Lady Madonna

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Lady Madonna"
סינגל בביצוע הביטלס
יצא לאור 15 במרץ 1968
הוקלט 3‏-6 בפברואר 1968
סוגה רוק אנד רול, רית'ם אנד בלוז, בוגי ווגי
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בי-סייד The Inner Light
אורך 2:16
חברת תקליטים פרלופון (בריטניה), קפיטול רקורדס (ארצות הברית)
כתיבה פול מקרטני וג'ון לנון
לחן ג'ון לנון, פול מקרטני עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה ג'ורג' מרטין
כרונולוגיית סינגלים של הביטלס
"Hello, Goodbye" / "I Am the Walrus"
(1967)
" The Inner Light"
(1968)
"Hey Jude" / "Revolution"
(1968)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Lady Madonna הוא שיר רוק של להקת הביטלס שנכתב על ידי פול מקרטני (עם קרדיט משותף, כמקובל אצל הביטלס, ללנון-מקרטני). השיר הוקלט באולפני אבי רוד ב-3 בפברואר וב-6 בפברואר, לפני שהביטלס יצאו למסעם בהודו, ויצא במרץ 1968 כסינגל יחד עם השיר "The Inner Light" (הפעם הראשונה ששיר של ג'ורג' האריסון הופיע כבי סייד של סינגל). זהו הסינגל האחרון של הלהקה שיצא תחת חברת ההפקה פארלופון באנגליה; הסינגל "Hey Jude", שיצא באוגוסט של אותה שנה, כבר יצא תחת אפל רקורדס. השיר הגיע למקום הראשון במצעדים באנגליה ולמקום הרביעי במצעדים בארצות הברית.

השראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסנתר בשיר מושפע מפסנתרן הבלוז של שנות ה-50 פאטס דומינו. פול מקרטני אמר בשנת 1994:

'Lady Madonna' היה ניסיון שלי לכתוב בפסנתר בלוז ווגי-בוגי... משום מה, זה הזכיר לי את פאטס דומינו, אז התחלתי לשיר חיקוי שלו. זה לקח את הקול שלי למקום מוזר.

דומינו בעצמו עשה גרסת כיסוי לשיר.

השיר, ובמיוחד הפתיחה, דומה לשיר של האמפרי ליטלטון "בד פני בלוז" (1956). ג'ון לנון עזר לכתוב את המילים המתארות את שגרת חייה של אשה (אולי אם יחידנית) המתמודדת עם בעיה חדשה בכל אחד מימות השבוע. המילים "see how they run" נכללו בשיר לאחר שהציע לכלול אותן (הן הופיעו כבר בשיר "I Am the Walrus"). יש הקושרים את השיר לרקע הקתולי של משפחתו של מקרטני ולאמו, שהייתה מיילדת. מקרטני עצמו סיפר שקיבל השראה לשיר אחרי שראה במגזין נשיונל ג'אוגרפיק תמונה של אישה מניקה תחת הכותרת "Mountain Madonna".

השיר הוקלט בחמישה טייקים ב-3 וב-6 בפברואר 1968 באולפני EMI (לימים אולפני אבי רוד) בלונדון. מקרטני הקליט את חלק הפסנתר של השיר, כשהוא מלווה ברינגו סטאר בתופים. האריסון ולנון הוסיפו את קטעי הגיטרה, מקרטני צירף את גיטרת הבס וסטאר הוסיף קטעי תופים נוספים. מקרטני הקליט את השירה (בסגנון אלביס פרסלי) ולנון והאריסון הקליטו קולות רקע. בהמשך הוקלטו כלי נשיפה.

ביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא שירים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.