M24 צ'אפי

M24 צ'אפי
מידע כללי
סוג	טנק קל
מדינה מייצרת	ארצות הברית
שנת ייצור	1944
מערכה מרכזית	מלחמת העולם השנייה מלחמת קוריאה מלחמת הודו-סין הראשונה מלחמת וייטנאם מלחמת העצמאות של אלג'יריה מלחמת הודו-פקיסטן 1971
מידע טכני
אורך	5.56 מטר
רוחב	3 מטר
גובה	2.77 מטר
משקל	18.4 טון
מהירות	56 קמ"ש
טווח פעולה	161 ק"מ
חימוש עיקרי	תותח 75 מ"מ
חימוש משני	מקלע M2 בראונינג בקוטר 12.7 מ"מ 2 מקלעי M1919 בראונינג בקוטר 7.62 מ"מ (אחד מקביל)
מנוע	שני מנועי קאדילק בעלי הספק של 110 כ"ס כל אחד
מיגון	38-9 מ"מ
צוות	5 (מפקד, תותחן, טען, נהג, נהג משנה/מפעיל רדיו)

M24 צ'אפי (באנגלית: M24 Chaffee) היה טנק קל אמריקאי אשר נכנס לשירות בשנת 1944 ונועד להחליף את הטנק הקל M3 סטיוארט. הצ'אפי היה בשימוש הצבא האמריקאי בשלבים האחרונים של מלחמת העולם השנייה ובמלחמת קוריאה, ולאחר כן הוצא בהדרגה מהשירות וסופק למדינות רבות בכל רחבי העולם. הצ'אפי המשיך לשרת בצבאות של מספר מדינות למשך שנים רבות ועבר לא פעם שדרוגים והשבחות. כמו כן שימש הצ'אפי כבסיס לסוגים שונים של כלי רק"מ.

פיתוח וייצור

כאשר נכנסה ארצות הברית למלחמת העולם השנייה בדצמבר 1941, הורכבו עוצבות השריון שלה בעיקר מטנקים קלים, כשהנפוץ מביניהם היה ה-M3 סטיוארט. הקרבות בצפון אפריקה בשנת 1942 הדגישו את חסרונו של הטנק הקל מדגם M3 בלוחמת שריון. חולשתו העיקרית של ה-M3 הייתה חימושו, תותח קל בקוטר 37 מ"מ אשר היה חלש מכדי להתמודד מול השריון הגרמני. באפריל 1943, לאחר שכשל הניסיון לשדרג את כוח האש של ה-M3 לתותח בקוטר 75 מ"מ, ובעקבות דחיית פרויקט הטנק M7 על ידי הצבא האמריקאי, הוציאה ועדת החימוש (Ordnance Committee) מפרט לפיתוחו של טנק קל חדש במשקל של 20 טון, חמוש בתותח 75 מ"מ ואשר יתבסס על ההינע של ה-M3‏.

העבודה על פיתוח הטנק החדש, שסווג תחת השם טנק קל T24 ניתנה לחברת הרכב ג'נרל מוטורס. שריון הטנק היה דק ביותר, רק 25 מ"מ בחזית השלדה ו-37 מ"מ בחזית הצריח, זאת כדי שמשקל הטנק לא יעלה על 20 טון. צריח הטנק הכיל שלושה אנשי צוות, בניגוד לשניים ב-M3. כדי להשיג יכולת עבירות טובה יותר הוצגו בטנק זחלים רחבים (ברוחב 40 ס"מ) ומערכת מתלים חדשה. החימוש העיקרי של ה-T24 היה תותח חדש קל משקל בקוטר 75 מ"מ, נגזרת של התותח בו נעשה שימוש במפציץ B-25 מיטשל. למרות שהיה בעל קנה קצר ומהירות לוע נמוכה, נעשה בתותח שימוש באותה התחמושת של תותח 75 המ"מ של ה-M4 שרמן. מקלע M1919 בראונינג בקוטר 7.62 מ"מ הותקן במקביל לתותח, ואחד נוסף בצד ימין של התובה והופעל על ידי נהג המשנה. מקלע M2 בראונינג בקוטר 12.7 מ"מ הותקן על גג הצריח להגנה מפני כלי טיס.

