IPv6

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
סיווג פרוטוקולים על פי מודל ה-OSI
שכבת יישום HTTP, SMTP, FTP, RTP, IRC, SNMP, SIP, DNS, DHCP
שכבת ייצוג MIME, ASCII, Unicode, SSL
שכבת שיחה ASP, PPTP, SSH, NFS, RPC
שכבת תעבורה TCP, UDP, SCTP, DCCP
שכבת רשת IP (IPv4, IPv6), ICMP, IPX , ניתוב
שכבת קו Ethernet, Token ring, FDDI
שכבה פיזית E1, 10Base-T, RS-232, DSL, SONET

Internet Protocol version 6, או IPv6, הוא פרוטוקול המשמש להעברת נתונים ברשתות מבוססות מיתוג מנות, ובמיוחד ברשת האינטרנט. גרסה 6 של פרוטוקול ה-IP היא הגרסה השלישית של הפרוטוקול לאחר גרסה 4 (IPv4) והגרסה הראשונית המתוארת ב-RFC 675.

הדלדלות מאגר כתובות IPv4[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוטוקולים במודל TCP/IP
שכבת יישום
HTTP, SMTP, FTP, DNS, DHCP, SSH, RTP, RTSP, IRC, SNMP, SIP, IMAP4, MIME, TELNET, RPC, SOAP, LDAP ...
שכבת תעבורה
TCP, UDP, SCTP, DCCP ...
שכבת רשת
IP, IPv4, IPv6, ICMP, ARP, IPX, IGMP ...
שכבת קשר
Ethernet, 10BASE-T, 802.11 WiFi, Token ring, FDDI ...
הסגמנטים השונים בכתובת IPv6

בשנת 2011 הופיעו סימנים ראשונים להתרוקנות מאגר כתובות IPv4 בעולם. ב-3 בפברואר הודיע IANA (רשם האינטרנט הבינלאומי) בטקס רשמי על חלוקת בלוקי הכתובות האחרונים, ובאמצע אפריל הודיע APNIC (רשם האינטרנט האזורי של אסיה) הודעה דומה. צפויה הודעה כזו של RIPE (הרשם האזורי של אירופה) במהלך שנת 2012. קשה להעריך כמה כתובות נותרו בידי ספקי אינטרנט וחברות מסחריות, אולם ברור כי המחסור בכתובות נעשה מוחשי יותר ויותר ככל שהזמן חולף. כל רשמי האינטרנט האזוריים ממליצים על מעבר ל-IPv6, ומסבירים באתריהם הרשמיים על התרוקנות המאגרים של IPv4.

המצב בישראל תלוי במידה רבה בתאריך ההתרוקנות של מאגר RIPE, הרשם האזורי המשמש בישראל. אחריו, המאגרים העומדים לרשות הציבור קיימים אצל ספקי הקישוריות לאינטרנט.

תכונות חדשות ב-IPv6[עריכת קוד מקור | עריכה]

החידוש העיקרי בגרסה 6 הוא הגדלה משמעותית בכמות כתובות ה-IP האפשריות. כתובת IP ב-IPv4 בנויה מ-32 סיביות, המאפשרת באופן תאורטי 4,228,250,625 כתובות שונות, אך באופן מעשי המספר קטן יותר. אמנם מנגנון Classless Inter-Domain Routing (CIDR) שיפר את ניצול הכתובות ב-IPv4, אבל יש טווחים של כתובות שניתנו לארגונים גדולים ולאוניברסיטאות לפני המעבר ל-CIDR (בעיקר מ Class B) ואינם מנוצלים (כמו כן חלק מהטווחים שמורים לכתובות NAT). מצב זה אינו מאפשר, למשל, מתן כתובת ייחודית לכל אחד מ-7 מיליארד האנשים החיים כיום על כדור הארץ, ועל אחת כמה וכמה מתן כתובת שונה לטלפון הסלולרי, למחשב בבית, למחשב הנייד ולמכשירים נוספים (החל מרמזור ועד קולר של כלב). עקב המצוקה המורגשת במתן כתובת IP ייחודית לכל מחשב ברשת האינטרנט, ועל מנת להימנע מכך נעשה שימוש בטכנולוגיות דוגמת NAT. ב-IPv6 נעשה שימוש ב-128 סיביות, המאפשרות עד 1038×3.4 כתובות שונות, כלומר, עבור כל אחד מ-7 מיליארד בני אדם החיים כיום ניתן לחלק 1028×5 כתובות ייחודיות, מספר עצום כשלעצמו. דוגמה נוספת הממחישה את כמות הכתובות ב-IPv6: אם רובוטים זעירים יכסו את פני כדור הארץ מגובה פני הים ועד לגובה 10 קילומטר (מעל לגובה ההר הגבוה ביותר – האוורסט), נוכל להקצות כתובת ייחודית לכל רובוט, כל עוד הצפיפות שלהם לא תעלה על 278 מיליארד רובוטים למילימטר מעוקב.

