.M.I.A

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף M.I.A)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
M.I.A.
MIA front face.jpg

M.I.A., ‏2009
מידע כללי
שם לידה מאת'נגי "מיה" ארולפראגסאם
תאריך לידה 18 ביולי 1975 (בת 39)
מקום לידה האונסלו לונדון, אנגליה
מקור סרי לנקה
שנות פעילות 2000 - היום
סוגה היפ הופ, היפ הופ אלטרנטיבי, אלקטרו, אלקטרו-הופ, אלקטרוניק-דאנס, מוזיקת עולם
עיסוק זמרת, זמרת-יוצרת, עיצוב אופנה, אמנות חזותית, הפקה מוזיקלית
כלי נגינה כלי הקשה, קולות
חברת תקליטים XL, Interscope, Showbiz
miauk.com

.M.I.A הוא שם הבמה של מאת'נגי "מיה" ארולפראגסאםאנגלית: Mathangi "Maya" Arulpragasam; נולדה ב-18 ביולי 1975), אמנית ויוצרת רב-תחומית בריטית, בת למהגרים מסרי לנקה. M.I.A. היא זמרת, מפיקה, מעצבת אופנה ובמאית. בנוסף, היא עוסקת בבימוי, עיצוב חזותי ועיצוב גרפי אנרכיסטי. היא המייסדת של חברת התקליטים "N.E.E.T.".

היצירה המוזיקלית והחזותית של M.I.A. מתאפיינת בעירוב ז'אנרים שונים, ולעתים רבות כוללת תוכן ואומנות פוליטיים ומבוסס על חוויותיה שלה ושל אביה, לוחם הגרילה, מההסכסוך הסינהאלזי-טאמילי וההגירה לבריטניה. היא תיארה את סגנונה בפשטות: "אחר"‏[1] ובפועל המוזיקה שלה מערבבת היפ הופ אלטרנטיבי עם גאאנה (סוג של ראפ טאמילי), סוקה טרינידדית, דאנסהול ג'מייקני, מוזיקת פילמי הודית, גריים לונדוני וסגנונות מוזיקליים נוספים, עם אלמנטים של אלקטרו, באילהFאנק, וסוגים נוספים של מוזיקה אלקטרונית[2].

באמצעות התכנים של שיריה והאופן בו התפרסמה, M.I.A. הפכה לייצוג של השפעת מהפכת האינטרנט על המוזיקה, ויחסי הגומלין שלה עם נושאים כמו המלחמה בטרור, גלובליזציה, בעיות בעולם השלישי, אמריקניזציה והגירה[2]. ייצוג זה יחד עם תרומתה לסגנון המוזיקלי המאופיין בעירוב ז'אנרים שונים שהתפתחת באותה התקופה, הפך אותה לאחת היוצרות הבולטות של העשור הראשון של שנות האלפיים[3].

היא עסקה באמנות חזותית בלבד עד שנת 2002 ופרצה לתודעה בתחילת שנת 2004 לאחר שהפיצה ברשתות שיתוף קבצים באינטרנט סינגלים שלה שהקליטה בעצמה: "Galang" ו- "Sunshowers"‏[4]. בשנת 2005 היא הוציאה את אלבומה הראשון "Arular" אשר היה מועמד לפרס מרקיורי. אלבומה השני "Kala" יצא בשנת 2007 והקנה לה הצלחה במצעדי המיינסטרים. השיר המוכר ביותר שלה הוא "Paper Planes" מפסקול הסרט "נער החידות ממומביי".

M.I.A. הייתה מועמדת לפרסים רבים ביניהם פרס גראמי ופרס אוסקר. בשנת 2009 כלל מגזין טיים את M.I.A. ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם על כך ש"היא בעלת השפעה גלובלית חוצת ז'אנרים"‏[5]

בסופרבול 2012 הופיעה M.I.A. יחד עם ניקי מינאג' כחלק מהמופע של מדונה, כיוון שהשתיים השתתפו גם בשיר ובקליפ לסינגל Give Me All Your Luvin. הזמרת עוררה שערוריה כאשר היא הפנתה אצבע משולשת למצלמה. הרשת המשדרת הביעה התנצלות וייתכן כי הזמרת תיקנס כעונש‏[6].

