J Street

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל התנועה

ג'יי סטריט היא שדולה אמריקאית המורכבת בעיקר מיהודים-אמריקאים שהוקמה בשנת 2008 על ידי ג'רמי בן-עמי. מטרת השדולה היא קידום פתרון בדרכי שלום לסכסוך הישראלי-ערבי. לפי אתר האינטרנט של הארגון, מטרתו "להביא לשינוי בעמדה האמריקאית כלפי המזרח התיכון", ולהוות שלוחה לעמדות "בעד ישראל ובעד שלום", תוך תמיכה במדינת ישראל ובזכותה לביטחון, ובזכותם של הפלסטינים למדינה עצמאית.

השדולה הוקמה לאחר שחוגים יוניים ביהדות ארצות הברית חשו שאיפא"ק, השדולה הוותיקה הפועלת למען ישראל, מדגישה קו ימני שאינו מתיישב עם דעותיהם לגבי האינטרסים של ישראל ושל ארצות הברית. בהתאם, ג'יי סטריט מצהירה על עצמה כ"בית פוליטי לאמריקאים התומכים בישראל ובשלום".‏[1]

אודות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא הארגון ומנהיגו מאז היווסדו באפריל 2008 הוא ג'רמי בן-עמי, לשעבר יועץ מדיני בממשל קלינטון ומנהל התקשורת של הקרן החדשה לישראל. יו"ר הדירקטוריון הוא מורטון פרידמן (בעבר יועץ למדיניות חוץ של נשיאי ארצות הברית) וסגניתו היא אלכסנדרה סטנטון (אשת עסקים ופעילה במפלגה הדמוקרטית). כסגן הנשיא מכהן אלן אלסנר (שהיה הכתב לענייני הבית הלבן ומדיניות חוץ של סוכנות "רויטרס"). בדירקטוריון מכהנת, בין כלל חבריו, דֶבּרה דילי (בעבר מנכ"ל הוועידה הלאומית של המפלגה הדמוקרטית בתקופת הנשיא קלינטון). דוד קמחי, לשעבר סגן ראש "המוסד" ומנכ"ל משרד החוץ, היה בעבר חבר בדירקטוריון של השדולה.

מנהלת השלוחה של ג'יי סטריט בישראל היא יעל פתיר. ברשימות "ידידי ג'יי סטריט בישראל" ותומכי הארגון נכללים השר יעקב פרי, השרים לשעבר חיים רמון, יולי תמיר, אופיר פינס, יוסי ביילין וחיים אורון, האלופים (בדימ.) עמרם מצנע, שלמה גזית, נתי שרוני, דני יתום וראש השב"כ לשעבר כרמי גילון.‏[2]

התנועה מחולקת לשני ארגונים נפרדים מבחינה משפטית:

  • הגוף הראשון, ג'יי סטריט הוא ארגון ציבורי מוכר לעניין תרומות לפי חקיקת המס האמריקאית. מטרת הארגון היא "לתמוך בהנהגה אמריקאית חזקה שדוגלת בסיום הסכסוך הישראלי-ערבי והישראלי-פלסטיני בדרכי שלום והידברות". לאור הסטטוס שלו כארגון ציבורי מוכר לעניין תרומות, הוא מנוע מלתמוך כספית במועמדים פוליטיים.
  • הגוף השני, The J Street PAC הוא ארגון שמטרתו לגייס תמיכה כספית ופוליטית במועמדים הדוגלים בעמדות הקרובות ללבו של הארגון, כדוגמת ברק אובאמה.

השם J Street הוא מעין משחק מילים. אחד הרחובות המרכזיים בבירת ארצות הברית, וושינגטון די. סי. נקרא K Street, ובו שוכנות רבות מהשדולות והממסד הפוליטי. לימים הפך שם הרחוב למזוהה עם השדולות ועם כוחן העצום בפוליטיקה האמריקאית. לפי סדר האותיות באנגלית, הרחוב המקביל אמור להיקרא J Street, אך מסיבות היסטוריות רחוב שכזה אינו קיים. לכן, כמו הרחוב J Street, השדולה הוקמה במטרה להשמיע קול שעד להקמתה לא היה קיים בארצות הברית. כמו כן, האות J רומזת על הקונוטציה היהודית של הארגון (מהמילה Jewish באנגלית).

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2009 פרסם בן-עמי יחד עם טריטה פרסי, ראש "המועצה הלאומית האיראנית-אמריקאית", מאמר שתמך בעמדת הנשיא ברק אובמה לנקוט תחילה באמצעים דיפלומטיים לבלום את מדיניות הגרעין האיראנית, והתנגד לכוונת חברים בקונגרס האמריקאי להטיל לאלתר סנקציות על איראן.‏[3] ארגון ג'יי סטריט תמך לכל אורך הדרך במדיניותו של אובמה כלפי איראן והתנגד לתביעתו המתמדת של ראש הממשלה נתניהו לפעול בכוח נגד איראן.

