Google Play Music

Google Play Music

מחזור חיים	16 בנובמבר 2011 – דצמבר 2020 (כ־9 שנים)
מערכת הפעלה	אנדרואיד, iOS
play.google.com/music

Google Play Music היה שירות הזרמת מוזיקה שהופעל על ידי גוגל. השירות הוכרז ב־10 במאי 2011, ואחרי תקופת בטא של חצי שנה בלבד, הוא הושק בפומבי ב־16 בנובמבר 2011 ופעל עד לביטול השירות ב־3 בדצמבר 2020.

משתמשים עם חשבונות סטנדרטיים יכלו להעלות ולהאזין עד 50,000 שירים מהספריות האישיות שלהם ללא עלות. מנוי בתשלום ל־Google Play מוזיקה זיכה את המשתמשים בהזרמת שירים על פי דרישה של כל שיר בקטלוג של Google Play מוזיקה, כמו גם לגישה ל־YouTube Music Premium. למשתמשים בקנדה, ארצות הברית, אוסטרליה, ניו זילנד, מקסיקו, אוסטריה, פינלנד, צרפת, גרמניה, אירלנד, איטליה, נורווגיה, רוסיה, ספרד, שוודיה ובריטניה הייתה גישה גם ליוטיוב פרימיום. משתמשים יכלו לרכוש רצועות נוספות לספריה שלהם דרך החלק בחנות המוזיקה של Google Play. בנוסף להזרמת מוזיקה למכשירים המחוברים לאינטרנט, אפליקציות הנייד של Google Play Music מאפשרות לאחסן ולהאזין למוזיקה במצב לא מקוון.

מאפיינים

חשבונות סטנדרטיים

Google Play מוזיקה הציעה לכל המשתמשים אחסון של עד 50,000 קבצים בחינם. משתמשים יכולים להאזין לשירים דרך נגן האינטרנט והשירותים הניידים של השירות. השירות סרק את אוסף המשתמש והתאים את הקבצים לרצועות בקטלוג של גוגל, שאפשר להזרים או להוריד בו עד לאיכות 320 קילובייט/שנייה. כל קבצים שאינם תואמים הועלו לשרתים של גוגל לצורך הזרמה או הורדה מחדש. שירים שנרכשו דרך חנות Google Play לא יושבו בכמות העלאת 50,000 השירים.

פורמטי קבצים נתמכים להעלאה כללו: MP3, AAC, WMA, FLAC, Ogg או ALAC. העלאות ללא MP3 תומרנה ל־MP3. הקבצים יכולים להיות עד 300 מגה בתים לאחר המרה.

ניתן היה להוריד שירים באפליקציות הטלפונים להפעלה לא מקוונת ובמחשבים באמצעות אפליקציית מנהל המוזיקה.

משתמשים רגילים בארצות הברית, קנדה והודו היו יכולים להאזין לתחנות רדיו, הנתמכות על ידי פרסומות וידאו וכרזות. תחנות מבוססות על "פעילות, מצב רוחך או מוזיקה פופולרית אהובה עליך". ניתן היה לדלג על עד שישה שירים בשעה בעת האזנה לרדיו.

חשבונות פרימיום

עם מנוי בתשלום ל־Google Play Music, בנוסף לתכונות הרגילות שמשתמשים קיבלו גישה לסטרימינג על פי דרישה של 40 מיליון שירים, ללא פרסומות במהלך האזנה, ללא הגבלה על מספר הדילוגים והפעלת מוזיקה לא מקוונת באפליקציות לנייד. ניסיון חינם בן 30 יום בחינם למינוי ל־Google Play מוזיקה הוצע למשתמשים חדשים. מנויים בתשלום קיבלו גישה גם ליוטיוב פרימיום (כולל YouTube Music) במדינות זכאיות.

פלטפורמות

במחשבים ניתן היה להאזין למוזיקה על ידי מקום מסוים המיועד ל־Google Play Music באתר Google Play.