רקע אישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

M.I.A. נולדה בהאונסלו לונדון, בריטניה בשם מאת'נגי "מיה" ארולפראגסאם, לקאלה וארול פראגסאם, במקור ממחוז טאמיל שבסרי לנקה[7][8]. כשהייתה בגיל שישה חודשים, חזרה משפחתה של ארולפראגסאם לסרי לנקה עקב הסכסוך הסינהאלזי-טאמילי, ואביה שינה את שמו ל"ארולר" והפך לפעיל פוליטי בקבוצת הטאמילים המיליטנטית. שם הבמה שלה, מתקשר לפעילותו והוא ראשי תיבות של "Missing In Action". בעקבות הסכסוך, במהלך שמונה השנים הראושונת לחייה נעה המשפחה ממקום למקום והקשר עם ארול היה כמעט בלתי אפשרי שכן הוא התחבא מצבא סרי-לנקה‏[9][10]. כאשר החריפה מלחמת האזרחים הפכה ההישארות בסרי-לנקה למסוכנת עבור המשפחה, והם העתיקו את מקום מגוריהם לצ'נאי, טאמיל נאדו, הודו והתגוררו בבניין נטוש יחד עם כמה מחבריו של האב. בשנת 1986 עברו ארולפראגסאם, אמה, אחיה הצעיר סוגו ואחותה הגדולה קאלי ללונדון, שם הוכרו כפליטים[10]. היא למדה אנגלית בסוף שנות השמונים בבית מועצה מקומית בדרום לונדון.

ארולפראגסאם למדה בקולג' לאומנות ועיצוב "Central Saint Martins" שבלונדון, והשלימה בו תואר באמנות יפה ("Fine art"), קולנוע ווידאו. היא מתגוררת בברוקלין שבניו יורק ומאורסת לבנג'מין זאכרי ברונפמן (ידוע גם כבנג'מין ברואר), בן למשפחה יהודית מוכרת בניו יורק, פעיל בנושאי איכות הסביבה[11], סולנה והגיטריסט לשעבר של להקת "The Exit". לשניים נולד ילד ב-11 בפברואר 2009 בשם איכאד אדגר ארולר ברונפמן, יומיים בלבד לפני הופעה של M.I.A. בטקס פרסי הגראמי[12].

אמנות וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכת הציורים הראשונה של ארולפראגסאם הוצגה בשנת 2001 בגלריית "Euphoria Shop" אשר בשוק פורטובלו שבמערב לונדון. בתערוכה הוצגו עבודות גרפיטי וציורי ספריי על בדי קנבס, המערבים את אמנות הרחוב הפוליטית שלה יחד עם תמונות מהחיים בלונדון ותרבות הצריכה[13][14]. התערוכה הייתה מועמדת לפרס טרנר האלטרנטיבי, ובעקבותיה יצא ספר בשם "M.I.A."‏[15]

במהלך לימודיה בבית-ספר לאומנות היא ציינה כי הבמאי והתסריטאי הארמוני קורין וכן תנועת דוגמה 95 היו מבעלי ההשפעה הגדולה ביותר על פועלה הקולנועי, אותם כינתה "קולנוע רדיקלי". לאחר שכתבה תסריט פנה אליה הבמאי ג'ון סינגלטון והציע לה לעבוד על סרט בלוס אנג'לס[16].

