פייסבוק
| פייסבוק | |
|---|---|
| סוג: | חברה פרטית |
| משרד ראשי: | פאלו אלטו, קליפורניה |
| מייסדים: | מארק צוקרברג |
| מוצרים עיקריים: | רשת חברתית |
| הכנסה: | 3.7 מיליארד דולר (2011) |
| רווח: | 1 מיליארד דולר (2011) |
| עובדים: | למעלה מ-3,000 (2/2012)[1] |
| דף הבית: | www.facebook.com |
פייסבוק (מאנגלית: Facebook) הוא אתר אינטרנט המופעל על ידי חברה אמריקאית, הרשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם וזמין ביותר מ-70 שפות. נכון ל-31 בדצמבר 2011 יש לפייסבוק 845 מיליון דפי משתמש פעילים, ש-80% מהם מחוץ לארצות הברית או קנדה, ומהם 483 מיליון פעילים יום יומית[2].
האתר הוקם על ידי מארק צוקרברג, אדוארדו סאברין, דסטין מוסקוביץ' וכריס יוז בהיותם סטודנטים באוניברסיטת הרווארד, ב-4 בפברואר 2004. בבעלות צוקרברג כיום 28.4% ממניות החברה. בתחילה התאפשר רק לסטודנטים מהרווארד להצטרף לרשת אך ב-11 בספטמבר 2006 היא נפתחה לכלל הציבור.
השימוש באתר הינו חופשי וללא תשלום, ומאפשר לגולש להצטרף ל"קבוצה חברתית" אשר לה הוא משתייך (עיר, מדינה, מקום עבודה, מוסד לימודים וכו') ולתקשר עם שאר חברי הקבוצה. באפשרות המשתמשים ליצור לעצמם פרופיל אישי, וכן "רשימת חברים" אליהם ניתן לשלוח הודעות ולשתף עימם מידע, תמונות וסרטונים. המודל העסקי מבוסס בעיקר על פרסומות, אך חלק מהרווחים מגיע גם ממוצרים אחרים כגון חנות המתנות הוירטואלית או שירותי קרדיט וירטואלים לאפליקציות כמו FarmVille [3].
שם האתר נובע מהשם המקובל באקדמיות ובאוניברסיטאות לספר המכיל את תמונות הסטודנטים המחולק בשנה הראשונה ("Face-Book"), על מנת שהסטודנטים החדשים יוכלו להכיר טוב יותר איש את רעהו.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
מארק צוקרברג ייסד את "הפייסבוק" ב-4 בפברואר 2004, כאשר היה סטודנט באוניברסיטת הארווארד (שמו של האתר שונה מ"הפייסבוק" ל"פייסבוק" ב-2005, לאחר ששם התחום "facebook.com" נקנה תמורת 200,000$). תחילה היה האתר מוגבל לסטודנטים של אוניברסיטת הארוורד בלבד, ובתוך כחודש בלבד מאז עלה האתר לרשת, יותר מחצי מהסטודנטים יצרו בו חשבון משתמש. מאוחר יותר התפשט הפייסבוק גם לאוניברסיטת סטנפורד, לקולומביה ולייל; ובתוך חודשיים (אפריל 2004) ל"ליגת הקיסוס" במלואה.
ב-2 בספטמבר 2005 הפיץ צוקרברג את הפייסבוק גם לבתי הספר. קצת לפני נובמבר באותה שנה השימוש בפייסבוק נפוץ עד לאוניברסיטאות הקטנות ביותר ולבתי הספר היסודיים. בין המדינות המשתתפות היו: ארצות הברית, קנדה, אירלנד, 21 אוניברסיטאות בבריטניה, אוניברסיטת פוארטו ריקו במקסיקו, וכל האוניברסיטאות המצויות באיי הבתולה. ב-11 בדצמבר 2005 הצטרפו גם אוניברסיטאות מאוסטרליה ומניו זילנד לפייסבוק והפכו את מספר האוניברסיטאות המשתתפות בפייסבוק ל-2,000 ואת מספר בתי הספר המשתתפים בפייסבוק ליותר מ-25,000.
רשת הפייסבוק נפתחה לכלל הציבור הרחב רק ב-11 בספטמבר 2006, עם דרישה מינימלית של כתובת דואר אלקטרוני וגיל מינימלי של שלוש עשרה שנים.
