GBU-8

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף GBU9)
פצצת GBU-8 מוצגת במוזיאון הלאומי של חיל האוויר האמריקני

GBU-8 היא פצצת דאייה בעלת מערכת הנחיה אלקטרו-אופטית שמורכבת מפצצת השימוש הכללי סימן 84 וערכת הנחיה מתוצרת רוקוול שהופכת את "פצצת הברזל" לנשק מונחה "שגר ושכח". המערכת מכונה גם HOBOS - Homing Bomb System. היא הייתה בשירות חיל האוויר האמריקני, וכן בשירות חיל האוויר הישראלי, שם כונתה "אגרוף אפור". ערכת הנחיה דומה פותחה גם לפצצת הסימן 118 והפכה אותה לפצצה מונחית שכינויה GBU-9.

ערכת ההנחיה מורכבת מראש ביות שכולל מצלמת טלוויזיה אשר מורכבת על חרטום הפצצה, משטחי יצוב לאורך גוף הפצצה וארבעה כנפוני זנב המסודרים בצורת "X" שנועדו לניהוג הפצצה. פותחו שני סוגים של ערכות הנחיה אותן ניתן להרכיב לחלופין על פצצת הסימן 84: KMU-353 בעלת ראש ביות המתביית על המטרה על-פי ניגודיות התמונה המתקבלת ממצלמת טלוויזיה שחור-לבן, ו-KMU-359 בעלת ראש ביות המתביית על המטרה על-פי הדמיית תת-אדום ונועד לתקיפה בלילה. ערכת הנחיה דומה ל-KMU-353 שכונתה KMU-390 פותחה לפצצת הסימן 118 והפכה אותה לפצצה מונחית שכינויה GBU-9.

לפני הטלת הפצצה, מתמרן הטייס את המטוס על מנת שהמטרה תיראה בצג הטלוויזיה אשר בתא הטייס ונועל את מערכת ההנחיה של הפצצה עליה. לאחר הטלת הפצצה יכול הטייס להסתובב על-מנת לחמוק מנשק נ"מ שמגן על אזור המטרה, בעוד הפצצה הנעולה על המטרה עושה את דרכה לעברה עד לפגיעה בה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת וייטנאם נאלצו טייסי חיל האוויר האמריקני להתמודד עם הגנת נ"מ כבדה בסביבת אתרים חשובים בווייטנאם אשר הקשתה עליהם לפגוע בהם באמצעות פצצות שימוש כללי שחייבו ביצוע יעפי הפצצה בקרבה רבה למטרה. על רקע זאת העניק חיל האוויר האמריקני ב-1967 חוזה לחברת רוקוול לפיתוח ערכת הנחיה אלקטרו-אופטית לפצצות הסימן 84 שלו, על-מנת שישמש להפצצת מטרות איכות במרחק רב מהן, תוך מזעור החשיפה של מטוסיו למערכי ההגנה של האויב. המערכת נבדקה בידי יחידות מטוסי F-4 פנטום בלחימה בווייטנאם ב-1969. יותר מ-4,000 ערכות הנחיה יוצרו. חיל האוויר האמריקני הטיל כ-700 פצצות GBU-8 במהלך מלחמת וייטנאם.

בשנת 1976 נכנסה הפצצה לשירות בחיל האוויר הישראלי, וקיבלה שם את הכינוי "אגרוף אפור". במלחמת לבנון הראשונה הושמדו באמצעותה שתי מטרות. בשנת 1991 הוצאה הפצצה משירות בחיל האוויר הישראלי.

מאפיינים (GBU-8)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורך: 3.63 מטר (11 רגל 11 אינץ')
  • קוטר: 46 ס"מ (18 אינץ')
  • מוטת כנפונים: 1.12 מטר (3 רגל 8 אינץ')
  • משקל: 1027 ק"ג (2264 ליברות)
  • ראש קרב: פצצת סימן 84

מאפיינים (GBU-9)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורך: 3.66 מטר (12 רגל)
  • קוטר: 63.5 ס"מ (25 אינץ')
  • מוטת כנפונים: 1.35 מטר (4 רגל 5 אינץ')
  • ראש קרב: פצצת סימן 118

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא GBU-8 בוויקישיתוף