M1 גאראנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
M1 גאראנד
Garand.jpg
מידע כללי
סוג רובה מטען
תכנון ג'ון ס גאראנד , 1932
שנות שירות 1945 - 1936
מלחמות מלחמת העולם השנייה
מדינות המשתמשות ארצות הברית
יחידות שיוצרו 5,400,000
מידע טכני
קליבר 7.62x63 מילימטר
(‎.30-06 ספרינגפילד)
פעולה גז, חצי אוטומטי
הזנה 8 כדורים
כוונות ברזל, טלסקופית
אורך כולל 1100 מ"מ
אורך קנה 609 מ"מ
משקל ריק 4.37 ק"ג
משקל מלא 5.3 ק"ג
מהירות לוע 853 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי 402 מטר
הכנסת המחסנית אל תוך הM1 גאראנד
מחסנית שמינייה של גאראנד

M1 גאראנד הוא רובה חצי אוטומטי שנודע בעיקר כנשק החי"ר העיקרי של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגאראנד הוא תוצאה של תהליך פיתוח ממושך, שהחל בשנות העשרים. ג'ון גאראנד, מהנדס נשק קנדי, פיתח את הגאראנד בנשקיית ספרינגפילד של הצבא האמריקאי. הגאראנד נועד להחליף את רובי הספרינגפילד הבריחיים ממלחמת העולם הראשונה. בתחילת שנות השלושים כבר רשם גארנאד פטנט על הרובה שלו ושכנע את הצבא האמריקאי לקנות אותו, אך שינויים בקליבר (מ־7 מילמטר ל־7.62) ובעיות אמינות עיכבו את כניסת הגאראנד לייצור עד לשנת 1939. התוצר הסופי היה רובה חצי אוטומטי, מופעל גז, ומוזן מחסנית פנימית של שמונה כדורים.

למעשה הייצור ההמוני של הגאראנד החל רק עם כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה וכך קרה שחיילים אמריקאים רבים החלו את המלחמה עם רובי הספרינגפילד. עבור חיילים אלה, היה הגאראנד מתת שמיים. הרובה ירה תחמושת חזקה, היה מדויק מאד, והיה אמין למדי. החיסרון העיקרי של הגאראנד היה נעוץ במחסנית הפנימית, שהקשתה על תפעול בקרב.

לאחר המלחמה המשיך הגאראנד לשרת בצבא ארצות הברית ויוצא למדינות אחרות, שחלקן אף ייצרו גרסאות של הנשק ברישיון. גרסאות אלה כללו בדרך כלל הסבה לשימוש במחסנית חיצונית. הגאראנד גם שימש בסיס לרובה M-14, שהחליף אותו בשירות בשנת 1959.

במקביל לגאראנד הוכנסו לשירות גם תת מקלע M1 תומפסון ורובה קל M1 קרבין. כל הרובים הנ"ל סומנו כ-M1 למרות שאין שום קשר ביניהם מבחינת מנגנון פעולה ותכנון.

ג'ון גאראנד מראה את הM1 גאראנד לקציני צבא
P military.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.