IPTV

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדינות שבהן יש שירותי IPTV. השווקים העיקריים של IPTV: גרמניה, צרפת, דרום קוריאה, הונג קונג, יפן, איטליה, ספרד, בלגיה, אוסטריה, סין, שווייץ ופורטוגל

IPTV - Internet Protocol Television הינה מערכת שנועדה להעביר שירותי טלוויזיה דיגיטליים ללקוחות הרשומים אליה. העברת שירותים אלו מתבצעת באמצעות פרוטוקול IP על בסיס תשתיות פס רחב, קידודי וידאו כגון MPEG-2, ותקני שידור, כגון DVB.

השם IPTV אינו חד משמעי ובדרך כלל מתייחס למערכות שמאפשרות ללקוחות לקבל ולהציג תכנים ב-Streaming Video מעל Multicast או Unicast.

הטכנולוגיה מושכת אליה את חברות הטלפוניה בעולם לאחר שהללו איבדו את הכנסותיהן בשנים האחרונות לרשת האינטרנט וספקי הכבלים שהחלו לספק שירותי טלפון מבוסס אינטרנט. חברות הטלפון מקוות שבעזרת IPTV הן יוכלו להציע ללקוחות שרותי טלוויזיה ולזכות בנתח שוק חשוב זה. מערכות שמספקות שרותי אינטרנט, טלפוניה וטלוויזיה נקראות מערכות Triple-Play.

יתרונות טכנולוגית ה IPTV:

  • אין צורך בפריסת רשת ייעודית (מועבר על גבי רשת האינטרנט)
  • אינטראקטיביות (הידודיות) מלאה
  • אפשרות קלה לשתילת פרסומות המבוססות אזור גאוגראפי
  • שירותים מתקדמים כגון: VOD, Time Shifting ועוד.

בשידורי IPTV גופי שידור נוהגים להעביר את החומרים המשודרים אל אתרי ביניים, בהם יש שרתי מחשב ייעודיים אשר מפיצים את השידורים ללקוחות באזור הקרוב אליהם פיזית. כך העומס מתחלק על פני מספר שרתים, והשירות ללקוחות מהיר יותר. שיטת ביזור זאת נקראת CDN (ראשי תיבות של Content Delivery Network).

חברת אריקסון מעריכה כי מספר מנויי ה-IPTV יגיע בתום שנת 2013 ללמעלה מ- 140 מיליון בתי אב.‏[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]