L7

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
L7indexpg.gif
מקור לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
שנות פעילות 19852001
סוגה גראנג'
פאנק (Punk)
אלטרנטיב מטאל
חברת תקליטים אפיטפ רקורדס
סאב פופ
סלאש רקורדס
Man's Ruin
Bong Load
חברים
דוניטה ספארקס
סוזי גרדנר
ג'ניס טנאקה
דמטרה פלאקאס
חברים לשעבר
ג'ניפר פינץ'
גייל גרינווד
רנה לוקאס
רוי קוצקי

L7 הייתה להקת רוק כל-נשית אמריקאית שהוקמה ב־1985 בלוס אנג'לס שבארצות הברית. בגלל המראה והסאונד המסוים שלה, הלהקה משויכנת רבות לתנועת הגראנג'.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה הוקמה בלוס אנג'לס בשנת 1985 על ידי דוניטה ספארקס ו סוזי גרדנר בגיטרות ושירה, רנה' לוקאס על הבס, ורוי קוצקי על התופים. זמן קצר מכן החליפה ג'ניפר פינץ' את לוקאס על הבס וקוצקי הוחלף על ידי דמטרה "די" פלאקאס. לפני הצטרפותה, ניגנה ג'ניפר פינץ' בלהקת Sugar Babydoll עם קורטני לאב ו-קט ביילנד שלאחר מכן הקימו את הלהקות הול ו-בייבס אין טוילנד בהתאמה.

בשנת 1991 הקימה הלהקה את Rock For Choice ארגון Pro Choice אשר קידם את נושא בזכויונות נשים וזכה לתמיכה נרחבת מלהקות כמו נירוונה, פרל ג'ם, רד הוט צ'ילי פפרז ורייג' אגנסט דה מאשין.

אלבומה הראשון של הלהקה הנושא את שמה יצא בשנת 1988 בלייבל הפאנק המתחיל דאז Epitapth. סגנונית האלבום כולל השפעות חזקות יותר של פאנק (Punk) מאשר העבודות המאוחרות יותר של ההרכב. ב 1990 החותמה ללייבל סאב פופ, שבאותן שנים היה אחראי לפריצה זרם הגראנג' עם להקות כמו מאדהאני, נירוונה, סאונדגרדן וטאד, והוציאה לאור את אלבומה השני Smell The Magic. האלבום יצא לאור תחילה כ EP עם 6 שירים אך שוחרר מחדש ב 1991 כאלבום שאליו מתווספים 3 שירים. האלבום כלל את הסינגל הראשון של הלהקה "Shove".

אלבומם השלישי Bricks Are Heavey יצא בחברת התקליטים Slash בשיאה של תקופת הגראנג' וכלל את הלהיט הגדול של הלהקה "Pretend We're Dead". האלבום הופק על ידי בוטצ' ויג שעבד בין השאר עם נירוונה והסמאשינג פאמפקינס.

אלבומם הרביעי Hungry For Stink יצא ב 1994 והופק על ידי גארת' ריצ'רדסון שהפיק בין השאר גם את אלבום הבכורה של רייג' אגנסט דה מאשין. האלבום יצא לאור במהלך סיבוב ההופעות של הלהקה במסגרת פסטיבל לולהפאלוזה וכלל את הסינגל "Andres", ואת השיר "Fuel My Fire" שגרסת כיסוי שלו הופיעה באלבומה המצליחה של להקת הפרודיג'י Fat Of The Land. האלבום היה האחרון שהלהקה הקליטה עם הבאסיסטית ג'ניפר פינץ', שפרשה בזמן הקלטת אלבומם החמישי The Beauty Process: Triple Platinum. גייל גרינווד, באסיסטית להקת Belly לשעבר, החליפה את פינץ' באלבום הזה. האלבום היה האחרון של הלהקה בחברת התקליטים Slash.

בשנת 1999 הוציאה לאור הלהקה את אלבומה האחרון נכון לעכשיו Slap-Happy בלייבל העצמאי Bong Load. השירים באלבום שמרו על חוש ההומר המפורסם של הלהקה אך מוזיקלית היו רכים וניסיוניים יותר.

הלהקה הפסיקה את פעילותה בשנת 2001 אך מעולם לא הודיעה על רשמית על פירוק.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

L7 היא מילת סלנג שמשמעותה "מרובע" (בסלנג העברי: חנון) ומקורה ביצירת צורה של מרובע משתי הידיים, כאשר האצבע והאגודל של כל יד הן בזווית ישרה (יד אחת "L" ויד אחת "7"), ומחוברות בקצוות. הלוגו של הלהקה הוא ציור של שתי כפות ידיים כאלה, כשהן מורכבות רק מעצמות ובצבע ירוק. הרבה אנשים חשבו בטעות שהצורה של השם "L7" היא רמיזה לתנוחת המין "69".

חברי ההרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוניטה ספארקס - שירה, גיטרה (1985-2001)
סוזי גרדנר - שירה, גיטרה (1985-2001)
ג'ניס טאנאקה - בס (2000)
דמטרה פלאקאס - תופים, שירה (1988-2001)

חברים לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ניפר פינץ' - שירה, בס (1987-1996)
גייל גרינווד - שירה, בס (1996-1999)
רוי קוצקי - תופים (1987-1988)

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת האלבום bricks are heavy
  • L7 / 1988
  • Smell The Magic / 1990
  • Bricks Are Heavy / 1992
  • Hungry For Stink / 1994
  • The Beauty Process: Triple Platinum / 1997
  • Live: Omaha To Osaka / 1998
  • Slap Happy / 1999
  • The Best Of L7 - The Slash Years / 2000

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]