בפברואר 2009 החברה חתמה על הסכם פשרה עם חבריו לאוניברסיטה של צוקרברג, האחים קמרון וטיילר וינקלווס ודיוויה נארנדרה, בעלי חברת ConnectU, שטענו כי גנב מהם את הרעיון של רשת חברתית והפר זכויות יוצרים. פייסבוק שילמה להם 65 מיליון דולר בתמורה להסרת התביעה כלפיה[4]. במאי 2009 נחתם הסכם פשרה נוסף בין פייסבוק לחברת "Think Computer Corporation" שמייסדה, חבר של צוקרברג מהווארד בשם אהרון גרינשפן, טען שהוא כבר ב-2003 המציא את השם פייסבוק וטען לבעלות עליו. פרטים לגבי ההסכם לא נמסרו.[5] סיפור הקמת החברה והמאבקים המשפטיים שנלוו לה מתוארים בסרט הקולנוע "הרשת החברתית" (The Social Network).
ב-24 באוקטובר 2007 הודיעה חברת מיקרוסופט כי רכשה 1.6% מהמניות של פייסבוק תמורת 246 מיליון דולר, מה שמשקף לחברה שווי שוק של כ-15.4 מיליארד דולר, משמע, כ-450 דולר למשתמש, על פי מספר המשתמשים בעת הרכישה.
בשנת 2011 רכשה פייסבוק את חברת סנפטו ולקחה בעלות על האפליקציה שפיתחה לטלפונים ניידים דור שני.
[עריכה] מאפייני הרשת
משתמשי פייסבוק יכולים לבחור אם להשתתף ברשת חברתית כזאת או אחרת באתר, לדוגמה מקום לימודים, תעסוקה , אזור גאוגרפי, או כל מאפיין אחר. רשתות אלה עוזרות למשתמשים לתקשר עם משתמשים אחרים המשתייכים לרשת בעלת אופי דומה. האתר אינו גובה כסף, ואפשרות ההרשמה ניתנת בחינם, כשרווחי החברה נצברים על ידי פרסומות בצד המסך המותאמות לפרופיל המשתמש.
המשתמשים יוצרים פרופילים אישיים, אשר בדרך-כלל כוללים תמונות אישיות ורשימת תחומי עניין אישיים. ניתן ליצור קשר עם המשתמש באופן פרטי, כך שרק המוען והנמען יכולים לראות את השיחה, ובאופן פומבי, כך שההודעות גלויות לעיני כול. ניתן גם ליצור קבוצות חברים, המגבילות את הצפייה בפרופיל אך ורק למשתמשים מאותה הרשת ולמשתמשים המוגדרים כ"חברים". משנת 2009 נפתחה האפשרות להגדיר שפות שונות לשימוש בפרופיל האישי, ולא רק אנגלית כבעבר.
בשנת 2010 הודיעה פייסבוק כי בקרוב האתר יתרחב וייפתחו בו אפשרויות תקשורת נוספות, כגון דואר אלקטרוני. בכך תתחרה החברה בשירות הדואר הפופולרי של חברת גוגל – Gmail.
[עריכה] דפים וקבוצות
בנוסף לפרופילי משתמש האתר מאפשר לפתוח "דפים" (אלו בעבר נקראו דפי מעריצים). הדפים מרוכזים סביב נושאים מסוימים, כגון תחומי עניין, מוצרים וגופים (אשר אינם יכולים לפתוח פרופיל, המיועד לייצוג בני אדם בלבד) או סלבריטאים. גולשים יכולים ללחוץ על כפתור "אהבתי" (Like) על הדף ובכך להרשם לתוכנו. בניגוד לפרופילים - ההרשמה היא חד צדדית בלבד - מנהלי הדף לא יכולים לראות את נתוני הגולשים שנרשמו - ולא דורשת אישור.
כל משתמש רשום יכול להקים דף לכל נושא, גם במקרה בו כבר קיים דף לשם כך. חלק מהדפים נוצרים אוטומטית ואינם מנוהלים על ידי איש, ומטרתם רק לקבץ סביב מכנים משותפים, כגון תחומי עניין או מקום מגורים.
מנהלי הדף יכולים לתפעלו כשם שהיו מתפעלים פרופיל אישי - הם יכולים לכתוב עדכונים, להעלות תמונות וכן הלאה. עם זאת, הדף לא מסגיר את זהות המנהלים. מאחר שהדפים אינם מוגבלים לייצוג בני אדם בלבד אין זה נדיר למצוא חברות המשתמשות בדפים כאמצעי לקביעת נוכחות ברשת החברתית. עוד בניגוד לפרופילים אישיים, הדפים מאפשרים הצגת סטטיסטיקות למנהליהם - כמה צפו בעדכון מסוים, כמה ביקרו בדף בטווח ימים מסוים ומאילו ארצות וכן הלאה.