שתי דגמי אבטיפוס של ה-T24 הושלמו באוקטובר 1943 ונשלחו למבחני שדה; אלה היו כה מוצלחים, שוועדת החימוש הזמינה ייצור של 1,000 טנקים באופן מיידי. מאוחר יותר תפחה ההזמנה ל-5,000 יחידות, שעל הייצור אחראיות קדילק וחברת מאסי-האריס (Massey-Harris). ביולי 1944 קיבל ה-T24 את השם המתוקנן M24 טנק קל, ומאוחר יותר נוסף לו השם 'צ'אפי', על שמו של הגנרל אדנה צ'אפי (Adna Chaffee) , מי שנחשב למייסד גייסות השריון האמריקאים. בסך הכל יוצרו 4,731 M24 עד הפסקת הייצור ביולי 1945.

היסטוריית שירות

מלחמת העולם השנייה

המשלוח הראשון של טנקי M24 הגיע לצרפת בתחילת דצמבר 1944 ואלו החלו להחליף את טנקי הסטיוארט המיושנים. טבילת האש של הM24 נערכה זמן קצר לאחר מכן, בקרב הבליטה. מספר קטן של טנקים נשלח גם לחזית האיטלקית ואף הספיק לקחת חלק בקרבות. עם תום המלחמה בחזית האירופאית, ה-M24 כלל כ-34% מסד"כ הטנקים הקלים בצבא האמריקאי. בנוסף, כ-300 M24 נמסרו לבריטניה לקראת סיומה של המלחמה, אולם אלה השתתפו במספר מוגבל מאוד של קרבות.

למרות השריון הדק של הטנק, מהירותו ואמינותו המכנית הגבירו מאוד את שרידותו. תפקידו העיקרי של הטנק לא היה קרבות שריון בשריון אלא סיור ותמיכה בחי"ר ממוכן כשהוא מספק אש מסייעת. תותח ה-75 מ"מ יכל לירות פגזים נפיצים שהוכיחו עצמם כיעילים מאוד כנגד 'מטרות רכות' כמו רק"ם קל, חי"ר, מבנים ואף בונקרים. דיווחים מהיחידות הלוחמות שקיבלו לידיהם את הצ'אפי היו חיוביות ברובן. הצוותים שיבחו את ניידות הטנק ואמינותו המכנית, כמו כן גם את תותח ה-75 מ"מ, שאומנם לא היה אפקטיבי ביותר כנגד שריון האויב, היה שיפור ניכר לעומת תותח ה-37 מ"מ של ה-M3 סטיוארט.

מלחמת קוריאה

M24 בקוריאה, 1950.

בתום מלחמת העולם השנייה נשלחו ה-M24 ליפן כחלק מכוח הכיבוש, מאחר שהכבישים והגשרים היפניים לא יכלו לשאת טנקים כבדים יותר. ב-25 ביוני 1950 פלש צבא צפון קוריאה - אשר היה מצויד בטנקי T-34-85 סובייטים - לרפובליקה של דרום קוריאה. כוח השריון הזמין ביותר של ארצות הברית באזור היו טנקי הצ'אפי ששהו ביפן ואלה הוזעקו לקוריאה. ה-M24 היו חסרי אונים כנגד השריון החזיתי של ה-T34; בכל הקרבות כנגד צבא צפון קוריאה בחודש יולי לא הצליחו טנקי ה-M24 להשמיד אפילו T-34 אחד. בנוסף, ה-M24 היו פגיעים לא רק לתותחי 85 המ"מ של ה-T34, אלה גם לרובי נ"ט PTRS בקוטר 14.5 מ"מ של הצפון קוריאנים. עם הגעת טנקים כבדים יותר כמו ה-M26 פרשינג והשרמן באוגוסט 1950, חזר ה-M24 לתפקידים המיועדים לו כגון משימות סיור וסיוע לחי"ר.

שימוש בצבאות זרים

M24 צ'אפי של הצבא הצרפתי בוייטנאם.