בטלפוני חכמים ובטאבלטים היה ניתן להאזין למוזיקה דרך אפליקציית הנייד של Google Play מוזיקה עבור מערכות ההפעלה אנדרואיד ומערכת iOS. ניתן היה להשתמש בעד חמישה טלפונים חכמים כדי לגשת לספריה ב־Google Play Music, ועד לעשרה מכשירים בסך הכול. האזנה הייתה מוגבלת למכשיר אחד בכל פעם.

סמסונג גלקסי S8

באפריל 2017 צפו הדיווחים כי נגן המוזיקה המוגדר כברירת מחדל ב־Samsung Galaxy S8 החדש אז היה Google Play Music, והמשיך במגמה שהחלה גם ב־S7 בשנת 2016. עם זאת, עבור S8, סמסונג שיתפה פעולה עם גוגל לשילוב בלעדי נוסף תכונות לאפליקציה, כולל אפשרות להעלות עד 100,000 רצועות, עלייה מ־50,000 הרצועות שמשתמשים רשאים להעלות. גוגל הצהירה עוד כי תפתח "תכונות מיוחדות אחרות ב־Google Play Music רק עבור לקוחות סמסונג". בחודש יוני עודכנה Google Play Music ב־S8 כך שהיא כוללת אך ורק את "רדיו המהדורה החדשה", רשימת השמעה יומית ומותאמת אישית של מהדורות מוזיקה חדשות. ביולי הפלייליסט הועמד לרשות כל המשתמשים, כאשר גוגל ציינה בהודעה לעיתונות כי הבלעדיות במכשירי סמסונג הייתה חלק מ"תוכנית גישה מוקדמת" לבדיקה ומשוב.

היסטוריה

גוגל רמזה לראשונה על שחרורו של נגן מדיה בענן במהלך ועידת המפתחים של ה־Google I/O שלהם ב־2010, כאשר סגן נשיא בכיר של גוגל של Vic Vic Gundotra הציג קטע "מוזיקה" של Google Play (שאז נקרא "Android Market") במהלך מצגת. שירות מוזיקה הוכרז רשמית בכנס ה־I/O של השנה שלאחר מכן ב־10 במאי 2011, בשם "Music Beta". בתחילה, הוא היה זמין רק בהזמנה לתושבי ארצות הברית, ולו הייתה פונקציונליות מוגבלת; השירות כלל "ארונית מוזיקה" ללא עלות לאחסון של עד 20,000 שירים, אך אף חנות מוזיקה לא הייתה נוכחת בתקופת הבטא, מכיוון שגוגל עדיין לא הצליחה להגיע לעסקות רישוי עם חברות תקליטים מרכזיות.

לאחר תקופת בטא של שישה חודשים, השיקה גוגל באופן פומבי את השירות בארצות הברית ב־16 בנובמבר 2011, כ"Google Music" באירוע ההכרזה "Up to eleven". האירוע הציג מספר תכונות של השירות, כולל חנות מוזיקה המשולבת ב"Android Market" (שמה של Goggle Play דאז), שיתוף מוזיקה דרך הרשת החברתית Google+ (שנסגרה ב-2019), דפי "Artist Hub" עבור מוזיקאים להוצאה עצמית של מוזיקה ועוד. עם השקת גוגל היו שותפויות עם שלוש קבוצות מוזיקה עיקריות – Universal Music Group, EMI ו־Sony Music Entertainment – יחד עם עוד קבוצות קטנות יותר, אם כי לא הושג הסכמה עם וורנר מיוזיק גרופ; בסך הכול, 13 מיליון שירים כוסו על ידי עסקות אלה, ו־8 מיליון מתוכם היו זמינים לרכישה בתאריך ההשקה. כדי לקדם את ההשקה, כמה אמנים שחררו שירים בחינם ואלבומים בלעדיים דרך החנות; הרולינג סטונז הופיעו בהקלטה החיה של אלבומם, "פרשת בריסל", ופרל ג'אם שחרר קונצרט חי שהוקלט בטורונטו בתור "תבנית:לא החלפה" (טורונטו, קנדה, 9.11.2011).

