American Idiot (אלבום של גרין דיי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Letterbomb)
American Idiot
אלבום אולפן מאת גרין דיי
יצא לאור 21 בספטמבר 2004
הוקלט 23 בפברואר 2003 - ינואר 2004
סוגה רוק אלטרנטיבי, פופ פאנק, פאנק רוק
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 57:16
חברת תקליטים Reprise
הפקה רוב קוואלו, גרין דיי
כרונולוגיית אלבומים של גרין דיי
Shenanigans
(2002)
American Idiot
(2004)
Bullet in a Bible
(2005)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

American Idiot (בתרגום חופשי: אידיוט אמריקאי) הוא אלבום האולפן השביעי של הלהקה האמריקאית גרין דיי. האלבום יצא בספטמבר 2004. האלבום נקרא על שם השיר הראשון באלבום American Idiot. האלבום הוא אלבום קונספט - אלבום בו יש קשר עלילתי בין השירים.

האלבום זכה להצלחה גדולה ולפרסים רבים בטקסי פרסי המוזיקה השונים. זכה ב־7 פרסי גראמי. עד ל-2010, נמכרו כ-8.6 מיליון יחידות של האלבום בארצות הברית בלבד, ומעל ל-20 מיליון בעולם, והוא האלבום הנמכר ביותר ב-2004, ואחד האלבומים הנמכרים ביותר בעשור האחרון.

האלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים האמריקאי (בילבורד 200). על פי מגזינים רבים נחשבים, "אמריקן אידיוט" הוא אחד האלבומים הטובים ביותר, אם לא הטוב ביותר של העשור האחרון. ב-2009, הוצג מחזמר בשיתוף הלהקה המבוסס על סיפור ושירי האלבום. המחזמר הוצג תחילה בתיאטרון בברקלי שבקליפורניה, וב-2010 הגיע לברודוויי. מגזין הרולינג סטון דירגו את האלבום במקום ה-248 ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים" אשר הרכיבו בשנת 2020, לאחר שני גרסאות שנוצרו בעבר.[1] מגזין Spin כלל את האלבום במקום ה-300 ברשימת "300 האלבומים הטובים ביותר ב-30 שנים האחרונות (1985-2014), שנערך בשנת 2019.[2]

עלילת האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום מספר על נער בגיל 17–19, המכנה את עצמו ״ג'יזס״ ומבין שנמאס לו מהחברה שהוא נמצא בה ומהעיירה בה חיי ומחליט שהוא עוזב אותה ומתחיל לגור ברחובות - (American Idiot ו-Jesus of Suburbia). בהתחלה הוא מרגיש חופשי ומוציא את כל מה שיושב לו על הלב - (Holiday) אבל הבדידות בשלב מסוים מגיעה גם אליו. הוא חיי ברחוב, לבד, בלי שום כיוון - (Boulevard Of Broken Dreams ו-Are We The Waiting). לבסוף מצבו הנפשי דוחק אותו לפינה עד שהוא מפתח אישיות חדשה בשם ״ג'ימי הקדוש״ - אדם קשוח שמכיר את חיי הרחוב, יודע כל, בעל חוש צדק, מרדן ואלים - (St. Jimmy). ג'יזס פוגש את ג'ימי, השניים מתחברים ובעצם ג'יזס מפתח תלות בג'ימי ובסמים כדי לשמור על שפיות - (Give Me Novacaine). בשלב מסוים ג'יזס נתקל בבחורה מורדת המכונה מה-שמה (באנגלית: Whatsername - נאמר בשיר Whatsername כי ג'יזס זוכר את פניה אך לא את שמה) שגם חיה ברחובות ומתאהב בה מיד. הוא מספר עליה ועל כמה שהיא מדהימה אך גם מסוכנת ומתאר שהיא מחזיקה את ליבו כמו רימון יד (מכאן תמונת האלבום) - (She's A Rebel ו-Extraordinary Girl). לבסוף מה-שמה נפרדת מג'יזס על ידי מכתב בו כותבת שהוא מזויף ושהוא הפך לאותו אדיוט אמריקאי שהוא אמר שהוא שונא ומתגרה בו באומרה:

Nobody likes you (אף אחד לא אוהב אותך)

Everyone left you (כולם עזבו אותך)

They're all out without you (כולם יצאו בלעדייך)

Having fun (ונהנים)

(מילים שחוזרות ומהדהדות בראשו של ג'יזס) - (Letterbomb).