ארולפראגסאם התעניינה מגיל צעיר בטקסטיל ועיצוב אופנה (אמהּ עוסקת בתפירה) והיא החלה לעסוק בייצור תעשייתי של בגדים שהתאפיינו במראה ייחודי מבדי רשת פלורסנטיים ומבריקים. בנוסף, היא הייתה שותפתה לדירה של מעצבת האופנה הבריטית ועורכת מגזין ווג הבריטי לולה בארטלי. ביולי 2008 היא הציגה כמה מעיצוביה בסרט קצר שיצרה בשם "Real Pirates of the Caribbean", אותו פרסמה באתר האינטרנט שלה‏[17]. פריטים מהמהדורה המוגבלת של ליין הביגוד שלה "Okley Run" נמכרו במהלך טקס הפתיחה של "שבוע האופנה" בספטמבר 2008 בחנויות בלוס אנג'לס וניו-יורק.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארולפראגסאם נחשפה לראשונה לרדיו מערבי כאשר שמעה את הצלילים בוקעים מדירתו של השכן שלה בלונדון, בתחילת שנות ה-80'‏[18]. בתקופה זו התפתחה חיבתה להיפ הופ ודאנסהול, תוך שהיא מוצאת מכנה משותף עם "הבוטות של הסאונד" של להקות כמו פאבליק אנמי, Ultramagnetic MCs, הראפר MC Shan ואחרים‏[19]. תקופת הלימודים שלה במכללה עיצבה את קרבתה לפאנק-רוק, בריט-פופ, רוק אלטרנטיבי ואלקטרוקלאש. לאחר מכן החלה בכתיבת שירים‏[20]. במהלך הופעה במערב לונדון היא דיברה על להקות נוספות שמהן הושפעה כגון הקלאש, הסליטס והמוזיקאי מלקולם מקלארן[21].

M.I.A. בהופעה במלבורן, פברואר 2006.

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזמנה מג'אסטין פרישמן, סולן וגיטריסט להקת אלסטיקה, לעצב עבור הלהקה את עטיפת אלבומם "The Menace" הביאה את ארולפראגסאם להצטרף לסיבוב ההופעות של הלהקה שהתקיים בארבעים ממדינות ארצות הברית. בנוסף, היא תעדה את ההופעות ולבסוף אף ביימה את הוידאוקליפ של אחד משיריהם, "Mad Dog God Dam"‏[22]. זמרת החימום של הלהקה, אמנית האלקטרוקלאש פיצ'ס, הכירה לארולפראגסאם את ה-Roland MC-505: מכשיר שהוא קומבינציה של מכונת תופים, MIDI, סינתיסייזר וסקוונסר. פיצ'ס דחפה אותה להתנסות בתחום הומנות שבה הרגישה הכי פחות בטוחה באותה העת - מוזיקה‏[20]. ארולפראגסאם חזרה ללונדון כאשר ברשותה כלים בסיסיים בלבד, איתם עבדה על סדרה של שישה שירים לכדי קלטת דמו. הדמו כלל את "Lady Killa" ,"M.I.A." ,"Galang" אשר עוררו עניין רב‏[13][23].

הסינגל "Galang" שיצא על תקליט ויניל הופץ ב- 500 עותקים על ידי חברת התקליטים "Showbiz Records" בשנת 2003. הוא כלל אלמנטים של דאנסהול, אלקטרו, ג'אנגל, ומוזיקת עולם, ויצר סביבו עניין באופן מיידי‏[24]. בשנת 2004 החלו השירים להתפרסם בזכות שיתוף קבצים ושידורם בתוכניות רדיו של מכללות בארצות הברית. יחד עם עליה גוברת בפופולאריות של השירים במועדונים, עברה מפה לאוזן השמועה אודותיה ברשת האינטרנט והיא הפכה למפורסמת עוד בטרם הופיעה על במה או הוציאה את אלבומה הראשון והיא הפכה דוגמה להשפעה העצומה שיש לאינטרנט על האופן שבה נצרכת מוזיקה בעידן הדיגיטלי, וכיצד נחשף כיום הקהל למוזיקה חדשה‏[4][25]. חברות התקליטים הגדולות זיהו במהרה את הפוטנציאל, והיא הוחתמה על ידי לייבל האינדי "XL Recordings".

