Meat Is Murder

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Picto infobox music.png
Meat Is Murder
MeatMurder.jpg
אלבום אולפן מאת הסמית'ס
יצא לאור 11 בפברואר 1985
הוקלט חורף 1984
אולפני אמזון, ליברפול
רידג' פארם, סארי
סוגה אינדי פופ, רוק אלטרנטיבי
אורך 39:46
חברת תקליטים Rough Trade (בריטניה)
Sire (ארצות הברית)
הפקה הסמית'ס
כרונולוגיית הסמית'ס
The Smiths
‏(1984‏)
Meat Is Murder
‏(1985‏)
The Queen Is Dead
‏(1986‏)
סינגלים מ-Meat Is Murder
1. That Joke Isn't Funny Anymore
    תאריך יציאה: 1 ביולי 1985

Meat Is Murder הוא אלבום האולפן השני של הלהקה הבריטית הסמית'ס. הוא יצא בפברואר 1985 והיה לאלבום היחיד של הלהקה שהגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי. האלבום הגיע למקום ה-40 בקנדה ולמקום ה-110 בארצות הברית. ב-2003 המגזין רולינג סטון דירג את האלבום במקום ה-296 ברשימת 500 האלבומים הגדולים של כל הזמנים.

כתיבה והקלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות האכזבה מהפקת באלבום הבכורה The Smiths, החליטו מוריסי וג'וני מאר להפיק את האלבום בעצמם בעזרת הטכנאי סטיבן סטריט, אותו פגשו ראשונה כאשר הקליטו את הסינגל Heaven Knows I'm Miserable Now.

Meat Is Murder הוא אלבום בוטה ופוליטי יותר מקודמו. הוא כולל שיר נושא המעודד לצמחונות, תיאור קליל של הלך הרוח הרפובליקני בשיר Nowhere Fast וביקורת על עונשים גופניים בשירים The Headmaster Ritual ו-Barbarism Begins at Home.

האלבום מתאפיין גם בגיוון מוזיקלי רחב יותר מקודמו, עם השפעות רוקבילי בשיר Rusholme Ruffians ופאנק בשיר Barbarism Begins at Home. לפני יציאת האלבום שיחררה הלהקה את הבי-סייד ?How Soon is Now כסינגל, ולמרות שהשיר לא הופיע במקור באלבום הוא התווסף אליו בהוצאות מאוחרות יותר.

הצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני יציאת האלבום הוציאה לאור הלהקה את הסינגל Shakespeare's Sister שלא זכה להצלחה מרובה במצעדים ולא הופיע באלבום. גם That Joke Isn't Funny Anymore, הסינגל היחיד מתוך האלבום, לא נחל הצלחה והגיע למקום ה-49 בלבד במצעד הבריטי.

השיר ?How Soon Is Now, שיצא במקור כבי-סייד לסינגל William, It Was Really Nothing, התווסף להוצאות של Meat Is Murder בארצות הברית ובקנדה לאחר שצבר הצלחה במועדוני ריקודים ותחנות רדיו אלטרנטיביות בצפון אמריקה. השיר יצא לאור לבסוף כסינגל בפני עצמו בבריטניה והגיע למקום ה-24 במצעד.

שני שירים מתוך האלבום, Well I Wonder ו-What She Said, היו גם הם במקור בי-סיידים לסינגלים שונים.

עטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על עטיפת האלבום מופיע צילום מ-1967 של חייל מארינס במלחמת וייטנאם שהכיתוב על קסדתו שונה מ-Make War Not Love ל-Meat Is Murder. בהוצאה הבריטית התמונה מופיעה בגדול על העטיפה, בעוד בהוצאה האמריקאית היא מופיעה בקטן ארבע פעמים.

התמונה המקורית הופיעה בסרטו של אמיל דה אנטוניו משנת 1968, "בשנת החזיר".

סדר השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם אורך
1. "The Headmaster Ritual" 4:52
2. "Rusholme Ruffians" 4:20
3. "I Want the One I Can't Have" 3:14
4. "What She Said" 2:42
5. "That Joke Isn't Funny Anymore" 4:59
6. "Nowhere Fast" 2:37
7. "Well I Wonder" 4:00
8. "Barbarism Begins at Home" 6:57
9. "Meat Is Murder" 6:06
  • השיר ?How Soon Is Now נכלל כרצועה מספר 6 בהוצאה האמריקאית של האלבום והחל מ-1992 הופיע בכל ההוצאות המחודשות של WEA עד הוצאת הרימאסטר ב-2011, בה הופיעה באלבום רשימת השירים המקורית מההוצאה הבריטית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת האלבום ב-All Music Guide