ג'יזס חוזר להיות בודד ובדיכאון ומבין כי עליו לחזור חזרה לביתו. הוא מבין כי אין אפשרות להתעלם מקיומו של ג'ימי ולכן על אף שקשה לו הוא גורם לג'ימי ״להתאבד״. ג'יזס חוזר לעיירה שלו, מקבל את המוסכמות החברתיות ואפילו מתחיל לעבוד אך הוא עדיין מתגעגע לחיים עם מה-שמה והכנופיה שהייתה לו, ״The Underbelly״, ואומר כמה החיים הרגילים האלה הם לא בשבילו (״This life like dream ain't for me״). ג'יזס עדיין מדוכא ולא מפסיק לחשוב על מה-שמה, הוא לא מתפקד ועדיין שומע את מילותיה מהדהדות בראשו (Homecoming). הוא חולם עליה ומתגעגע, תוהה לעצמו מה נהיה איתה. האלבום מסתיים כשג'יזס אומר כי בסופו של דבר הוא לא מתחרט על כלום ולא רוצה לשכוח את מה שעבר (I'll never turn back time, Forgetting you but not the time) מה שגורם לאלבום להסתיים בנימה מעט חיובית. - (Whatsername).

האלבום הוא האלבום הראשון של גרין דיי בו משולבת מחאה פוליטית, בעיקר כנגד ממשלו של ג'ורג' בוש (שאליו ככל הנראה מכוון הכינוי "American Idiot") עליהם מדובר במעורפל, אך בצורה מודגשת יותר בקליפים Wake me up when september ends, Holiday, American Idiot ובשירים נוספים.

סיפור רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום American Idiot לא החל כאלבום מקורי של הלהקה[3]: חברי הלהקה עבדו על אלבום אחר שהיה אמור להקרא Cigarrates And Vilenties זמן קצר לפני שהחלה העבודה על American Idiot. הלהקה כבר החלה במסע פרסום באמצעי התקשורת והלהיבה את המעריצים, אך יום אחד חברי הלהקה הגיעו לאולפן ההקלטות וגילו כי כל הקלטות שעבדו עליהם נעלמו. הגנבה היא תעלומה עד היום.
חברי הלהקה, שהיו מתוסכלים מהאירוע, החלו לעבוד על אלבום חדש, שבסופו של דבר הפך לאלבום המצליח American Idiot.

קרדיטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים נכתבו על ידי בילי ג'ו ארמסטרונג והולחנו על ידי גרין דיי אלא אם כן צוין אחרת.

  1. American Idiot (2:54)
  2. Jesus of Suburbia 1 (9:14)
    1. Jesus Of Suburbia (0:00-1:52)
    2. City Of The Damned (1:53-3:44)
    3. I Don't Care (3:45-5:25)
    4. Dearly Beloved (5:26-6:35)
    5. Tales Of Another Broken Home (6:36-9:14)
  3. Holiday (3:53)
  4. Boulevard of Broken Dreams (4:21)
  5. Are We the Waiting (2:43)
  6. St. Jimmy (2:55)
  7. Give Me Novacaine (3:26)
  8. She's A Rebel (2:01)
  9. Extraordinary Girl (3:34)
  10. Letterbomb (4:06)
  11. Wake Me Up When September Ends (4:46)
  12. Homecoming (9:18) 1
    1. The Death of St. Jimmy (0:00-2:24)
    2. East 12th St. (2:25-4:02)
    3. Nobody Likes You (4:03-5:20) (מייק דירנט/גרין דיי)
    4. Rock And Roll Girlfriend (5:21-6:05) (טרה קול/גרין דיי)
    5. We're Coming Home Again (6:06-9:18)
  13. Whatsername (4:12)

1 - השירים Jesus Of Suburbia ו-Homecoming מחולקים ל-5 שירים קטנים כל אחד (לפי הפירוט ברשימת השירים).

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנובמבר 2005, הגיע האלבום למעמד של אלבום זהב בישראל לאחר מכירות של 20,000 עותקים.
  • גראמי 2005 - אלבום הרוק הטוב ביותר
  • פרסי ה- MTV 2005
  • על Boulevard of Broken Dreams
    • קליפ השנה
    • הקליפ הטוב ביותר להרכב
    • קליפ הרוק הטוב ביותר
    • הבימוי הטוב ביותר
    • העריכה הטובה ביותר
    • הצילום הטוב ביותר
  • עבור American Idiot - בחירת הקהל
  • גראמי 2006 - הקלטת השנה עבור Boulevard of Broken Dreams

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

American Idiot[עריכת קוד מקור | עריכה]

American Idiot
תמונה רקע מיקום שיא במצעד
יצא לאור: 31 באוגוסט 2004 * #61 (US Hot 100)
אורך: 2:53
מפיק: גרין דיי
רוב קבאלו

שיר פאנק רוק, ורוק אלטרנטיבי. הוא היה הסינגל הראשון מהאלבום. את השיר כתבו והלחינו כל חברי הלהקה והוא הופק בעבודה משותפת של הלהקה עם רוב קוואלו.