הסינגל "Galang" הופץ מחדש בשנת 2004 והפעם לווה בווידאו-קליפ שהתבסס על יצירותיה האחרות של ארולפראגסאם בעיקר בגרפיטי אנטי-מיליטריסטי והוא בוים על ידה. והסינגל הבא, "Sunshowers", יצא ב-5 ביולי 2004 והבי-סייד שלו ("Fire Fire") תיאר מלחמת גרילה וחיפוש מסתור על ידי פליטים, במה שתואר כ"רדיפה על רקע דתי". עבור קטע זה צילמה M.I.A. וידאו בג'ונגלים של דרום הודו[26]. בדצמבר 2004 יצא מיקסטייפ שהכיל מאש-אפ (שילוב ממוקסס של השירים) של השירים תחת השם "Piracy Funds Terrorism" והוא הופץ בבלוגספירה והוצג בהופעות‏[24][27].

Arular ‏(2005)[עריכת קוד מקור | עריכה]

את אלבום הבכורה שלה "Arular" היא הקליטה בחדר השינה שלה, בביתה שמערב לונדון. היא בנתה את השירים מהדמו שהכינה יחד עם מקצבים שתכנתה ב-Roland MC-505. לאחר "Galang" ו-"Sunshowers" היא הוציאה ביולי 2005 את הסינגל השלישי שלה שהלחן שלו מתבסס על מקצבי באילהFאנק - "Bucky Done Gun". סיבוב ההופעות שלה באותה השנה שנערך טרום הוצאת האלבום, ובו התארחו אמנים שונים, הקנה לה ביקורות מעודדות וזכו להיענות מפתיעה מצד הקהל‏[28][29].

למרות שהעבודה על אלבום הבכורה "Arular" הושלמה בספטמבר 2004, ההוצאה וההפצה שלו נדחו במשך מספר חודשים והתאריך הרשמי נדחה כמה פעמים עד לפברואר 2005‏[4]. בטרם הופץ אלבום ה-LP, ביצעה M.I.A. את הופעת הבכורה שלה בצפון אמריקה במלון "דרייק הוטל" שבטורונטו, קנדה בפברואר 2005. ההופעה קיבלה ביקורות חמות ומשכה קהל מגוון שאף הכיר את מילות השירים, למרות שהאלבום טרם יצא‏[30].

"Arular" הופץ לבסוף בתפוצה כלל-עולמית ממרץ 2009. האלבום, כמו השם שלו, הושפע מהעבר של ארולפראגסאם ושל אבא שלה, ומהחוויות הקשות שעברו. סגנונו המוזיקלי הוא נועז ומקיף, והוא מכיל צלילים צורמים וקצביים. הליריקה שבו היא אובזרטיבית ומשקפת את החוויות האישיות שלה וביקורת על נושאים כגון מלחמה, עוני, תרבות פופולרית, אינדי ומעמד הפועלים הבאים לידי ביטוי בשירים "Amazon" ,"Fire Fire" ו- "M.I.A". בשיריה היא מתייחסת לארגון השחרור הפלסטיני לסכסוך הסינהאלזי-טאמילי וזאת תוך שימוש בשיבוש תרבות, סלנג רב-לשוני ובדימויים צורמניים וקשים להגדרה, פרשנות וביקורת חברתית וסיפורים מעוררי דיון‏[26][31].

במקביל להוצאת האלבום התארחה M.I.A. באלבומה של מיסי אליוט "The Cookbook". ב-יולי 2005 היא הייתה מועמדת לפרס מרקורי עבור האלבום הטוב ביותר ובדצמבר הוא הגיע למקום השני בדירוג המבקרים "Year-End Top 10" לשנת 2005, וזכה בתואר "אלבום השנה" על ידי מגזיני מוזיקה שונים‏[32][33]. את שנת 2005 סיימה M.I.A. בסיבוב הופעות עם גוון סטפאני ועם פסטיבל "Big Day Out" באוסטרליה.

