גלים קצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף High frequency)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "ת"ג" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'ת"ג (1642‏-1643), ראו ה'ת"ג.
סקאלה של מקלט רדיו עם ערכים במטרים (ולא בהרצים). על הסקאלה מצוינות תחנות רדיו מרחבי העולם, ובחלקו התחתון תחנות הנקלטות בגלים קצרים

המונח "גלים קצרים", או "תדר גבוה" (בראשי תיבות: ת"ג), מקובל בדרך כלל כתיאור גלי רדיו בספקטרום התדרים בין 3 ל-30 מגה-הרץ. המקור למונח הוא שאורך הגל המשודר בתדרים אלו (10 - 100 מטר), היה קצר יותר מהגלים הבינוניים והארוכים (בערך בין 200 עד 2000 מטר) שהיו בשימוש בימים בהם נטבע המונח. סיבה נוספת לשם גלים קצרים היא שעד בערך מחצית המאה העשרים הערכים בסקאלה של רוב מקלטי הרדיו הביתיים היו כתובים במטרים של אורך הגל הנקלט ולא בתדירות הגל.

התפשטות גלים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפשטות גלי רקיע (באדום) בעזרת היונוספירה (באפור), ובהשוואה להתפשטות גלים בינוניים וארוכים, אשר מגיעים רק עד קו האופק (בכחול)
התפשטות של גלי רדיו שונים לאורך היום והלילה

גלים קצרים מתפשטים בשתי דרכים עיקריות: גלי קרקע וגלי רקיע. גל המתפשט בצורת "גלי קרקע" נע על פני השטח, כאשר הוא מנצל את מוליכות הקרקע לצורכי תנועתו. הוא מושפע מעט מאוד מהתבליט של הקרקע, ויותר מהרכבה - ההתפשטות על פני מים יעילה בהרבה מהתפשטות בקרקע מדברית, למשל, כיוון שמים (לא מזוקקים) מוליכים חשמל ברמה גבוהה בהרבה מאשר חול. גלי קרקע משמשים בעיקר לתקשורת צבאית, כגיבוי חירום לקשר תג"ם סטנדרטי.

גל המתפשט בצורת "גלי רקיע" מגיע אל שכבת היונוספירה (שכבה באטמוספירה), מוחזר ברובו אל כדור הארץ, ומכדור הארץ (בעיקר מהאוקיינוס) חזרה אל היונוספרה, וכך הלאה. דילוגים אלו מאפשרים לשידורים בגלים קצרים להגיע לאזורים רחוקים בכדור הארץ - עד לסדר גודל של כ-5000 ק"מ. תכונה זו מבדילה את הגלים הקצרים משידורים בתדרים גבוהים יותר, אשר מקובל לומר כי ניתן לשדרם עד לקו האופק. גובה היונוספרה משתנה לפי פרמטרים שונים וכתוצאה מכך משתנים גם טווחי ההתפשטות של הגלים הקצרים. לדוגמה, תדרים נמוכים מגיעים רחוק יותר בלילה, וגבוהים ביום. גם מצב קרינת השמש או עונות השנה משנות את אופי ההתפשטות.

עקב היכולת להתפשט למרחקים גדולים באמצעות גלי רקיע, תחום הגלים הקצרים נמצא בשימוש של תחנות רדיו המעוניינות לשדר מעבר לטווח הקליטה של שידורי הגלים הארוכים והגלים הבינוניים. שידורים אלו נקלטים במדינות רבות ובמקומות מרוחקים מתחנות השידור. השידורים המקובלים היום בתדרים גבוהים יותר ובאפנון FM מיועדים בדרך כלל לשידורי פנים קצרי טווח.

שימושי שידור בגל קצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שידור בינלאומי: תחנות רדיו מסוימות משדרות את שידוריהן הסדירים גם בגלים קצרים (כך למשל גלי צה"ל) כדי לאפשר לאזרחי המדינה השוהים בחו"ל לשמוע את התחנה. גופים אחרים משדרים שידורים ייחודיים למאזינים השוהים בחו"ל. כך למשל קול ישראל, שמשדר בשפות שונות ליהודים בכל העולם, קול ישראל בערבית או השירות העולמי של ה-BBC).
  • שידורי תעמולה: גופים שונים ברחבי העולם משדרים אל תוך מדינות אליהן לא ניתן להגיע באמצעים אחרים. שידורים כאלה הופעלו אל תוך ברית המועצות בזמן המלחמה הקרה, ומופעלים כיום כנגד מדינות שונות, בין השאר איראן, צפון קוריאה וסין.
  • קשר ימי ואווירי: אוניות וכלים אחרים הנזקקים לתקשורת עם החוף ונמצאים במקומות רחוקים ממנו משתמשים בגלים קצרים.
  • חובבות רדיו
  • שידור מקומי במדינות בהן האוכלוסייה מפוזרת על פני שטח רב.
  • שידורי שירות: מזג אוויר, זמן בינלאומי.
  • שידורים מוצפנים: העברת מסרים בין שגרירויות, סוכנויות ביון, חברות, לעתים אף ארגוני פשע. בשידורים אלה בולטות תחנות מספרים.
  • תחנות שידור מחתרתיות : השידורים של ההגנה, האצ"ל, והלח"י בזמן שלטון המנדט הבריטי היו בגלים קצרים (בתחום אורך גל של כ-42 מטר). הסיבה לשימוש בגל קצר הייתה שהאנטנות הדרושות לשידורים אלו היו קצרות מאוד יחסית לאנטנות הדרושות לשידור בגלים בינוניים שהיו מקובלים אז. האנטנות לגל קצר גם קטנות יחסית, לא בולטות בשטח וניתנות להסתרה והסוואה כאנטנות קליטה של מקלטי רדיו רגילים[1]. סיבה נוספת היא ניידות גבוהה והספק נמוך של השידור שהגיע למרחק רב. גם הכרזת העצמאות שודרה בגלים קצרים באופן בלעדי ממשדרי ההגנה שנקלטו בארץ ובעולם כולו[2].
  • שידור אותות זמן ותדרים סטנדרטיים מדויקים לשם סינכרון ומחקר מדעי.

התקשורת בגלים קצרים מתנהלת בדרך כלל בשיטת האפנון AM, בנפיצות נמוכה יותר בשיטות אנלוגיות מיוחדות, כגון SSB ו-CW ולאחרונה בשיטה הדיגיטאלית DRM.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עד סוף שנות השישים חוברו לרוב מקלטי הרדיו הביתיים אנטנות חיצוניות ששימשו לקליטה של גלים ארוכים בינוניים וקצרים
  2. ^ מ.א.ברמן (מנהל שרותי ההנדסה-רדיו במשרד הדואר), במאמר: "הנדסת רדיו כובשת את גלי האתר", החובב הצעיר אלקטרוניקה פופולרית לנוער ולחובב, עורך ע. שרמר, הוצאת י. מרכוס ושות' בע"מ, ירושלים, הדפסה שנייה 1973, כרך ג' עמ' 13-14