Music of the Sun

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Picto infobox music.png
Music of the Sun
Rihanna-MusicOfTheSun.jpg
אלבום אולפן מאת ריהאנה
יצא לאור 30 באוגוסט 2005

5 בספטמבר 2005 (גרמניה)

16 בפברואר 2006 (בריטניה)

הוקלט 2004-2005
סוגה דאנס-פופ, דאנסהול, R&B
אורך 52:25
חברת תקליטים דאף ג'אם
הפקה אוון רוג'רס, קארל סטורקן, פוק & טון, רודי מיה, ג'וני נייס, ודה נובלס, פול פורס
כרונולוגיית ריהאנה
Music of the Sun
‏(2005‏)
A Girl Like Me
‏(2006‏)
סינגלים מ-Music of the Sun
  1. Pon De Replay
    תאריך יציאה: 24 במאי 2005
  2. If It's Lovin' that You Want
    תאריך יציאה: 13 בספטמבר 2005

Music of the Sun (בתרגום חופשי: מוזיקה של השמש) הוא אלבום הבכורה של זמרת הרגאיי והרית'ם אנד בלוז, ריהאנה. לפני חתימתה בחברת התקליטים ריהאנה התגלתה על ידי המפיק המוזיקלי אוון רוג'רס, שעזר לה להקליט קלטות דמו ולשלוח אותם לחברות תקליטים. הראפר ג'יי זי החתים את ריהאנה בחברת התקליטים בה היה המנכ"ל: "דאף ג'אם". ריהאנה עבדה על האלבום בין היתר עם המפיק שגילה אותה אוון רוג'רס ועם חברו המפיק קרל סטרקן. האלבום כולל שיתופי פעולה עם הזמרים: ג'יי-סטטוס, ויבז קרטל, קרדינל אופישל ואלפנט מאן.

האלבום יצא ב-26 באוגוסט 2005, בהוצאת דף ג'אם רקורדס. האלבום מכיל 12 שירים ובונוס רמיקס ללהיט "Pon de Replay" בשיתוף פעולה עם הראפר אלפנת מאן. מתוך האלבום יצאו רק שני סינגלים, ובנוסף, סינגל לא רשמי אשר יצא רק ביפן. האלבום מכר מעל מיליון עותקים בעולם והגיע למקום ה-10 בבילבורד, למקום ה-35 בבריטניה, למקום ה-38 בשווייץ, למקום ה-26 בניו זילנד, למקום ה-12 באירלנד, למקום ה-31 בגרמניה ולמקום ה-7 בקנדה. האלבום מכר 142,792 עותקים בבריטניה (מעמד זהב) ו- 607,000 בארצות הברית (מעמד זהב). האלבום קיבל מעמד פלטינה בקנדה. האלבום קיבל ביקורות מעורבות מצד מבקרי המוזיקה, שחלקם החמיאו על שירי הדאנסהול ועל השירים בהשראת האיים הקרביים, אך מצד שני חלק מהביקורות היו ביקורת שלילית על ייצור האלבום. האלבום בשבוע הראשון שלו הגיע למקום ה-10 במצעד הבילבורד האמריקאי, ובמקום ה-6 במצעד R&B/Hip-Hop Albums. האלבום הגיע ל-40 העליונים בגרמניה, ניו זילנד, שווייץ ובריטניה. מהאלבום יצאו שני סינגלים: Pon de Replay ו-"If It's Lovin' that You Want". הסינגל הראשון מהאלבום זכה להצלחה והגיע למקום ה-2 בארצות הברית ולמקום הראשון ב-US Hot Dance Club Songs chart, ואף זכה למעמד זהב.

רקע ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2003 פגשה ריהאנה את המפיק אוון רוג'רס דרך חברים משותפים של ריהאנה ושל אשתו של רוג'רס. בעוד בני הזוג היו בחופשה סיפר אחד מחבריה של ריהאנה, על איך שהיא שרה. רוג'רס נפגש לראשונה עם ריהאנה במלון, ובמפגש זה שרה את השירים "Emotion" של Samantha Sang ו-"Hero" של מריה קארי. רוג'רס התרשם מהביצוע ולקח את ריהאנה לניו-יורק להקליט קלטות דמו ולשלוח אותם לחברות תקליטים שונות ושם ביחד עם אימה הקליטה את קלטות הדמו. ריהאנה הקליטה את קלטות הדמו רק כאשר הייתה בחופשה מבית הספר. שהייתה בת 16 בלבד חתמה חוזה בחברת התקליטים דאף ג'אם בעזרתם של עורך דין ומנהל. ג'יי זי הנשיא לשעבר של דאף ג'אם היה הראשון להגיב על קלטות הדמו. ג'יי זי התרשם מריהאנה והזמין אותה לחתום על חוזה ההקלטות במשרדו בלוס אנג'לס. ריהאנה אמרה שזה מה שהיא הרגישה כאשר נכנסה לחדר לחתום על החוזה: "ברגע הזה באמת הרגשתי בלחץ... אמרתי לעצמי אלוהים אני ממש שם אני לא יכולה להסתכל! אני זוכרת שהייתי מאוד שקטה ומאוד ביישנית. היה לי קר כל הזמן והיו לי פרפרים בבטן. אז התיישבתי ליד קרל וג'יי זי."