Kala‏ (2007)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 M.I.A. כתבה והקליטה את אלבום האולפן השני שלה, "Kala", שנקרא על שם אמהּ. בעקבות סוגיות של צנזורה ובעיות עם מסמכי ויזה לשהייה ממושכת בארצות הברית, העבודה על האלבום התבצעה בזמן שהזמרת נדדה בין מקומות שונים: הודו, טרינידד, ליבריה, ג'מייקה, אוסטרליה, יפן, בריטניה וארצות הברית. היא חקרה את מוזיקת הדאנס והפולק המסורתיות, וכן מוזיקת סוקה (שילוב של מוזיקת קליפסו ומוזיקת נשמה, למשל בשיר "Boyz") ואת מוזיקת ותרבות הרייבים (למשל בשיר "XR2") בנוסף לסגנונות אחרים‏[34][35].

אופיו המוזיקלי של האלבום, "חשוך יותר, נא יותר וזר יותר" הושפע מהדרך יוצאת הדופן שבה הוקלט. באלבום גם בא לידי ביטוי חזרתה של M.I.A. לצלילים מהילדות שלה, ובפרט לבוטלגים של מוזיקה טמילית מתעשיית הקולנוע ההודית. היא כתבה שירים בנושאי פוליטיקה של הגירה, היחסים האישיים שלה ומלחמה[36] כאשר חלק מהשירים והקליפים שלהם ניתנו להורדה באתר האינטרנט של הזמרת בחינם. היא התארחה בשיר "Come Around" של הראפר טימבלנד מתוך אלבומו "Shock Value" ושיר שהופיע גם באלבומה "Kala".

בטרם יציאת האלבום, התעמתה M.I.A. עם אמצעי התקשורת סביב מה שהרגישה כמניעים נסתרים של עיתונאים להפיץ מידע שגוי אודות של דיפלו בתקליטיה‏[37]. האלבום יצא ב-8 באוגוסט 2007 והוא לווה בסיבוב הופעות שנקרא על שמו.

בסרט הדוקומנטרי ".Spike Jonze Spends Saturday with M.I.A" ביקרו במאי הסרט ספייק ג'ונז ו-M.I.A. את הראפר אפריקן-בוי בשכונת המהגרים וולוויץ' שברובע גריניץ', בה הוא מתגורר. במהלך הרסט סיפרה M.I.A. כי בכוונתה להשיק לייבל עצמאי משלה בשם " Zig-Zag", כאשר שירו של אפריקן-בוי "Lidl" יהיה הסינגל הראשון שיצא תחתיו‏[38].

M.I.A. בפסטיבל "Outside Lands" באוגוסט 2009

בדצמבר 2007 זכה האלבום Kala בתואר האלבום הטוב ביותר על השנה על ידי מספר מגזינים, ביניהם רולינג סטון ובלנדר‏[39]. בפברואר 2008 הוציאה M.I.A. אלבום רמיקסים מסוג EP לסינגל "Paper Planes" (מתוך הסרט "נער החידות ממומביי" ומהקדימון של סרטו של מייקל מור "קפיטליזם- סיפור אהבה"). בתחילת שנת 2008 היא תקלטה באפטר-פארטי של תצוגת אופנה, ובהמשך דגמנה עבור מעצב האופנה מארק ג'ייקובס.

Matangi‏ (2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בנובמבר 2013 שחררה M.I.A את אלבום האולפן הרביעי שלה, Matangi. הסינגל הראשון מתוכו היה Bad Girls, ששוחרר כשנתיים לפני צאת האלבום. ביוני שוחרר הסינגל השני, Bring the Noize, בספטמבר הסינגל השלישי Come Walk with Me ובאוקטובר הסינגל הרביעי, Y.A.L.A.

