כולסטרול

המבנה הכימי של כולסטרול
מונחון IUPAC	10,13-dimethyl-17- (6-methylheptan-2-yl)- 2,3,4,7,8,9,11,12,14,15,16,17- dodecahydro-1H- cyclopenta[a]phenanthren-3-ol
נוסחה כימית	C27H46O
מסה מולקולרית	386.65 g/mol
מספר CAS	[57-88-5]
נקודת התכה	146-147 °C
SMILES	C[C@H]3C4[C@](CC[C@@H]4 [C@H](C)CCCC(C)C)([H])[C@]2 ([H])CC=C1C[C@@H](O)CC[C@]1 (C)[C@@]2([H])C3

כולסטרול (באנגלית: Cholesterol) הוא תרכובת אורגנית (סטרול וליפיד) הנמצאת בקרום התא של כל תאי הגוף של כל בעלי החיים. ככל הסטרולים, מבנה הכולסטרול נגזר ממבנהו של הלאנוסטרול, שהוא סוג של טריטרפן. לכולסטרול חשיבות רבה בתהליכים ביוכימיים.

קיימים שני סוגים של כולסטרול:

• כולסטרול אנדוגני - כולסטרול המיוצר על ידי הגוף עצמו בתאי הכבד, כ-70% מכמות הכולסטרול בגוף.
• כולסטרול אקסוגני - כולסטרול שמקורו חיצוני, בתזונה,כ-30% מכמות הכולסטרול בגוף. הכולסטרול נמצא במזונות מן החי כמו בשר, חלב מלא וחלמון בביצים.

מצב של רמות יתר של כולסטרול בדם נקרא "היפרכולסטרולמיה", והינו אחד מגורמי הסיכון להתפתחות טרשת עורקים כלילית. מצב שבו יש רמות נמוכות מדי קרוי "היפוכולסטרולמיה".

מבנה כימי

הכולסטרול בנוי משרשרת פחמנים ארוכה המקופלת בחלקה לטבעות. בקצה המולקולה קיימת קבוצת הידרוקסיל (OH) בודדת, המקנה לכולסטרול תכונות של כוהל.

תפקידים

לכולסטרול תפקידים רבים ובהם:

• יצירת הורמונים סטרואידיים (למשל: ויטמין D).
• דרגת הנזילות של התא מתבצעת^{[דרושה הבהרה]} על ידי וויסות רמות הכולסטרול בממברנה. יצורים שונים מסתגלים לעתים לתנאי קור וחום באמצעות ויסות שיעור הכולסטרול בממברנת התא שלהם
• חיוני לצמיחת קרום המיאלין
• חשיבות ביצירת מיצי המרה, ויטמין A, ויטמין D, ויטמין E וויטמין K
• מולקולת הטסטוסטרון היא גם נגזרת של הכולסטרול

מנגנון

ב-1985 מייקל ס. בראון וג'וזף גולדשטיין קיבלו את פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על תאור ויסות מטבוליזם הכולסטרול. התהליכים המעורבים בהומאוסטזה עדיין לא לגמרי ברורים, אבל ידוע שכמויות גדולות של כולסטרול אקסוגני מפחיתות את יצור הכולסטרול האנדוגני.

ליפופרוטאינים

הכולסטרול יכול להגיע לכל האיברים רק דרך הדם. הוא אינו מסיס במים, ולכן אינו יכול לנוע בדם בצורה של מולקולות בודדות, אלא רק כחלק מקומפלקס שומני גדול, המוקף בשכבת פוספוליפידים, שצידה החיצוני הידרופילי. קומפלקסים אלה מכונים ליפופרוטאינים, והם בנויים מליבה המוקפת במעטפת. הליבה מכילה חומצות שומניות בצורה של טריאצילגליצרולים (Triacylglycerols), וכן אסטרים של כולסטרול (Cholesteryl esters). המעטפת הינה בעיקרה שכבה יחידה של פוספוליפידים, והיא מכילה גם מולקולות של כולסטרול חופשי, וכן חלבונים מיוחדים המכונים אפוליפופרוטאינים (Apolipoproteins).

קיימים מספר סוגים של ליפופרוטאינים, הנבדלים זה מזה בגודלם, בהרכבם הכימי ובצפיפותם. להלן הסוגים השונים, מסודרים לפי סדר עולה של צפיפות: כילומיקרונים (VLDL, LDL, HDL ,(Chylomicrons (שלושת האחרונים הם ראשי תיבות באנגלית של Very Low/Low/High Density Lipoproteins - ליפופרוטאינים בעלי צפיפות נמוכה מאד/נמוכה/גבוהה, בהתאמה). יש המבחינים בסוגים נוספים - Intermediate Density Lipoproteins) IDL - ליפופרוטאינים בעלי צפיפות בינונית), ו-(Lp(a (ליפופרוטאין a).

מתוך הסוגים השונים של הליפופרוטאינים, לשניים ישנו תפקיד מכריע בהתפתחות מחלות לב וכלי דם: אלה הם ה-LDL וה-HDL. באופן כללי, ה-LDL מוביל כולסטרול מהכבד אל שאר רקמות הגוף, בעוד שה-HDL מוביל כולסטרול בכיוון ההפוך - בחזרה אל הכבד. כאשר יש עודף של כולסטרול בגוף, פעילות מוגברת של LDL עלולה לגרום ליצירת משקעים של כולסטרול על דפנות כלי הדם, וכך מתפתחת בהדרגה טרשת עורקים, ועימה מחלות לב שונות.