במהלך האודישן במשרדו של ג'יי זי ריהאנה ביצעה את "For the Love of You" של וויטני יוסטון ואת השירים המקוריים "Pon de Replay" ו-"The Last Time", אשר נכנסו לאלבום הבכורה שלה. ג'יי זי היה ספקן לגבי חתימתה של ריהאנה בחברת התקליטים, והרגיש שהביצוע לשיר "Pon de Replay" היה גדול מדי עבורה, ואמר: "כששיר הוא כל כך גדול, הוא קשה עבור אמן חדש, אבל בכל מקרה אני לא חותם שירים אני חותם אמנים". היא חתמה על חוזה של שישה אלבומי אולפן בפברואר 2005. באותו יום בו ריהאנה חתמה על החוזה ג'יי זי אמר לריהאנה: "יש רק שתי דרכים החוצה. מתוך הדלת אחרי שאתה חותם את העסקה הזאת. או מבעד לחלון הזה ..." הכוונה הייתה לכך שלא ייתן לה לצאת בלי חתימה על החוזה. לאחר החתימה על החוזה ריהאנה ביטלה פגישות עם חברות תקליטים אחרות ועברה לניו-יורק לחיות עם רוג'רס ואשתו. ריהאנה הסבירה את שם האלבום ואמרה כי השמש היא הסמל של מקום הולדתה באיים הקרביים, ומשום שהמוזיקה מהאלבום מושפעת מהאיים הקרביים השם הזה נבחר לאלבום.

הקלטות והרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריהאנה עבדה עם מפיקים שונים על האלבום ובניהם אוון רוג'רס וקרל סטרקן, שכתבו והפיקו בעבר את השירים "Pon de Replay" ו-"The Last Time" עבור קלטות הדמו של ריהאנה. על "Pon de Replay" ריהאנה אמרה שכאשר היא שמעה את השיר בפעם הראשונה היא לא רצתה להקליט אותו ואף כינתה אותו "שירה בציבור יורדת", אבל בסיום ההקלטות ריהאנה הצליחה להתחבר ולאהוב את השיר. בראיון ל- Kidzworld ריהאנה אמרה כיצד הזוג עזר לה לפתח את יכולותיה בכתיבת שיר. רוג'רס וסטרקן בין היתר עבדו גם עם אמנים כמו: בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה וקלי קלרקסון.

