Gewehr 43

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gewehr 43
מידע כללי
סוג רובה מטען
תכנון Mauser ,Walther, 1943
מדינה מייצרת גרמניה, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן Carl Walther GmbH עריכת הנתון בוויקינתונים
מעצב Carl Walther GmbH עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת השימוש 1943–1945 (כשנתיים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות מלחמת העולם השנייה, מלחמת וייטנאם עריכת הנתון בוויקינתונים
יחידות שיוצרו 402,713 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
קליבר 7.92x57 מ"מ (Mauser)
פעולה גז, חצי-אוטומטי
הזנה 10 כדורים
כוונות ברזל, טלסקופית
אורך כולל 1130 מ"מ
אורך קנה 546 מ"מ
משקל ריק 4.1 ק"ג (ריק)
מהירות לוע 775 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי ~850 מטר עם כוונת טלסקטופית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Gewehr 43גרמנית: רובה דגם 43, ידוע גם בשם Karabiner 43) הוא רובה חצי אוטומטי בקוטר של 7.92 מ"מ שפותח על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. Gewehr 43 הוא שיפור של ה-Gewehr 41 אשר פותח על ידי החברה מאוזר ופעל על מערכת פליטת גזים הדומה לרובה הסובייטי SVT-40.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא גרמניה הנאצית החל את המלחמה כאשר הדוקטרינה הטקטית שלו הכתיבה מחלקות החיל רגלים אשר התבססו על מקלע מסוג MG 34 לכוח אש ורובאים תומכים בו עם רובה בריחי מסוג מאוזר K98, רובה ותיק שפותח בשנת 1898 ושירת במלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1941, שתי חברות הגישו את הצעותיהן לצבא הגרמני לרובה חצי אוטומטי וולטר ומאוזר, הרובים נקראו Gewehr 41W\Kar. 41W ו-Gewehr 41M\Kar. 41M בהתאמה. שני הרובים היו דומים מאוד ובשניהם הייתה מערכת פליטת גזים הממוקמת בלוע הקנה, מערכת שהוכחה כבעייתית. באותה שנה, פלש הצבא הגרמני לברית המועצות במסגרת מבצע ברברוסה שם נתקל ברובה הסובייטי מדגם SVT-40 שהיה אף הוא רובה חצי-אוטומטי אך בעל מערכת פליטת גזים שונה ויעילה יותר.

פיתוח ה-Gewehr 43 התבסס על מבנה קודמו ה-Gewehr 41 תוך שילוב מערכת פליטת הגזים הרובה הרוסי, ה-Gewehr 43 הוכח כמוצלח מאוד ושולב החל משנת 1943 בצבא גרמניה הנאצית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Gewehr 43 בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.