M18

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
M18
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים קשת
שמות נוספים NGC 6613
מגלה שארל מסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 3 ביוני 1764
סוג צביר פתוח
בהירות נראית 7.5+
סיווג מורפולוגי II,3,p,n
עלייה ישרה 18ʰ 19.9ᵐ‏
נטייה ‏‏08′ ‏17°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 3.4-
מרחק 4,900 שנות אור
1,502.33 פארסק
קוטר 17 שנות אור
מספר כוכבים 20-30
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

M18 (מ-Messier 18, או NGC 6613) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים קשת הנמצא במרחק של כ-4,900 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-20 כוכבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצביר התגלה על ידי שארל מסיה ב-3 ביוני 1764 ותואר על ידיו כ"צביר של כוכבים קטנים, מעט מתחת ל-M17, מוקף בערפול קל". מסיה ציין כי הצביר פחות בולט מ-M16 ונראה בטלסקופ קטן כערפילית, אך באמצעות טלסקופ טוב ניתן להבחין שזהו צביר כוכבים.

לצביר דרגת בהירות 7.5 וניתן לזהותו באמצעות משקפת כמעלה מדרום לערפילית אומגה באמצע הקו המחבר בינה ובין M24, או כ-4 מעלות מצפון לכוכב μ (מו) בקשת. בטלסקופ חובבים ניתן להבחין בכוכבי הצביר עצמם, שהבהיר שבהם הוא מדרגת בהירות 8.5.[1]

מאפייני הצביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטרו של הצביר כ-17 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-4,900 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-9 דקות קשת. הצביר דליל למדי ומכיל מעט כוכבים יחסית לצבירים אחרים. רוב כוכבי הצביר הם כוכבים צעירים וחמים מסוג ספקטרלי B, אך יש בו גם כמה כוכבים מסוג ספקטרלי A ו-F, כולם כוכבי הסדרה הראשית. גילו של הצביר מוערך בכ-30 מיליון שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M18 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]