ב-2009 ארגון הסטודנטים של ג'יי סטריט, הפועל בקמפוסים ברחבי ארצות הברית, החליט לקראת ועידתו להסיר את המילים "פרו-ישראל" מהסיסמה המקורית של הארגון, "פרו-ישראל, פרו-שלום", כדי למנוע חיכוכים עם מתנגדים למדיניות ממשלת ישראל וכדי להקל על השתתפות סטודנטים בוועידה‏[4]. ההחלטה בוטלה לאחר מכן, ובהגדרת מטרות הארגון מופיעה הכותרת "בעד ישראל" כמטרת העל של ארגון הסטודנטים‏[5].

באוקטובר 2009 ערך הארגון את וועידתו הארצית הראשונה במלון "גראנד היאט" בוושינגטון, והשתתפו בה מעל 1,500 אנשים. שגריר ישראל, מייקל אורן, הוזמן לוועידה אך לא הגיע, בנימוק שהארגון פועל נגד האינטרסים של ממשלת נתניהו. נשיא המדינה שמעון פרס שלח ברכה לארגון לכבוד ועידתו הראשונה וציין לשבח את יוזמת ג'יי סטריט להקים ארגון למען שלום ישראלי-פלסטיני ושלום ישראלי-ערבי בכלל. יושבת ראש קדימה, ציפי לבני, שלחה מכתב ברכה, ואת מפלגתה ייצגו יושב ראש מועצת קדימה חיים רמון וחברי הכנסת מאיר שטרית ושלמה מולא. על מכתב תמיכה לקראת הוועידה חתמו חברי כנסת מקדימה, העבודה ומרצ, יחד עם יוצאי מערכת הביטחון הישראלית.‏[6] עוד השתתפו בוועידה חברי הכנסת קולט אביטל וניצן הורוביץ והשרים לשעבר עמי איילון, עמיר פרץ, יולי תמיר ושלמה בן-עמי. בוועידה נכחו חברי קונגרס אמריקאים ואישי ציבור יהודים ואמריקאים. הנאום המרכזי היה של ג'יימס ג'ונס, היועץ לביטחון הלאומי של אובמה.

בהקשר של מבצע עופרת יצוקה הארגון הצהיר כי הוא תומך בזכותה של ישראל להגן על עצמה לנוכח ירי הרקטות המתמשך עליה, אך גם קרא למשא ומתן ולהכרה בכך שאין פתרון צבאי לסכסוך הישראלי-פלסטיני.‏[7] עם זאת, גורמים בתוך הארגון הביעו עמדות אחרות. דרו כהן, מתאם פעולות תא הסטודנטים של ג'יי סטריט בירושלים באותה עת, הצהיר כי מבצע עופרת יצוקה היה "פעולה בלתי לגיטימית ואף קרימינלית" ואת העימות בפרשת המשט לעזה הגדיר כ"ברוטליות אכזרית".

במרץ 2010, בעקבות המשבר שפרץ בין שתי ישראל לארצות הברית סביב אישור תוכניות בנייה של 1,600 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה בירושלים, ביקש הארגון מתומכיו לעמוד לצד ממשל אובמה נגד החלטת ממשלת ישראל. הארגון אסף כ-40,000 חתימות אותן שלח לבית הלבן, הקוראות לתמוך בתגובה התקיפה של סגן הנשיא ג'ו ביידן ושל מזכירת המדינה הילרי קלינטון נגד ההצהרה הישראלית, אותה כינה "פרובוקטיבית".‏[8]

ביוני 2010, בעקבות המשט לעזה, יצא הארגון בקול קורא לתומכיו שתומך בזכותה העקרונית של ישראל לחסום את המשט לעזה אך מבקר את הפעולה במישור האסטרטגי. לטענת הארגון למרות שהיה נכון לעצור את האוניה הרי הדרך שבה הדבר נעשה מדרדרת את המצב ויש לנצל את האירועים בעקבותיו ליצירת לחץ על הנשיא אובמה לדחוף את הצדדים להמשך תהליך השלום[דרוש מקור]. במקביל הארגון סירב לגנות את דו"ח גולדסטון, ואף פעל להפגיש את גולדסטון עם חברי קונגרס אמריקאים‏[9]

בפברואר 2011 ג'יי סטריט פעל בנחרצות כדי שארצות הברית תימנע מהטלת וטו על הצעת החלטה שהונחה בפני מועצת הביטחון של האו"ם על ידי הרשות הפלסטינית ומדינות ערב לגינוי ישראל בגין המשך מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון.‏[9]