[עריכה] שימוש בקרב נבחרי ציבור
עם עליית הפופולריות של האתר הוא החל לשמש במקרים מסוימים כאמצעי תקשורת ישיר בין נבחרי ציבור לציבור עצמו:
- זמן קצר לאחר כניסתו של ברק אובמה לבית הלבן נפתח בין היתר עמוד פייסבוק לבית הלבן, בנוסף לעמודים באתרים טוויטר ומייספייס. מאות אלפי משתמשים נרשמו כמעריצים לעמוד ומתעדכנים באמצעותו במסרים והודעות רשמיים.[6]
- בצרפת שימש פייסבוק את השרה לפיתוח הכלכלה הדיגיטלית, נטלי קושצ'ושקו-מוריזה, להודעה על כניסתה להריון.[7]
- ידוענים רבים בעולם, ובארצות הברית בפרט, פותחים עמוד פייסבוק בו הם מפרסמים עדכונים על חייהם הפרטיים.
[עריכה] נתונים מספריים
- משתמשים פעילים: כ-845 מיליון משתמשים (נכון לפברואר 2012). כ-483 מיליון מהם נכנסים לאתר כל יום.[8]
- צפיות בדפים: כ- 65 מיליארד דפים בחודש (נכון ל-2008)
- ביצוע חיפוש: כחצי מיליארד חיפושים בחודש (נכון ל-2008)
- עשר המדינות בעלות מספר המשתמשים הרב ביותר: ארצות הברית, אינדונזיה, בריטניה, טורקיה, הודו, מקסיקו, פיליפינים, צרפת, ברזיל ואיטליה. (נכון ליוני 2011)[9]
- בישראל יש כ-3.4 מיליון משתמשים רשומים (46% מהאוכלוסייה), כאשר הנתח הגדול ביותר הוא בני 18-34. (נכון ליוני 2011)[10]
- תמונות: 1.7 מיליארד תמונות (כל משתמש העלה 44 תמונות בממוצע) (נכון ל-2008)[דרוש מקור]
- תמונות המועלות מדי יום: כ-250 מיליון (נכון לפברואר 2012)
- חברויות בין משתמשים: כ-100 מיליארד
סקר שנערך ב-2 במרץ 2007 בקרב בני נוער בארצות הברית, על ידי חברת הסקרים "eMarketer", גילה כי נשים מגיל 17-25 נכנסות לפייסבוק מעט יותר (69%) מאשר גברים (65%). בנוסף, זכה האתר לשיא עולמי, כפופולרי ביותר להעלאת תמונות ברשת, עם שיא של כארבעה עשר מיליון תמונות ביום בממוצע.
באוגוסט 2007 דורג האתר בין עשרה לשלושה עשר האתרים הנצפים ביותר באינטרנט.
במאי 2008, האתר משך אליו כמות שיא של מבקרים - כ-123.9 מיליון. בזמן זה, הוא דורג על ידי האתרים האחרים במקומות הראשונים כבעל צפיפות ההודעות הגדולה ביותר ברשת (מהבולטים שבהם: אתר "Quantcast" דירג אותו במקום ה-16, ואתר "Compete" במקום ה-20).
פייסבוק נחשב גם לאתר הפופולרי ביותר במדינות בהן השפה הרשמית היא אנגלית, בהן ארצות הברית, קנדה והממלכה המאוחדת. שיעור החדירה של האתר בארצות הברית עולה על 62% ממשקי הבית בעלי הגישה לאינטרנט.[11]
במאי 2011 דורג האתר כאתר השלישי הנצפה ביותר, עם 714 מיליון גולשים בחודש. [12]
בשנת 2011 דווח כי הישראלי הממוצע גולש 11 שעות בחודש בפייסבוק - יותר מכל אדם אחר בעולם.
[עריכה] הנפקה מתוכננת
ב-1 בפברואר 2012 הגישה פייסבוק בקשה לוועדה לניירות ערך בארצות הברית לבצע הנפקת מניות. בתשקיף פירסמה פייסבוק נתונים על מצב החברה, נכון לסוף 2011.
- כ-845 מיליון משתמשים פעילים בחודש, כ-483 מיליון משתמשים פעילים מדי יום, 100 מיליארד יחסי חברויות בין המשתמשים, 2.7 מיליארד תגובות ולייקים ביום, 250 מיליון תמונות המועלות מדי יום.