בינואר 2012 נוספה תכונה ל־Google Music המאפשרת למשתמשים להוריד עותקי MP3 של 320 קילובייט לשנייה של כל קובץ בספרייה שלהם, עם מגבלה של שתי הורדות לכל רצועה דרך האינטרנט, או הורדות ללא הגבלה דרך אפליקציית מנהל המוזיקה.

על פי דוח שפורסם ב־CNET בפברואר 2012, מנהלי גוגל לא היו מרוצים משיעור האימוץ וההכנסות של גוגל מיוזיק בשלושת החודשים הראשונים שלה.

במרץ 2012 החברה מיתגה מחדש את "Android Market" ושירותי התוכן הדיגיטלי שלו כ"Google Play" (שכך שמו עד היום); ושמו של שירות המוזיקה שונה ל־"Google Play Music".

גוגל הודיעה באוקטובר 2012 כי חתמו על עסקאות עם וורנר מיוזיק גרופ שתביא את "קטלוג המוזיקה המלא שלהם" לשירות.

בכנס המפתחים של ה־I/O של גוגל במאי 2013 הודיעה גוגל כי Google Play Music תורחב ותכלול שירות הזרמת מוזיקה בתשלום לפי דרישה שייקרא "All Access", ומאפשר למשתמשים להזרים כל שיר בקטלוג Google Play. הוא הופץ לראשונה בארצות הברית תמורת 9.99$ לחודש (או 7.99$ לחודש אם המשתמשים נרשמו לפני 30 ביוני). השירות מאפשר למשתמשים לשלב את קטלוג ה־All Access עם ספריית השירים שלהם.

Google Play Music היה אחת מארבע האפליקציות הראשונות התואמות את נגן המדיה הדיגיטלית Chromecast של גוגל שהושק ביולי 2013.

באוקטובר 2014 הוצגה תכונה חדשה של "האזן עכשיו", המספקת המלצות ופלייליסטים על פי הקשר ובחירה. הפיצ'ר הותאם מטכנולוגיה של Songza, שגוגל רכשה מוקדם יותר השנה.

ב־12 בנובמבר 2014, חברת הבת של גוגל, YouTube, הכריזה על "Music Key", שירות פרימיום חדש שבא במקום All Access שכלל את שירות הסטרימינג של Google Play Music, יחד עם גישה ללא פרסומות להזרמת סרטוני "וידאו קליפ" ב־YouTube. בנוסף, שולבו חזויות של שתי הפלטפורמות; ההמלצות של Google Play Music וסרטוני המוזיקה של YouTube זמינים בשני השירותים. השירות הושק מחדש בצורה מתוקנת כ־"YouTube Red" (כיום הוא קרוי YouTube Premium) ב־28 באוקטובר 2015, והרחיב את היקפו כדי להציע גישה ללא מודעות לכל סרטוני YouTube, לעומת סרטוני מוזיקה בלבד, כמו גם תוכן פרימיום המיוצר בשיתוף עם מפיקי YouTube ואישים בולטים.

בדצמבר 2015 גוגל החלה להציע תוכנית משפחתית של Google Play Music, המאפשרת גישה ללא הגבלה של עד שישה בני משפחה תמורת 14.99 דולר לחודש. התוכנית המשפחתית זמינה כיום רק באוסטרליה, בלגיה, ברזיל, קנדה, צ'ילה, צ'כיה, צרפת, גרמניה, אירלנד, איטליה, יפן, מקסיקו, הולנד, ניו זילנד, נורווגיה רוסיה, דרום אפריקה, ספרד, אוקראינה, בריטניה וארצות הברית.