חרף ביקורות חיוביות, האלבום נמכר בצורה משמעותית פחות מאלבומיה הקודמים. הוא התמקם במקום הראשון במצעד אלבומי האלקטרוניקה/דאנס של בילבורד (האלבום השלישי של M.I.A שהגיע להישג זה) ובמקום ה-23 במצעד הבילבורד 200.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן 4
LP 3
סינגלים 14
וידאו-קליפים 8
הופעות אחרות 10

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרטי אלבום דירוג במצעדים מכירות הכרה
בריטניה
[40][41]
ארצות הברית
[42]
ארצות הברית
[42]
אוסטרליה
[43]
צרפת
[44]
גרמניה
[45]
יפן
[46][47]
הולנד
[48]
נורבגיה
[49]
שבדיה
[50]
2005
Arular.jpg
98 190 3 71 78 20 47
  • בריטניה: מועמדות לפרס מרקורי
  • ארצות הברית: פרס שורטליסט
2007
Mia-kala.jpg
39 18 1 46 117 93 23 44 22 18
  • בריטניה: מעל 60,000‏[51]
2010
M.I.A. - Maya.jpg
21 9 1 21 79 48 37 93 8 31
2013
MIA Matangi Cover.png
64 23 1 12 96 - 93 - - -
"—" מציין הוצאות שלא דורגו, או שלא הופצו באותה המדינה.