- הכנסה של 3.7 מיליארד דולרים ורווח נקי של 1 מיליארד דולרים. משכורתו השנתית של המנכ"ל מארק צוקרברג הייתה 1.5 מיליון דולר והוא מחזיק ב28.4% מהחברה נכון ליום הבקשה.
[עריכה] האפקט השלילי של פייסבוק
ככל שהאתר הפך פופולרי יותר כך הוא הפך למקור למעשים שליליים שונים בהם פייסבוק מנסה להילחם. מעשים אלו כוללים:
גניבת זהות: נוכלים משתמשים בפייסבוק כדי להזדהות כאדם שהם לא. לאחר שהם מזדהים ככזה, הם יוצרים רשת חברתית במקום אותו האדם ומנצלים אותה לצרכים שונים כדוגמת בקשה לתרומות, קביעת פגישות פנים אל פנים המסתיימות בשוד, רצח, ופעולות טרור וכן איסוף מידע מקדים לעבירה, כמו תאריכי חופשות בחו"ל לצורך פריצה. לדברי פייסבוק, ברגע שתופעה כזו מדווחת על ידי הגולשים, היא מטופלת מידית[13]
שליחת ספאם: אפליקציות שונות בפייסבוק, המופעלות על ידי שולחי ספאם, מבקשות מהמשתמשים להכניס כתובת דואר אלקטרוני שלא כחוק. כתובות אלו מועברות לאחר מכן למפיצי הספאם העושים בהם שימוש לא חוקי לצורך שליחת ההודעות הללו. בנובמבר 2010 ניצחה מינהלת פייסבוק בתביעה שהגישה נגד אדם גוארבז ממונטריאול, שהפעיל אפליקציות מסוג זה, וקיבלה 873 מיליוני דולרים כפיצוי. [14][15]
גזענות ועידוד פשעי שנאה: פתיחת קבוצות פייסבוק הקוראות לבצע פשע שנאה נגד אוכלוסיות מסוימות:
- שבעה עמודים של קבוצות איטלקיות נאו-נאציות שקראו לפגיעה במיעוטים איטלקיים ובראשם צוענים הורדו מהאתר על ידי מנהלת פייסבוק. [16]
- עמוד שנפתח ב-2008 על ידי תלמיד קנדי בן 14 והכריז על ה-20 בנובמבר כעל "יום הבעיטה בג'ינג'י" הביא לעשרות מקרים ברחבי ארצות הברית וקנדה בהם הותקפו תלמידים ג'ינג'ים בבתי הספר ובאוניברסיטאות.[17]
- קבוצה שנפתחה ב-2011-2010 וקראה לאינתיפאדה שלישית בישראל ב-15 במאי 2011, נסגרה בעקבות "הפרת תנאי השימוש"[18].
- קבוצות רבות שקוראות לדה-לגליזציה (וברוב המקרים גם להשמדה) של ישראל, חלקם בעלי שמות כגון: "מוות לישראל", "Fuck Israel" ואף המשווים את ישראל לגרמניה הנאצית.
פרטיות: משתמשי פייסבוק רבים אינם מודעים לאפשרויות השונות להגנת הפרטיות, או שאינם טורחים לשנות את ההגדרות ההתחלתיות. הגדרות ברירת המחדל של פייסבוק עלולות לחשוף פרטים אישיים, שהמשתמש התמים לא בהכרח התכוון אליהם ובכך לחשפם גם לזרים, או לפחות לקבוצה גדולה יותר של אנשים מהקבוצה אליה התכוון המשתמש.
התמכרות: בשנת 2009 ארגון ANST האמריקאי האחראי על חקר תופעות מוחיות וחברתיות, קבע כי הפייסבוק הוא גורם התמכרותי ברמה 6 בסולם אסקוני, כאשר האינטרנט עצמו הוא רק ברמה 5[דרוש מקור].
[עריכה] פטירה של משתמש בפייסבוק
לאור היקף המשתמשים הנרחב בפייסבוק, 600 מיליון פעילים נכון לינואר 2011, בכל יום נפטרים מספר לא זניח של משתמשים. מדיניות פייסבוק כלפי משתמשים מתים היא להקפיא את החשבון של המשתמש ולהעביר אותו למצב "הנצחה", שבו אין יותר אפשרות לעדכן או לערוך את החשבון אך ניתן לכתוב על הקיר של המשתמש כדי להביע געגוע או צער למשל. עדכון מצב המשתמש אפשרי לאחר עדכון הנהלת פייסבוק על ידי קרוב של הנפטר, קירבה המוכחת באמצעות סיפוק פרטים בסיסיים על הנפטר כגון כתובת דואר אלקטרוני ותאריך לידה. כמו כן יש לספק ראיה למוות: תעודת פטירה, מאמר אבל או ידיעה בעיתון.[19]
[עריכה] לקריאה נוספת
- בן מזריץ', מיליארדרים במקרה - הסיפור האמיתי על פייסבוק, הוצאת כנרת, 2010.
