Microsoft Windows 9x

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Windows 9x
תמונת מסך ממערכת ההפעלה Windows 95
תמונת מסך ממערכת ההפעלה Windows 95
מפתח מיקרוסופט
משפחה Windows
מודל קוד קוד סגור
סוג ליבה מונוליטית
סוג רישיון EULA
מצב עבודה עדכני
דף בית www.microsoft.com/windows

Windows 9x היא משפחה של מערכות הפעלה מבית מיקרוסופט הכוללת את Windows 95, Windows 98 ו-Windows ME. משפחה זו מבוססת על ליבה מונוליטית מעורבת התומכת בתוכנות 16/32 ביט. מערכת ההפעלה הראשונה במשפחה זו, Windows 95, יצאה ב-24 באוגוסט 1995 והחליפה את Windows 3.1 ששלטה בשוק. ב-25 ביוני 1998 היא הוחלפה על ידי Windows 98 שהוחלפה על ידי Windows Me ב-14 בספטמבר 2000.

משפחת 9x שלטה בשוק מערכות ההפעלה במשך זמן רב, מיקרוסופט הפסיקה את התמיכה הרשמית ב-Windows 95 בדצמבר 2001 ובשתי המערכות הנוספות ביולי 2006.

ממשק המשתמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

Windows 95 הייתה מערכת ההפעלה הראשונה שכללה את שורת המשימות, תפריט ההתחלה ומנהל הקבצים Explorer. מרכיבים אלה נשארו יציבים בגרסאות עתידיות עד שבWindows Vista הוחלף כפתור ההתחל בכפתור עגול עליו מצויר הלוגו של המערכת, ואילו בWindows 8 כפתור ה"התחל" הפנה למסך פתיחה בעיצוב ה Metro החדשני ובו ניתן לשגר יישומים.

שינויים מגרסאות קודמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הקבצים כללה תמיכה בשמות קבצים ארוכים ובריבוי משימות באמצעות הפקעת מעבד. בעוד הגרסאות הקודמות של Windows היו ממשקים גרפיים הרצים על פלטפורמת דוס, Windows 95 הכילה את כל הרכיבים הדרושים להרצת המערכת.

טעינת המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך אתחול המחשב נעשה שימוש בדוס - בזמן העלייה טען המחשב את Ms-dos כדי להריץ את הקבצים Config.sys, command.com ו-Autoexec.bat. בסוף תהליך האתחול הורץ הקובץ Win.com כדי להריץ את מנהל הסביבה הווירטואלית לצורך הרצת הקבצים System.ini וטעינת מנהל ההתקנים והחלפת שיטת ניהול הזיכרון ל-Protected mode. במצב זה ייבאו מנהלי ההתקנים הווירטואליים את מצב המערכת מדוס, המירו אותו לתצורת 32 סיביות וכיבו אותו. ב-Windows me בוטל השימוש בקובץ Win.com ומנהל ההתקנים הוירטולי נטען באמצעות (VMM32.VXD) IO.sys‏[1].

ארכיטקטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הליבה - ליבת Windows 95 הייתה מורכבת ממנהל הסביבה הווירטואלית (VMM), מנהל הקבצים (IFSHLP) ומנהל התצורה (Configuration Manager). ב-Windows 98 התווסף מנהל ההתקנים הווירטואליים החדש (NTKERN).
  • מרחב המשתמש - מרחב המשתמש היה מורכב מתת-מערכת ה-16 סיביות (Win16) ותת-מערכת ה-32 סיביות (Win32) אשר היו אחראים על הרצת תוכניות 16 סיביות ו-32 סיביות וממשק Ms-Dos אשר היה אחראי על הטעינה ותמיכה לאחור בתוכניות התואמות ל-Ms-Dos.

גרסאות Windows 9x תמכו בשימוש במרחב כתובות זיכרון בגודל 2^{32} בתים כאשר 2^{31} הבתים הראשונים שמורים למרחב המשתמש ו2^{{31}} הבתים הבאים שמורים לליבה ומנהלי ההתקנים.

מנהל הקבצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הקבצים התבססה על FAT16, המערכת אפשרה שימוש ב-Vfat כך שתוכניות תואמות Windows 95 ותוכניות דוס הרצות מתוך מערכת ההפעלה יכלו להשתמש בשמות קבצים הכוללים עד 256 תווים. במהלך שדרוג המחשב תוכנת ההתקנה הייתה מזהה תוכניות העשויות לפגוע בקבצים אלו ומונעת את השימוש בהן. כאשר המשתמש היה מעלה את המחשב בתצורת דוס הייתה נמנעת ממנו גישה ישירה לדיסק.

תמיכה ב-32 סיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תת-מערכת הרצת תוכניות ה-32 סיביות נקראה Virtual Machine Manager (VMM)‎ והייתה חלק מהליבה. תפקידה היה ליצור, להריץ, ולפקח על יצירת המכונות הווירטואליות המריצות את התוכניות. VMM סיפקה ממשק לניהול זיכרון, תהליכים ופסיקות. VMM ומנהל ההתקנים הווירטואליים חלקו מרחב כתובות יחיד בעל מבנה שטוח ופעלו בו ברמת הרשאות 0 (נקרא גם Ring 0)‏. VMM אפשר ריבוי תהליכונים באמצעות הפקעת מעבד ולכן מסוגל להריץ מספר תוכניות החולקות מעבד בחלוקת זמן.

מנהלי ההתקנים הווירטואליים אפשרו למערכת ההפעלה לגשת ישירות למשאבי חומרה ולספק ממשק עבודה ברמה נמוכה. מנהל ההתקנים (Msgsrv32) אפשר לטעון מנהלי התקנים וירטוליים בזמן אתחול המערכת וסיפק את הממשק לתקשורת עם מנהלי ההתקנים. בנוסף, מנהל ההתקנים היה אחראי על ביצוע מספר פעולות רקע כטעינת המעטפת‏[2].

תמיכה לאחור ב-16 סיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך תמיכה בתוכנות 16 סיביות שעבדו באופן ישיר מול התקני חומרה סיפקה Windows 95 אפשרות לגשת לממשק הישן. כאשר המערכת זיהתה שתוכנה הפעילה את פסיקה 21h לצורך גישה ישירה לדוס היא הייתה בודקת את סוג הפעולה וטוענת במידת הצורך את IFSMGR.SYS אשר היה מריץ את התוכנית בתצורת 16 סיביות ומחליף את צורת העבודה חזרה ל-32 סיביות כדי שהמערכת תוכל להמשיך לעבוד.

שימוש בקובצי רג'יסטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לגרסאות קודמות של Windows שטענו הגדרות באמצעות קובצי האתחול Autoexec.bat, Config.sys או קובצי הגדרות מסוג ini, השתמשו מערכות ההפעלה ממשפחת 9x בקובצי Registry כדי לאחסן הגדרות. גרסאות 95 ו-98 השתמשו בשני קובצי רג'יסטרי שנקראו User.dat ו-System.dat, בחלונות ME התווסף הקובץ Classes.dat. בקבצים אלה נשמרו הגדרות המשתמש, הגדרות התצורה והגדרות חומרה שונות. המערכות המשיכו לתמוך בקובצי ini עד ליציאת Windows XP.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Microsoft Windows

Windows 1.0 - Windows 2.0 - Microsoft Windows 3.x - Microsoft Windows 9x (Windows 95  •  Windows 98  •  Windows Me) - Windows 2000 - Windows XP - Windows 7 - Windows 8 (Windows RT  •  Windows 8.1)