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Arular Tour (2005)
  • KALA Tour (2007)
  • People vs. Money Tour (2008)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "M.I.A.".MySpace. Retrieved 2008-10-24.
  2. ^ 2.0 2.1 דנה קסלר, "סיכום השנה בפופ: הגירה זה סקסי", עכבר העיר אונליין, 25 בדצמבר 2007
  3. ^ רוני פיאלקוב, "M.I.A. - Arular - 2005", קול הקמפוס, 24-12-2009
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Timmermann, Josh (24 February 2005). "M.I.A. - Arular – Review". Stylus Magazine. Retrieved 2007-12-24.
  5. ^ M.I.A. in The 2009 Time 100, Time, 30 April 2009.
  6. ^ מערכת וואלה!, שערוריית הסופרבול: MIA עלולה לשלם קנס, באתר וואלה!, 6 בפברואר 2012
  7. ^ Webb, Adam (2005-04-26). "“MIA - Arular 2005"". Yahoo! Music. Retrieved 2008-11-12.
  8. ^ Matthew, Maxwell (2007-09-28). "“M.I.A.'s Kala Tears the Roof Off"". The Good 5 Cent Cigar. University of Rhode Island. Retrieved 2008-11-12.
  9. ^ Empire, Kitty (20 March 2005). "Flash-forward". The Observer. Retrieved 2007-03-30.
  10. ^ 10.0 10.1 Umile, Dominic. "M.I.A. Arular". Prefix Magazine. Retrieved 2007-03-30.
  11. ^ Benjamin Bronfman (2009-02-28). "The Youth Storm Washington". huffingtonpost.com. Retrieved 2009-11-06.
  12. ^ erndon, Jessica; Jones, Oliver (2009-02-14). "M.I.A.: It's a B.O.Y!". People. Time. Retrieved 2009-02-14.
  13. ^ 13.0 13.1 McKinnon, Matthew (2005-03-03). "Tigress Beat". CBC. Retrieved 2008-09-30.
  14. ^ Gibbons, Fiachra (30 November 2002). "Crucified artist up for Alternative Turner Prize". The Guardian. Guardian Media Group. Retrieved 2008-12-28.
  15. ^ M.I.A.: The Pocko Art Collection". Pocko Editions. 6 August 2006. Retrieved 2007-05-13.
  16. ^ Robert Epstein, Daniel (29 December 2005). "Interview: M.I.A.". Suicidegirls.com. Retrieved 2006-08-20.
  17. ^ Arulpragasam, Mathangi (15 July 2008). "MIA - Okley". MIAUK.com M.I.A. Official Website. Retrieved 2008-07-15.
  18. ^ Wheaton, Robert (6 May 2005). "London Calling - For Congo, Columbo, Sri Lanka...". PopMatters.com. Retrieved 2007-05-06.
  19. ^ Pytlik, Mark (14 March 2005). "Interview: M.I.A.". Pitchforkmedia.com. Retrieved 2006-04-12.
  20. ^ 20.0 20.1 Pearson, Gemma (2004). ""M.I.A."". Fused Magazine. Retrieved 2007-09-04.
  21. ^ ""Antics TV: Music & Sound: M.I.A. in New Orleans"". Antics TV. May 2008. Retrieved 2008-10-06.
  22. ^ Harrington, Richard. (16 September 2005). M.I.A., No Loss For Words Washington Post. Accessed 9 November 2008.
  23. ^ Drowned in Sound: M.I.A. - "Boyz". Drowned in Sound. Retrieved 9 September 2007.
  24. ^ 24.0 24.1 Kellman, Andy. "M.I.A.: Short biography". Allmusic. Retrieved 2007-03-30.
  25. ^ "M.I.A. Is Back in Action". Retrieved 2007-08-27.
  26. ^ 26.0 26.1 Mangla, Ismat (4 October 2004). "Not-So Missing in Action". Nirali Magazine.
  27. ^ "M.I.A.: Arular". Tiny MixTapes. 2005. Retrieved 2007-05-06.
  28. ^ Coachella 2005". 411mania. 2005-05-05. Retrieved 2007-10-01.
  29. ^ "M.I.A. Announces Headlining Tour". Pitchforkmedia. 2005-07-25. Retrieved 2007-10-01.
  30. ^ Peters, Mitchell (5 September 2005). "M.I.A.". Pollstar Magazine. Retrieved 2006-03-30.
  31. ^ "M.I.A.". Retrieved 2007-11-22.
  32. ^ Forrest, Emma (4 September 2005). "MIA, Myself and I". Guardian Unlimited Arts. Retrieved 2006-04-19.
  33. ^ Acclaimed Music.net (31 December 2005). "Acclaimed Music - Arular". Acclaimed Music.net. Retrieved 2007-02-24.
  34. ^ Durbin, Jonathan (27 November 2007). "M.I.A., Bona Fide Hustla, releases Kala". Paper. Retrieved 2008-11-24.
  35. ^ "M.I.A. - Fact Magazine". FACTmagazine. Retrieved 2008-04-06.
  36. ^ ""Life in Exile"". Fader. 2007-07-08. Retrieved 2008-02-09.
  37. ^ Thomson, Paul (2007). "M.I.A. Confronts the Haters". Pitchforkmedia. Retrieved 2007-12-10.
  38. ^ "Spike Jonze Spends Saturday with M.I.A. Episode 4". VBS. 2007. Retrieved 2008-10-23.
  39. ^ "Best Albums of 2007 - Music Critics' Year-End Top Ten Lists". Metacritic. Retrieved 2007-12-19.
  40. ^ Chart Log UK : M–My Vitriol. zobbel.de. אוחזר ב־4 March 2008.
  41. ^ "Kala", chartstats.com. אוחזר ב־ 11 December 2008. Archived from the original on 5 December 2012. 
  42. ^ 42.0 42.1 M.I.A. > Charts & Awards > Billboard Albums. Allmusic. אוחזר ב־18 February 2009.
  43. ^ Discography M.I.A.. australian-charts.com. אוחזר ב־18 February 2009.
  44. ^ Discographie M.I.A.. lescharts.com. אוחזר ב־23 February 2009.
  45. ^ Chartverfolgung M.I.A.(Hip Hop). musicline.de. אוחזר ב־18 February 2009.
  46. ^ アルラー - M.I.A. / オリコンランキング情報サービス「you大樹」. Oricon. אוחזר ב־18 February 2009.
  47. ^ カラ - M.I.A. / オリコンランキング情報サービス「you大樹」. Oricon. אוחזר ב־18 February 2009.
  48. ^ Discografie M.I.A.. dutchcharts.nl. אוחזר ב־23 February 2009.
  49. ^ Discography M.I.A.. norwegiancharts.com. אוחזר ב־18 February 2009.
  50. ^ Discography M.I.A.. swedishcharts.com. אוחזר ב־18 February 2009.
  51. ^ 51.0 51.1 Certified Awards Search. British Phonographic Industry. אוחזר ב־2 September 2009. (user must enter "MIA" in search field and click "Go")