בתחילת שנות ה-50' החלו טנקי M41 ווקר בולדוג להחליף את ה-M24 בשירות, ואלו הפכו לעודפים עבור הצבא האמריקני. כתוצאה מכך החלו האמריקנים לספק את טנקי הצ'אפי למדינות זרות כחלק מתוכנית סיוע צבאית (Military Defense Aid Program). על אף שלא היה הטנק החזק ביותר, הוא נתפס כפתרון זול, אטרקטיבי וקל לתפעול, במיוחד לצבאות קטנים שלא היו ברשותם טנקים. כ-4,400 M24 יוצאו למספר רב של מדינות באירופה ובאסיה, כ-90% מסך כל הטנקים שיוצרו.

צרפת קיבלה את המספר הגדול ביותר של טנקי M24 - למעלה מ-1,200, ואלה היוו את עמוד השדרה של חיל השריון הצרפתי בשנות ה-50 יחד עם ה-M4 שרמן. הצבא הצרפתי השתמש בהצלחה ב-M24 במלחמת הודו-סין הראשונה וכנגד הגרילה באלג'יריה. במהלך מלחמת וייטנאם עשה צבא דרום וייטנאם שימוש מצומצם בצ'אפי, וכך גם לאוס וקמבודיה. על אף שטנקי צ'אפי סופקו גם לאיראן וגם לעיראק, ככל הידוע אלה לא הפעילו אותם בקרב. הפעם האחרונה שה-M24 השתתף בקרב הייתה ככל הנראה במהלך מלחמת הודו-פקיסטן של 1971, כאשר הצבא הפקיסטני הפעיל רגימנט של טנקי M24 בבנגלדש. הטנקים, שגם כך היו במצב ירוד, לא היוו יריב לשריון ההודי שהורכב ברובו מטנקי T-55 ו-PT-76 סובייטים, וכל טנקי הרגימנט הושמדו או נשבו.

דגמים

M19 רק"מ נ"מ

תותח מתנייע M37

• M24: דגם הייצור. 4,731 נבנו.

• T24E1: דגם אבטיפוס של ה-T24 עם מנוע Continental R-975 בעל 340 כוחות סוס בו נעשה שימוש במשחית הטנקים M18 הלקט, ותותח 75 מ"מ ארוך יותר עם בלם לוע. על אף שביצועיו היו טובים יותר מה-M24, הוא סבל מבעיות הנעה ולפיכך לא נכנס לייצור.

• M24 אמפיבי: M24 עם מצופים מיוחדים שאפשרו לטנק לרדת מאסדת נחיתה ולשוט בכוחות עצמו לעבר החוף. המצופים התנתקו ברגע שהטנק עלה ליבשה. מעולם לא הופעל מבצעית.

• T6E1: ‏ M24 שהוסב לטנק חילוץ. בוטל עקב סיום המלחמה.

• טנק הנדסה: M24 שבחזיתו הותקן כף דחפור. היה בשימוש מצומצם.

• M19 Gun Motor Carriage: רק"מ נ"מ. צמד תותחי נ"מ בקוטר 40 מ"מ הותקנו בחלקה האחורי של השלדה כשהמנוע מועבר למרכז. 904 כלים הוזמנו באוגוסט 1944, אולם רק 285 נבנו בפועל. ה-M19 נשאר בשירות הצבא האמריקני שנים רבות לאחר המלחמה.

• תותח מתנייע M37: תותח הוביצר 105 מ"מ הותקן בחלקו הקדמי של מרכב ה-M24 והיה בעל קיבולת של 90 פגזים. נועד להחליף את תומ"ת M7 פריסט בשירות. 316 כלים נבנו, מרביתם בתום מלחמת העולם השנייה. ה-M37 שימש גם כפלטורמה לנשיאת מרגמה בקוטר 4.2 אינץ' במקום תותח ההוביצר. אבטיפוס אחד הושלם לפני ביטול הפרויקט באוגוסט 1945.

• תותח מתנייע M41: העיצוב הבסיסי של הכלי היה זהה לזה של ה-M19, עם המנוע במרכז, ותותח הוביצר 155 מ"מ בחלקו האחורי של המרכב. ייצורו החל במאי 1945 וכ-60 כלים נבנו בסך הכל, לא הספיקו לקחת חלק בקרבות במלחמת העולם השנייה, אולם השתתפו במלחמת קוריאה.