השיר הגיע למקום ה-61 במצעד 100 הלהיטים של הבילבורד והפך לשיר הראשון של גרין דיי שנכנס, בין הדברים שהפיחו רוח חיים ביצירות של גרין דיי, ובקריירה של הלהקה. הסינגל הגיע גם למקום השישה עשר במצעד הפזמונים בארצות הברית, לשלישי בבריטניה, לראשון בקנדה ולשביעי בשני המצעדים האוסטרליים.

Boulevard of Broken Dreams[עריכת קוד מקור | עריכה]

Boulevard of Broken Dreams
תמונה רקע מיקום שיא במצעד
יצא לאור: 2005 * #2 (US Hot 100)
אורך: 4:20
מפיק: גרין דיי
רוב קבאלו

Holiday[עריכת קוד מקור | עריכה]

Holiday
תמונה רקע מיקום שיא במצעד
יצא לאור: 19 באפריל 2005 * #19 (US Hot 100)
אורך: 3:52
מפיק: גרין דיי
רוב קבאלו

הסינגל הוקלט כסינגל השלישי מהאלבום והפך ללהיט גדול. את השיר הלחינו חברי הלהקה, ועל המילים אחראי הסולן, בילי ג'ו ארמסטרונג. השיר הופק בעבודה משותפת של הלהקה עם רוב קוואלו.

במשך הצגות חיות, בילי ג'ו ארמסטרונג, הסולן של גרין דיי אהב להציג את השיר הזה עם אג'נדה פוליטית. למשל, בתקליטור של גרין דיי Bullet in a Bible, ארמסטרונג מודיע, "השיר הבא הזה הוא 'לך תזדיין' גדול לכל הפוליטיקאים. השיר הזה נקרא Holiday! השיר הזה הוא לא נגד אמריקה; הוא אנטי-מלחמה!" השיר הושמע בסרט "Accepted" וחלקים של השיר הושמעו בסרט " Surf's Up".

החצי הראשון של הקליפ מתרחש בתוך מכונית (Mercury Monterey משנת 1968), ורואים בו את בילי ג'ו ארמסטרונג, טרה קול, ומייק דירנט חוגגים מסביב לעיר. בחצי השני, הם מקפצים בתוך בר, וכל חבר בלהקה מגלם דמויות אחרות; בילי ג'ו ארמסטרונג משחק את הנציג של קליפורניה, שני לקוחות נאבקים, ואת הזמר הראשי של להקת Weezer- ריברס קומו. מייק דירנט משחק את הברמן, שוטר, ולקוח קבוע שמנסה באופן לא מוצלח לקלוע אגוזים לתוך פיו. טרה קול משחק כומר שיכור, לקוח קבוע וזונה.

בסוף הקליפ, מתחילה המכונית להעלות עשן, והקליפ מפסיק. הקליפ של Boulevard of Broken Dreams ממשיך מהנקודה הזו. כמו הקליפ של Boulevard of Broken Dreams, גם את הקליפ הזה ביים הבמאי סמואל באייר. הלהקה הגיעה לטקס פרסי ה־MTV לשנת 2005 בתוך המכונית.

Wake Me Up When September Ends[עריכת קוד מקור | עריכה]

Wake Me Up When September Ends
תמונה רקע מיקום שיא במצעד
יצא לאור: 13 ביוני 2005 * #6 (US Hot 100)
אורך: 4:45
מפיק: גרין דיי
רוב קבאלו

הווידאו קליפ של השיר מדבר על הסיפור של זוג בן גיל העשרה. הקליפ אינו עוסק במובן המקורי של השיר אלא מתמקד בזוג, ובהבטחה שהבחור מבטיח (שהיא לעולם לא לעזוב את חברתו) באחת הסצנות רואים את הבחורה צועקת על הבחור "איך יכולת לעשות לי את זה". ההנחה הראשונה של הקהל היא שהוא בגד בה, לאחר זמן מה מגלים שהוא למעשה גויס לחיל הנחתים האמריקני (המרינס) בלי ידיעתה. הקליפ מראה את הבחור בקרב (ככל הנראה בעיראק) נמצא במארב כנגד כוחות אויב.