מבנה כתובת IPv6[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתובת IPV6 מורכבת מ-128 סיביות כאשר 64 הסיביות הראשונות משמשות לזיהוי תת־הרשת ו- 64 הסיביות האחרונות משמשות כמזהה ממשק (interface ID). הערך של מזהה הממשק נקבעה באופן אוטומטי על ידי כתובת ה-MAC של כרטיס הרשת. עם זאת, מכיוון שכיום כתובות ה־MAC של רוב ממשקי הרשת הן בפורמט של 48 סיביות יש צורך להמיר אותן לפורמט EUI-64. הערך של תת הרשת מורכב מקידומת גלובלית (global routing prefix)שיכולה לייצג למשל ספק שירותי אינטרנט ותת רשת שיכולה לייצג רשת של לקוח שמחובר לספק ‏[1]

הגרסה הקודמת של הפרוטוקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוטוקול ה-IP המקורי פותח על ידי סטיב דירינג וקרייג מאדג' במרכז המחקר זירוקס פארק, ואומץ כתקן על ידי ה-IETF בשנת 1994.

ישנם ארגונים אשר דורשים שמערכות מידע חדשות המיושמות בארגון, יתמכו ב-IPv6 במידה כזו או אחרת.

ניצול מאגר כתובות IPv4[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיון לגבי הצורך ב-IPv6 החל כבר בימיו הראשונים של הפרוטוקול, ונמצא במוקד תשומת הלב הציבורית אל הפרוטוקול. תרומה מכרעת להבנת הדחיפות במימוש הפרוטוקול נעשתה על ידי טוני היין (Tony Hain) מחברת Cisco וג'ף יוסטון (Geoff Huston) לשעבר המדען הראשי של אפני"ק (APNIC). במשך השנים לא הייתה הסכמה בין שני המומחים לגבי טווח הזמן בו צפוי מאגר הכתובות להתרוקן.

בתחילת 2011 עמד מאגר הכתובות הגלובלי של IPv4 (אצל IANA) על 2% מגודלו, 7 בלוקים של 8/. על פי החלטת ICANN כאשר יישארו 5 בלוקים הם יחולקו מיד לרשמים האזוריים (RIR) והמאגר העולמי יתרוקן. מהלך זה בוצע ב-3 בפברואר 2011 במיאמי[2].

תכונות נוספות של IPv6[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל-IPv6 תכונות נוספות המשפרות אותו ביחס ל-IPv4, לבד מהרחבת מרחב הכתובות.