• T77E1: רק"מ נ"מ על מרכב ה-M24, בעל ארבעה מקלעי M2 בראונינג בקוטר 12.7 מ"מ שהורכבו בצריח מיוחד שפותח על ידי חיל האוויר האמריקני. הפרויקט החל ב-1943 ובוטל שנתיים לאחר מכן עם סיום המלחמה. אבטיפוס אחד הושלם.

דגמים זרים

בשנות ה-50 ניסו הצרפתים לשדרג את כוח האש של ה-M24 על ידי החלפת הצריח בזה של ה-AMX-13 (טנק קל תוצרת צרפת), שהיה בעל תותח 75 מ"מ עם יכולת חדירת שריון גבוהה מזה של ה-M24. הניסוי לא עלה בהצלחה, והצרפתים זנחו את הרעיון לאחר שדגם אבטיפוס אחד הושלם. בנוסף ניסו המפתחים הצרפתים גם להרכיב צריח של M24 על מרכב ה-AMX-13, מאחר שתותח 75 מ"מ של ה-M24 יכל לירות פגזים נפיצים יעילים בהרבה מזה של ה-AMX-13. מספר כלים הוסבו לתצורה זו ואלה נקראו AMX-13 צ'אפי.

בשנת 1972 החליט הצבא הנורבגי לנסות לשדרג את טנקי ה-M24 המתיישנים שברשותו במקום להחליפם בטנקים חדשים. מנוע הבנזין המקורי הוחלף במנוע דיזל משופר בדומה לזה המותקן בנגמ"ש ה-M113 האמריקאי. תותח ה-75 מ"מ הוחלף בתותח צרפתי 90 מ"מ בעל לחץ נמוך ובלם לוע. מערכת בקרת אש חדשה עם מד טווח לייזר הותקנה. הצבא הנורבגי התרשם מביצועי הטנק המשודרג ומכך שעלות כל יחידה הייתה כשליש מעלותו של טנק חדש. כ-54 טנקי M24 שודרגו ואלה נכנסו לשירות תחת השם NM-116. בנוסף הסבו הנורבגים שמונה M24 לטנקי חילוץ. ה-NM-116 פרש משירות בתחילת שנות ה-90.

אורוגוואי החלה לחדש במהלך שנות ה-80 את טנקי ה-M24 שברשותה על ידי התקנת תותח בלגי בקוטר 90 מ"מ ומנוע דיזל של סקונה. ככל הידוע, אלו טנקי הצ'אפי היחידים שנותרו בשירות בתחילת המאה 21.

ייצוא ה-M24 לפי מדינות

•   אוסטריה : 69
•   אורוגוואי : 17
•   איטליה : 518
•   איראן : 180
•   אתיופיה : 34
•   בלגיה : 223
•   בריטניה : 302
•   ברית המועצות : 2
•   דנמרק : 63
•   דרום קוריאה : 30
•   וייטנאם : 137
•   טורקיה : 238
•   טיוואן : 292
•   יוון : 170
•   יפן : 289
•   לאוס : 4
•   נורבגיה : 123
•   ספרד : 31
•   עיראק : 78
•   ערב הסעודית : 52
•   פורטוגל : 16
•   פקיסטן : 132
•   צרפת : 1,254
•   קמבודיה : 36
•   תאילנד : 118

• 

  M24 צ'אפי עובר ליד הריסות עיר דרומית לבולוניה באיטליה, 1945.

• 

  חיילים תופסים עמדות ירי על גבי טנק צ'אפי בזלצבורג גרמניה, 1945.

• 

  M24 במוזיאון יד לשריון בלטרון.

• 

  T77E1 רק"מ נ"מ

• 

  תומ"ת M41

לקריאה נוספת

• Chamberlain, Peter; Chris Ellis. British and American Tanks of World War Two: The Complete Illustrated History of British, American and Commonwealth Tanks, 1939-45. Cassell 2002
• Hunnicutt, R. P. A History of the American Light Tank. Novato, California: Presidio Press

קישורים חיצוניים

• M24 באתר WW2 Vehicles
• AFV Database
• מפרט טכני של הצ'אפי
• OnWar