באפריל 2016 הודיעה גוגל כי הסכתים יגיעו ל־Google Play Music. סדרת הפודקאסט המקורית הראשונה שלה, "פסקולי העיר" ("City Soundtracks"), הוכרזה במרס 2017, ו"תכלול עם מוזיקאים שונים על השפעה על עיר הולדתם על עבודתם, כולל האנשים והרגעים שהיו להם השפעה".

בנובמבר 2016 הציגה גוגל את מערכת הרמקולים החכמים של Google Home, עם תמיכה מובנית ב־Google Play Music.

ביוני 2018 הודיעה גוגל כי YouTube Red יוחלף על ידי YouTube Premium יחד עם YouTube Music. כתוצאה מכך, משתמשים המנויים ל־Google Play Music בארצות הברית, אוסטרליה, ניו זילנד ומקסיקו מקבלים כעת גישה ל־YouTube Premium – הכולל את YouTube Music Premium. משתמשים מחוץ לארבע המדינות הללו עדיין נדרשים לשלם את מחיר YouTube Premium הרגיל כדי לגשת לתכונות פרימיום, אך הם מקבלים גישה חופשית ל־YouTube Music Premium. גוגל מתכננת להעביר את מנויי Google Play Music לשירות המוזיקה של YouTube לא לפני 2019.

בדצמבר 2020 השירות בוטל.

זמינות

זמינות עולמית של Google Play Music

חשבונות סטנדרטיים ב-Google Play Music היו זמינים ב־63 מדינות. הרשימה המלאה כללה את: ארגנטינה, אוסטרליה, אוסטריה, בלארוס, בלגיה, בוליביה, בוסניה והרצגובינה, ברזיל, בולגריה, קנדה, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, קרואטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, הרפובליקה הדומיניקנית, אקוודור, אל סלוודור, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, גואטמלה, הונדורס, הונגריה, איסלנד, הודו, אירלנד, איטליה, יפן, לטביה, ליכטנשטיין, ליטא, לוקסמבורג, מקדוניה הצפונית, מלטה, מקסיקו, הולנד, ניו זילנד, ניקרגואה, נורווגיה, פנמה, פרגוואי, פרו, פולין, פורטוגל, רומניה, רוסיה, סרביה, סלובקיה, סלובניה, דרום אפריקה, ספרד, שוודיה, שווייץ, אוקראינה, בריטניה, ארצות הברית, אורוגוואי, ובוונצואלה.

מנויי פרימיום היו זמינים באותן מדינות כמו חשבונות רגילים.

זמינות המוזיקה הוצגה בבריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה וספרד באוקטובר 2012, צ'כיה, פינלנד, הונגריה, ליכטנשטיין, הולנד, רוסיה ושווייץ בספטמבר 2013, מקסיקו באוקטובר 2013, גרמניה בדצמבר 2013, יוון, נורווגיה, שוודיה וסלובקיה במרס 2014, קנדה, פולין ודנמרק במאי 2014, בוליביה, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, פרו ואוקראינה ביולי 2014, הרפובליקה הדומיניקנית, אקוודור, גואטמלה, הונדורס, ניקרגואה, פנמה, פרגוואי, אל סלבדור וונצואלה באוגוסט 2014, ברזיל ואורוגוואי בספטמבר 2014, 13 מדינות חדשות בנובמבר 2014, ברזיל בנובמבר 2014, ארגנטינה ביוני 2015, יפן בספטמבר 2015, דרום אפריקה וסרביה בדצמבר 2015, והודו בספטמבר 2016, שם הוצע רק רכישת מוזיקה. שירות All Access הושק בהודו באפריל 2017.

ביקורת

בשנת 2013 השווה המגזין האמריקני אנטרטיינמנט ויקלי מספר שירותי מוזיקה ונתן ל־Google Play Music All Access ציון "B+", וכתב "הצורך בהעלאה כדי להגדיל את ארכיון הסטרימינג הענק ממלא כמה פערים אדירים".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא Google Play Music בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של Google Play Music (באנגלית)

• Google Play Music, ברשת החברתית אקס (טוויטר)