M35

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
M35
M35atlas.jpg
הצביר הפתוח M35, בצד ימין למטה צביר פתוח נוסף NGC 2158
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים: תאומים
שמות נוספים: NGC 2168
תאריך גילוי: 1745-6
סוג: צביר פתוח
בהירות: 5.3+
סיווג מורפולוגי: III,3,r
עלייה ישרה: 06h 08.9m
נטייה: ‏‏21′ ‏24°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת: 4.35-
מרחק בשנות אור: 2,800
קוטר בשנות אור: 24
מספר כוכבים: 200

M35 (מ-Messier 35, או NGC 2168) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים תאומים הנמצא במרחק של כ-2,800 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-200 כוכבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצביר מופיע ברשימותיו של האסטרונום השווייצרי ז'אן פיליפ דה שסו משנת 1746, שציין את מיקומו סמוך לקצה הרגל הצפונית של התאומים. הצביר נצפה גם על ידי האסטרונום הבריטי ג'ון ביוויס במועד לא ידוע לפני 1750 מבלי שידע על גילויו המוקדם יותר. ב-30 באוגוסט 1764 הוא נצפה על ידי האסטרונום הצרפתי שארל מסיה, שתיאר אותו בקטלוג מסיה כ"צביר של כוכבים קטנים ליד הרגל השמאלית של קסטור במרחק קטן מהכוכבים μ ו-η בתאומים". מסיה ציין גם שלא נצפתה בצביר ערפילית ויחס את גילויו לביוויס.

לצביר דרגת בהירות 5.3 וקל לאתרו באמצעות משקפת, או אפילו ללא ציוד עזר בתנאי תצפית מיטביים, כשתיים ורבע מעלות מצפון-מערב לכוכב η בתאומים. בעוד שבעין הוא נראה ככתם מעורפל וחלש, במשקפת איכותית ניתן להבחין בכוכבים החברים בו, שהבהירים שבהם הם מדרגת בהירות 7.5, ובאמצעות טלסקופ חובבים ניתן להבחין ביותר מ-120 כוכבים בעלי דרגת בהירות מתחת ל-13. באמצעות טלסקופ איכותי ניתן לצפות בצביר הפתוח NGC 2158 שנמצא כ-15 דקות קשת מדרום-מערב ל-M35. זהו צביר עמום ורחוק בהרבה, בהירותו היא מדרגה 8.6 ומרחקו מוערך בכ-16,000 שנות אור.

מאפייני הצביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטרו של M35 הוא כ-24 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-2,800 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-28 דקות קשת, בערך כגודלו של הירח המלא. הצביר מכיל לפחות 200 כוכבים כאשר הצפיפות במרכזו מגיעה לכ-6 כוכבים בפרסק מעוקב. לפי גיל כוכביו גילו מוערך בכ-100 מיליוני שנים והוא כולל מספר כוכבים שיצאו מהסדרה הראשית ונמצאים בתהליך הפיכה לענקים. לעומתו, NGC 2158 זקן בהרבה וגילו מוערך בכמיליארד שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • M35 בקטלוג מסיה באתר SEDS.