בפברואר 2011 ערך הארגון ועידה שנתית. הוועידה מומנה בתקציבים של יוזמת ז'נבה. ממשלת ישראל לא שלחה נציג רשמי לוועידה, וגופי תקשורת ציינו שלוועידה לא הגיע אף נציג קונגרס בולט. עם המשתתפים בוועידה נמנו מוסטפא ברגותי, עז א-דין אבו אל-עייש, ורון פונדק.‏[10]

בוועידה השנתית השלישית, שנערכה במאי 2012, הופיעו לפני הוועידה עמוס עוז וסתיו שפיר, ואת ההרצאה המרכזית נשא אהוד אולמרט.

בוועידה השנתית שהתכנסה באוקטובר 2013 ייצגו את ישראל נציגים בולטים, ובהם שרת המשפטים ציפי לבני וחברי הכנסת צחי הנגבי, שלי יחימוביץ, מאיר שטרית ויצחק וקנין[11]. את נשיא ארצות הברית ייצגו סגנו ג'ו ביידן ומנהיגת הדמוקרטים בבית הנבחרים, ננסי פלוסי. כנס זה הסתיים בהשקת "קמפיין 2" תחת הכותרת "פתרון של שתי מדינות לשני עמים" .‏[12]

השדולה העניקה פרס לארגון סולידריות שייח' ג'ראח שקורא ל"פירוקם של ארגונים כמו הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל ומינהל מקרקעי ישראל".

באפריל 2014 דחתה ועידת הנשיאים, ארגון הגג של הארגונים היהודיים בארצות הברית, את בקשת ג'יי סטריט להצטרף כחברה בוועידה.‏[13] הטענה העיקרית של המתנגדים היתה, שג'יי סטריט איננו שייך לקונצנזוס היהודי שם. האיחוד ליהדות רפורמית (URJ), המקיף לפי ההערכות יותר ממיליון יהודים ונחשב לגדול ביותר בארצות הברית, יצא בחריפות נגד ההחלטה למנוע את הצטרפות ג'יי סטריט. נשיאו, הרב ריק (ריצ'רד) ג'ייקובס הודיע, שהאיגוד הרפורמי לא ישלים יותר עם "העמדת הפנים שוועידת הנשיאים מייצגת או משקפת את ההשקפה של כל היהדות האמריקנית" ואף ישקול את האפשרות לפרוש מוועידת הנשיאים.‏[14]

במאי 2014 פרסם נשיא ג'יי סטריט בן עמי מאמר, שבו שלל את עמדת הנשיא אובמה ומזכיר המדינה קרי להמתין עד שהצדדים לסכסוך, ישראל והרשות הפלסטינית, ינקטו צעדים לחידוש המשא ומתן לשלום. הוא קרא לקרי להניח מיד על השולחן את עמדת ארצות הברית בסוגיות ליבת הסכסוך, כדי ליצור עבור נתניהו ועבאס "רגע של בחירה".‏[15]

ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן פרסם הארגון את עמדתו לגבי המבצע, ובין כלל הדברים הצהיר, כי "ג'יי סטריט תומך בתוקף בזכות ישראל להגן על עצמה במידה הראויה נגד איום הרקטות חסר המעצורים, ולהרוס את המנהרות המוליכות לישראל. אבל זוהי העת לישראל למצוא את הדרך לצאת מעזה... כל הפסקת אש חייבת להביא בחשבון את העניינים הביטחוניים של ישראל, בייחוד בנוגע לרקטות והמנהרות, וכמו כן את הצרכים ההומניטריים של הפלסטינים; ועליה להיבנות כך שתוליך למשא ומתן על יצירת הסדרים ביטחוניים ומדיניים, ועל סיוע הומניטרי. אנחנו תומכים בהכללת הרשות הפלסטינית [בהסכם] הפסקת האש ובמשא ומתן על ההסדרים הביטחוניים והפוליטיים והסיוע ההומניטרי."‏[16]

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב התנועה לשנת 2009 היה 1.5 מיליון דולר (לצורך השוואה, תקציב איפא"ק עומד על כ-100 מיליון דולר). לא פחות משליש התקציב נתרם על ידי ג'ורג' סורוס,‏[17] שתיאר עצמו "אינני ציוני או יהודי מאמין. אני רוחש כבוד רב ליהודים ויש בי דאגה רבה לקיומה של מדינת ישראל".‏[18]