מסיבות אלה נהוג לכנות את ה-LDL בעגה הלא מקצועית "הכולסטרול הרע", ואילו את ה-HDL, שפעילותו הפוכה ל-LDL, "הכולסטרול הטוב". ככל שהיחס LDL/HDL בדם הינו גבוה יותר, גובר הסיכון לתחלואה במחלות לב וכלי דם. יחד עם זאת, כמובן שלא קיים כולסטרול "רע" או "טוב". כולסטרול הוא מולקולה כימית חשובה לתפקוד החיים ו"טוב" או "רע" נקבע בהתאם לרמתו בגוף לעומת הרמה המומלצת.

ברפואה

נטען כבר שנים רבות ( לפי חלק מן הדיעות^{[דרוש מקור]})כי רמה גבוהה של כולסטרול מסוג LDL מהווה גורם סיכון להתפתחות טרשת עורקים ולמחלות לב וכלי דם. טענה זו לא הוכחה, והיא ביטוי של קורלציה בלבד, ולא יכולה להראות סיבתיות. טענה זו היתה הרווחת עד עתה, אך כעת נמצאים יותר ויותר עדויות שהקשר בין רמות גבוהות של LDL למחלות לב הוא חלש מאוד^{[דרוש מקור]}. רע במיוחד השילוב של רמות גבוהות של כולסטרול מסוג זה עם רמות נמוכות של כולסטרול HDL, רמות גבוהות של שומנים בדם (טריגליצרידים) ובעיקר עם עישון סיגריות.
קיימים קווים מנחים בינלאומיים בנושא יעדי איזון הכולסטרול. ההנחיות מצביעות על כך שיעד הטיפול הראשון הינו ה LDL (הכולסטרול "הרע") ובהמשך יש לנסות ולאזן את הכולסטרול שאינו LDL (בלעז non-LDL Cholesterol).

על פי המחקר, רמת הכולסטרול הכללית (total cholesterol) הרצויה היא עד 200 מ"ג ל-100 סמ"ק דם. רמת כולסטרול בתחום 200-239 מ"ג נחשבת לרמה גבולית גבוהה, ורמה מעל 240 מ"ג מוגדרת כרמה גבוהה. רמת HDL (כולסטרול "טוב") הנמוכה מ-40 מ"ג מוגדרת כגבול התחתון של הנורמה, כאשר מתחת לרמה זו גובר הסיכוי לפתח מחלת לב. רמת ה-LDL (כולסטרול "רע") הרצויה היא פחות מ-100, כאשר רמה של 130-159 מ"ג נחשבת לגבולית גבוהה, ומעל 160 לרמה גבוהה.

ניתן להשפיע על פרופיל השומנים באמצעות שינוי הרגלי חיים ובאמצעות תרופות מקבוצות שונות. פעילות גופנית אירובית ותזונה בריאה (הכוללת הרבה ירקות, שומנים מסוג אומגה 3 ודגים, דלה בשומן טראנס ובשומנים מסוג אומגה 6, ומגבילה את צריכת הפחמימות ובעיקר את צריכת הסוכרים), עשויים לתרום לפרופיל שומנים רצוי וכן למנוע מחלות לב.‏‏‏ עם זאת, במקרים רבים של עודף בכולסטרול יש צורך בתרופות כדי להשפיע על רמות הכולסטרול במידה הנדרשת. קבוצה אחת של תרופות המשמשות לעיכוב ייצור הכולסטרול הן הסטטינים והן עושות זאת באמצעות עיכוב האנזים HMG-CoA-reductase שמשתתף בתהליך ייצור הכולסטרול מחומצת שומן.

ישנן דעות שכל העיסוק הרב בכולסטרול הינו יזמה של חברות התרופות המרוויחות הון עתק ממכירת התרופות^{[דרוש מקור]}.

יש לציין שלא נמצאה קורלציה בין רמות בינוניות עד גבוהות של LDL לבין מחלות לב, כמו שניתן לראות בגרף הבא:http://images.quickblogcast.com/80618-70584/J_LIT_TC+LDLvsMortality.gif

ושלא קיימות הוכחות^{[דרוש מקור]} לכך שרמות LDL גבוהות הן אכן גורם סיכון למחלות לב. בנוסף, רמות LDL אינן משקפות את כמות החלקיקים הדחוסים, שהם סוג החלקיקים שנתקע בעורקים במקרה של דלקת וגורם לסתימת העורק, מכיוון שהLDL מחולק לחלקיקים דחוסים ולא דחוסים, ואין אפשרות לדעת מה רמת כל אחד מהם אלא רק את סכומם^{[דרוש מקור]}.

ראו גם

• פרגננולון

קישורים חיצוניים

• מסלול הסינתזה של כולסטרול בתא (אנגלית)
• דוידסון אונליין - מאגר מדע: כולסטרול סרטון עם הסברים.
• הכולסטרול וגוף האדם‏
• פורום באתר דוקטורס בנושא כולסטרול ותוספי תזונה.
• מהו כולסטרול ומהו תפקידו דר' אולגה רז מנהלת היחידה לתזונה במרכז הרפואי איכילוב.
• ד"ר נסטור ליפובצקי, כולסטרול: 10 מיתוסים שהגיע הזמן לנפץ, באתר ynet‏, 9 בינואר 2012

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.