הקליפ בא לעורר מצב אנטי - מלחמתי אצל הצופה. כמו רוב הקליפים באלבום הזה סמואל באייר ביים גם את הקליפ הזה.

Jesus Of Suburbia[עריכת קוד מקור | עריכה]

Jesus Of Suburbia
תמונה רקע מיקום שיא במצעד
יצא לאור: 25 באוקטובר 2005 * #27 (US Modern Rock)
אורך: 9:08
מפיק: גרין דיי
רוב קבאלו

מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏  מצעדים שבועיים (2004–06)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 1
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 1
אירופה מצעד האלבומים האירופאי 1
איטליה מצעד האלבומים האיטלקי 5
אירלנד מצעד האלבומים האירי 1
ארגנטינה ארגנטינה הוט 100 3
ארצות הברית בילבורד 200 1
מצעד האלבומי הרוק 5
מצעד אלבומי ה-Tastemaker 9
בריטניה מצעד האלבומים הבריטי 1
מצעד אלבומי הרוק & המטאל 1
גרמניה GfK – טופ 100 3
דנמרק היטליסטן 4
הולנד מצעד 100 האלבומים ההולנדיים 3
הונגריה Mahasz 15
ולוניה אולטראטופ 40 8
יוון IFPI Greece 2
יפן אוריקון 3
מקסיקו טופ 100 – מקסיקו 7
נורווגיה VG-lista 1
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 2
ספרד PROMUSICAE 14
סקוטלנד מצעד האלבומים הסקוטי 1
פולין ZPAV 24
פורטוגל מצעד האלבומים הפורטוגזי (AFP) 15
פינלנד המצעדים הפיניים הרשמיים 2
פלנדריה אולטראטופ 50 6
צרפת SNEP 4
קנדה מצעד האלבומים הקנדי 1
שוודיה סוורייטופליסטן 1
שווייץ המצעד השווייצרי 1

נתוני מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום תארים מכירות
ארגנטינה (CAPIF) פלטינה ×2 80,000
אוסטרליה (ARIA) פלטינה ×6 420,000
אוסטריה (IFPI Austria) פלטינה ×2 60,000
בלגיה (BEA) פלטינה 50,000
ברזיל (Pro-Música Brasil) זהב 93,627
קנדה (Music Canada) יהלום 1,000,000
דנמרק (IFPI Danmark) פלטינה ×2 80,000
פינלנד (Musiikkituottajat) זהב 23,133
צרפת (SNEP) פלטינה 300,000
גרמניה (BVMI) פלטינה ×4 800,000
יוון (IFPI Greece) פלטינה 20,000
הונגריה (MAHASZ) זהב 10,000
אירלנד (IRMA) פלטינה ×8 120,000
ישראל (IFPI) 20,000
איטליה (מכירות בין השנים 2004–2005) 250,000
איטליה (FIMI) פלטינה ×2 100,000
יפן (RIAJ) פלטינה ×2 500,000
מקסיקו (AMPROFON) פלטינה 100,000
הולנד (NVPI) זהב 40,000
ניו זילנד (RMNZ) פלטינה ×4 60,000
פורטוגל (AFP) זהב 20,000
ספרד (PROMUSICAE) זהב 50,000
שוודיה (GLF) פלטינה 60,000
שווייץ (IFPI Switzerland) פלטינה ×2 80,000
הממלכה המאוחדת (BPI) פלטינה ×8 2,400,000
ארצות הברית (RIAA) פלטינה ×6 6,200,000

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rolling Stone, Rolling Stone, The 500 Greatest Albums of All Time, Rolling Stone, ‏2020-09-22 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ SPIN Staff, The 300 Best Albums of the Past 30 Years (1985-2014), SPIN, ‏2015-05-11 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ ביקורת IGN בה מצוין הסיפור


הקודם:
2004: פו פייטרס - One by One
פרס גראמי לאלבום הרוק הטוב ביותר
2005: גרין דיי - American Idiot
הבא:
2006: ‏U2 - ‏How to Dismantle an Atomic Bomb
הקודם:
2004: אשרConfessions
פרס המוזיקה האמריקאית לאלבום הפופ/רוק האהוב ביותר
2005: גרין דיי – American Idiot
הבא:
2007: ניקלבקAll the Right Reasons