון ורכישת מטרות מסוג LANITRAN.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Aeroclipart.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא תעופה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.