  • טווח הכתובת (address scope) מאפשר הגדרת כתובות המוכרות רק על פני קישור פיסי יחיד (link local), וכן כתובות ראשיות. טווח נוסף, כתובות המוכרות באתר המקומי (site local) בוטל[3].
  • סוג חדש של כתובת הנקרא anycast address. זוהי כתובת של קבוצה, אולם משלוח מנה אל הקבוצה ישלח את המנה אל אחד מחברי הקבוצה, הקרוב ביותר.
  • stateless address autoconfiguration - מנגנון המאפשר השמה אוטומטית של כתובת לתחנה ללא מצב ביניים (המנגנון המקביל DHCP מכיל מצבי ביניים בו נוצר קשר עם שרת הכתובות והוצעה כתובת אך היא לא הוקצתה באופן סופי). המנגנון מתבסס על כתובת החומרה של המחשב ועל קידומת המופצת לרשת המקומית על ידי נתב, כדי לייצר כתובת ייחודית (uniqe) למחשב.
  • Extension Headers הוא מנגנון שבאמצעותו הועברו שדות של IPv4 שאינם נחוצים בכל חבילת מידע (כמו השדות הנחוצים ל-fragmentation) אל יחידות הניתנות להוספה רק על פי צורך. וכך, למרות הרחבה גדולה של הכתובת (32 בתים לשתי הכתובות במקום 8 בתים ב-IPv4) ותוספת שדה חדש (flow label) גדלה הכותרת של חבילת IPv6 רק במעט (40 בתים ב-IPv6 למול 20 בתים ב-IPv4).
  • Multicast - מנגנון שהיה קיים גם ב-IPv4, אך השימוש בו הורחב. ב-IPv4 קיימת כתובת broadcast ברמה 3 (255.255.255.255) שמתפרשת כשידור ברמה 2 אל כל התחנות ברשת המקומית (בדרך כלל רשת Ethernet). שידור כזה מגדיל את העומס על כל המחשבים ברשת המקומית, ויוצר עומסים גם במקטעי גשרים (bridges או switches) בהם אין צורך אמיתי במידע. ב-IPv6 לא קיים שידור broadcast כלל. בכל מקרה שכזה נעשה שימוש ב-Multicast.
  • Security - מנגנון IPSec שהיה קיים גם עבור IPv4 הוא עתה חלק מהגדרת מימוש מלא של IPv6. התמיכה ב-IPSec מובנית אל תוך מנגנון ה-Extension Header, ולכן היא מותאמת היטב לפרוטוקול. יש לציין כי IPSec מומש גם עבור פרוטוקול IPv4, אך השימוש בו לא רב.

מערכות התומכות ב-IPv6[עריכת קוד מקור | עריכה]

IPv6 נתמך בצורה מקיפה במספר רב של מערכות.

מערכות הפעלה:

  • לינוקס - IPv6 נתמך באופן מלא מזה מספר גרסאות לאחור, ומותקן ופועל כברירת מחדל כחלק מהליבה. מומלץ להשתמש בגרסה מאוחרת או שווה ל-2.6.
  • Windows XP - תומכת ב-IPv6 מחבילת שירות 2 (service pack 2), אך יש צורך להתקינו באופן ידני.
  • Windows Vista ו-Windows 7 - תומכות ב-IPv6 באופן מובנה, והוא אף מותקן ופעיל בהן כברירת מחדל.

נתבים:

  • סיסקו - IPv6 נתמך מגרסה 12.0.[4]

פעילות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורום IPv6 הישראלי פועל כסניף הישראלי של פורום IPv6 העולמי. מטרת הסניף היא לקדם את השימוש ב-IPv6 בישראל, בכל המגזרים, וכן להפיץ מידע ולסייע לגופים המעוניינים להשתמש ב-IPv6. חברי הסניף הם מתנדבים המגיעים מהתעשייה, האקדמיה, מערכת הביטחון ועוד. הסניף מקיים מדי שנה יום עיון, במסגרת הכנס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי. הנואמים בכנס הם בדרך כלל חברי הסניף עצמם, וכן נציגים של הפורום העולמי.

בשטח זה נראה שונה. בתחילת 2011 עדיין לא הייתה כל פעילות IPv6 בישראל. פורום IPv6 לא היה פעיל, איגוד האינטרנט הישראלי לא עסק כלל בנושא, וגם לא הייתה כל פעילות של משרדי הממשלה בנושא. רק ב-2013, ספק אינטרנט ישראלי אחד, 018, סיפק ללקוחותיו IPv6.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Olivier Bonaventure, Computer Networking :Principles, Protocols and Practice (The Saylor Foundation, October 30, 2011), http://www.saylor.org/courses/cs402
  2. ^ טקס הקצאת 5 הבלוקים האחרונים של IANA
  3. ^ RFC 3879 - Deprecating Site Local Addresses
  4. ^ Cisco IOS IPv6 Feature Mapping: IPv6 Features
  5. ^ פרוטוקול IPv6 באתר חברת 018