תקציב ג'יי סטריט לשנת 2013 היה 1,830,184 דולרים לתפעול הארגון ו-1,345,383 דולרים למימון קרן החינוך שלו. ועדת הכספים שלו כוללת כ-120 חברים, שכל אחד מהם תרם לפחות 10,000 דולרים. במועצת הנשיאות חברים 46 תורמים שתרמו לפחות 25,000 דולרים לכל תורם.‏[19]

אחרי הקמת התנועה נמתחה ביקורת על רשימת התורמים של ג'יי סטריט, שכללה גם אמריקאים שפעלו בשירות גופים ערביים בארצות הברית וכן כמה עשרות מוסלמים ואמריקאים ממוצא ערבי ואיראני, דבר נדיר בארגונים פרו-ישראליים. ג'רמי בן עמי הסביר את הדבר ברצון לכלול בין תומכי הארגון גם לא-יהודים.‏[20]

דעות על פעילות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המזהים את ג'יי סטריט עם השמאל בישראל ובארצות הברית, ואולם יש בימין בישראל הטוענים שאיננה פרו-ישראלית.‏[17]

במכתב ברכה שפורסם לרגל כינוס הועידה הראשונה של השדולה בוושינגטון בשנת 2009 נכללו חתימותיהם של אישי ציבור רבים מהשמאל בישראל, בהם אברהם בורג, נעמי חזן, דניאל בן-סימון, אורי סביר, שאול אריאלי, עמרם מצנע, דליה רבין, עוזי ברעם, שלמה בן-עמי, אמנון ליפקין-שחק, עמי אילון, ועוד.‏[21] השדולה זכתה גם לברכתו של העיתון "הארץ", במאמר מערכת.‏[22]

ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, בראשות חבר הכנסת מהליכוד דני דנון, קבעה כי ג'יי סטריט הוא ארגון פרו-פלסטיני וכי על ישראל הרשמית לא לשתף עמו פעולה.‏[23] ח"כ צחי הנגבי, אף הוא מהליכוד, השתתף בכנס של ג'יי סטריט בשנת 2013 והביע הוקרה לפעילות הארגון.‏[24]

בעקבות החלטתה של "קדימה" להדק את הקשר עם הארגון, לקראת ועידתו בפברואר 2011, יצאו חברי הכנסת מקדימה זאב ביילסקי ושי חרמש נגד ההחלטה בטענה שהארגון פועל נגד ישראל.‏[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ About Us "אודותינו" באתר התנועה
  2. ^ [1]באתר הארגון בעברית
  3. ^ מאמר משותף של מנהל ג'יי סטריט, ג'רמי בן-עמי, עם מנכ"ל "המועצה הלאומית האיראנית-אמריקאית" בעיתון האפינגטון פוסט, יוני 2009
  4. ^ J Street's campus branch drops pro-Israel slogan, The Jerusalem Post, October 27, 2009
  5. ^ [2]
  6. ^ מכתב ברכה לארגון J Street, באתר הארגון
  7. ^ J Street supports Israel's right to self-defense אתר J Street
  8. ^ 40,000 Actions in Support of the Obama Administration, J Street Blog, March 16, 2010
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 יתד נאמן כ"ה אדר א' עמוד 31, ר' הופנר
  10. ^ תוכנית הוועידה, באתר J Street (באנגלית)
  11. ^ מפגש עם צעירי J Street
  12. ^ ynet התעצמות מחנה השלום היהודי-אמריקני
  13. ^ ארגון הגג של הממסד היהודי בארה"ב דחה את בקשת ההצטרפות של ג'יי סטריט, באתר הארץ, 1 במאי 2014
  14. ^ [3]
  15. ^ לקרי יש עוד מה לעשות, הארץ, 21 במאי 2014
  16. ^ [4] אתר J Street, הודעה מה-30 ביולי 2014
  17. ^ 17.0 17.1 איזי ליבלרג'יי-סטריט: הם לא "פרו-ישראל", ישראל היום, 28 בפברואר 2011
  18. ^ אמיר שטוקהמר, גורו ההשקעות, ג'ורג' סורוס - קווים לדמותו, באתר ynet‏, 28 בספטמבר 2009
  19. ^ דוח כספי ל-2013, באתר J Street
  20. ^ Muslims, Arabs among J Street donors
  21. ^ Israelis who lend their voice and support to J Street in its mission to protect the future of Israel, באתר J Street
  22. ^ מערכת הארץ, טוב לשמוע קול יהודי חדש, באתר הארץ, 14.11.2008
  23. ^ מתי טוכפלד, ‏"ג'יי סטריט הוא ארגון פרו-פלסטיני", באתר "ישראל היום", 24 במרץ 2011
  24. ^ J Street Conference 2013 - MK Shelly Yachimovich & A Conversation with Members of Knesset, בערוץ YouTube של J Street (דברי הנגבי הם החל מהשעה 1:20:45)