- דייוויד קירקפטריק, אפקט הפייסבוק: מבט מבפנים על החברה שמחברת את העולם, תירגמה מאנגלית: אלה בשן, הוצאת מודן, 2011.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- פייסבוק
- כתבות על פייסבוק על-פי סדר כרונולוגי, מדור "זמן", ynet
- דורון אביגד ונועה פרג, מינכן, "פייסבוק שווה היום לכל הפחות 10 מיליארד דולר", באתר גלובס, 26 בינואר 2010
- Facebakers, אתר המרכז סטטיסטיקות אודות פייסבוק, בהן גם על ישראל
- שגיא כהן, כשה"לייק" החליף את המגאפון: המחאה עוברת לפייסבוק, באתר nrg מעריב, 8 במאי 2010
- לירון שוורץ, סטטוס אחרון ופרידה: עוזבים את הפייסבוק, באתר nrg מעריב, 14 באוגוסט 2010
- רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: מילון הפייסבוק, באתר nrg מעריב, 23 בספטמבר 2010
- איריס אברמוביץ', הרוצח השקט, באתר ynet, 28 בספטמבר 2010
- עמי רוחקס דומבה, כותבים כל יום סטטוס בפייסבוק? מחקר חדש קובע שאתם נרקיסיסטים ואגואיסטים, באתר mako, 31 באוגוסט 2010
- מחקר: פייסבוק תורמת לקשרים בחיים האמיתיים, באתר וואלה!, 25 בנובמבר 2010
- ענת כהן, "אתם עיוורים מהתלהבות; פייסבוק מסוכנת לדמוקרטיה", באתר גלובס, 19/07/2011
- מורים: להיות או לא להיות בפייסבוק - מאתר מט"ח.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ דף העובדות של פייסבוק
- ^ http://newsroom.fb.com/content/default.aspx?NewsAreaId=22
- ^ The Secret To How Facebook Makes Money
- ^ הארץ, שירות "", פייסבוק שילמה 65 מיליון דולר פיצויים לחבריו של צוקרברג, באתר הארץ, 12 בפברואר 2009
- ^ כתב כלכליסט, פייסבוק הגיעה לפשרה עם יזם שטען שהמציא את האתר קודם, באתר כלכליסט, 23 במאי 2009
- ^ בלומברג, הבית הלבן נכנס לפייסבוק, מייספייס וטוויטר, באתר הארץ, 3 במאי 2009
- ^ שרה בצרפת הודיעה על הריונה בפייסבוק, קפטן אינטרנט, 23 באפריל 2009
- ^ http://www.facebook.com/press/info.php?statistics
- ^ http://www.socialbakers.com/facebook-statistics/
- ^ http://www.facebakers.com/countries-with-facebook/IL
- ^ http://www.facebakers.com/countries-with-facebook/US/
- ^
- אביחי אפוטה, שיא כל הזמנים: יותר ממיליארד כניסות לגוגל בחודש אחד. פייסבוק במקום השלישי. גלובס, 26.6.2011
- סדר ארבעת האתרים הנצפים ביותר, לפי כתבה זו: גוגל, קבוצת אתרי מיקרוסופט, פייסבוק, יאהו.
- ^ מייק אלגאן, Why you can't trust 'friends' on Facebook, ComputerWorld
- ^ Nancy Gohring, Facebook wins $873M judgment in spam suit, ComputerWorld
- ^ ניב ליליאן, אהוד קינן, מפיץ ספאם יפצה את פייסבוק ב-873 מיליון דולר, באתר ynet, 25 בנובמבר 2008
- ^ רובין פומרוי, Facebook pulls Italian neo-Nazi pages after outcry, רויטרס
- ^ דניאל בל, No suspensions after 'Kick a Ginger Day' incites problems, The Vancouver Sun
- ^ אילנה ברודו, פייסבוק הסירה את עמוד "האינתיפאדה השלישית", באתר נענע 10, 29 במרץ 2011
- ^ יוסי גורביץ, דו"ח טכנולוגי: פייסבוק רואה אנשים מתים, באתר כלכליסט, 27 באוקטובר 2009