האלבום הושפע ממוזיקת האיים הקרביים ומדאנס פופ כאשר האלבום מכיל שירי דאנס פופ בשילוב בלדות R&B. הסינגל הראשון של האלבום "Pon de Replay" נכתב על ידי: רוג'רס, סטרקן וודה נובלס. השיר הוא שיר דאנס פופ פשוט עם פעימות דאנסהול ומקצב קולני של רגאיי. בשיר מבקשת ריהאנה מהדיג'יי שבמועדון שינגן את השיר האהוב עליה ובכך יבטיח את קיומם של הרוקדים במועדון. "The Last Time" נכתב והופק על ידי רו'רס וסטרקן והשיר הוא בלדת גיטרה אקוסטית. השיר "Now I Know" הוא שיר של מחזרות מפושטת. בנוסף לעבודה עם רוג'רס וסטרקן עבור רוב האלבום, ריהאנה עבדה עם מפיקים נוספים ובניהם פוק וטון וסטארגייט שכתב את הסינגל השני של האלבום "If It's Lovin' that You Want" אותו ריהאנה תיארה כשיר כיפי. השיר "If It's Lovin' that You Want" הוא שיר אר אנד בי שעוסק בבחורה שאומרת לבן זוגה שיש לה את מה שהוא צריך כדי השוא יהיה מאושר. לשיר גם קיימת גרסת רמיקס בשם "If It's Lovin' That You Want – Part 2", אשר כוללת את השתתפות הראפר קורי גנז. גרסה זאת נכנסה לאלבומה השני של הזמרת שיצא בשנת 2006 כרצועת בונוס. השיר התשיעי באלבום הוא השיר "Let Me", אותו כתבו סטרקן ורוג'רס לצד סטארגייט. האלבום כולל את השתתפות הזמר הג'מייקני Dawn Penn's בשיר You Don't Love Me (No, No, No)", ואת השתתפותו של אמן הדאנסהול ויבז קרטל.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום קיבל ביקורות מעורבות מצד מבקרי המוזיקה. Kelefa Sanneh מניו-יורק טיימס נתן ביקורת מעורבת על האלבום. הוא שיבח בעיקר את הסינגל "Pon de Replay" שעליו אמר: "השיר הוא אחד משירי המועדונים הגדולים ביותר של הקיץ והמפתים ביותר" אך אמר כי הוא הרגיש שריהאנה "נשמעת תקועה בלי פעימה לשיר תוך כדי". בארי וולטרס מהרולינג סטונס כתב: "מצאתי את ריהאנה באלבום חסרת ערך וחוזרת על עצמה ובעלת חוסר כושר המצאה. היא נשמעת כמו שיהוק גנרי של קול וסלסולים וזה מסתיר את כל הקסם הקאריבי שלה." Sal Cinquemani ממגזין סלנט רשם: "האלבום הוא שפע של פזמונים העשירים ב-R&B", ותיאר את הסינגל "Pon de Replay" "כתערובת פשוטה שדומה מאוד ל-"Baby Boy" של ביונסה נואלס". אוון ספרפיק מבידור שבועי כתב כי: "שירתה של ריהאנה בשירים כמו: 'That La La La' ו- 'Let Me' הייתה טובה, אבל האלבום מתאפיין בהרבה שירי דאנסהול ואר אנד בי תפלים שלא יוצרים ריגוש וחוסמים את האלבום". רוברט כריסטאגו מקול כפרי דירג את האלבום ברדגת "dud" (נפל) וציין: "האבלום הוא שיא של שירים רעים שנראה כי לא הוקדשו להם יותר מדי מחשבה".

בביקורות החיוביות Jason Birchme מ-Allmusic תיאר את האלבום כ"מקסים ולא שאפתני. היא הצליחה להיבדל מאמני פופ כמו אשנטי, ביונסה נואלס וסיארה." הוא הוסיף ואמר כי: "האלבום אמנם יורד לפקקים איטיים חסרי פנים, אך אחרי כמה זמן למרות החוסר עקביות בשירים, האלבום מרים את הקצב לקראת הסוף. התוצאה היא אחד מאלבומי הפופ האורבניים של השנה".Chantal Jenoure מג'מייקה אובזרוור, החמיאה על הדאנסהול ועל הרכבי ההיפ-הופ בכמה מהישרים ובניהם "Pon de Replay", "Rush", "Let Me", "Music of the Sun" ו-That La La La", ואף כתבה כי ריהאנה גורמת למאזינים להרגיש מאושרים וחסרי דאגות.

מכירות ומיקומים במצעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית, האלבום הגיע למקום ה-10 במצעד ה-Billboard 200 ב-17 בספטמבר 2005. האלבום שהה בסך הכול 35 שבועות רצופים במצעד. האלבום הגיע לראשונה למקום ה-6 במצעד R&B/Hip-Hop Albums שבארצות הברית, שם שהה סך הכול 44 שבועות רצופים. לאחר 5 חודשים האלבום הגיע למעמד זהב בארצות הברית (500 אלף עותקים), ב-1 בינואר 2006. נכון לנובמבר 2013 האלבום מכר 609.000 עותקים (מעמד זהב). בקנדה האלבום הגיע למקום ה-7 במצעד האלבומים הקנדי, אבל לאחר שבוע נשר מהעשירייה הפותחת. האלבום הגיע למעמד פלטינה (100 אלף עותקים) אחרי 4 חודשים.

מחוץ למדינות אלה האלבום לא הצליחה להגיע לאותה ההצלחה. בבריטניה האלבום הגיע רק למקום ה-35 ב-10 באוקטובר אותה שנה. בשבוע השני האלבום "נפל" אל המקום ה-38, ובשבוע שלאחר כמן ירד שוב אל המקום ה-40. ב-12 במאי 2006 האלבום הגיע למעמד זהב בבריטניה (100 אלף עותקים). גם במדינות אחרות באירופה האלבום לא נחל הצלחה, כאשר הגיע בשווייץ למקום ה-46 בלבד ב-11 בספטמבר 2005, והגיע למיקום השיא שלו 4 שבועות לאחר מכן, כאשר הגיע למקום ה-38. באוסטריה האלבום גם לא זכה להצלחה ובשבוע הראשון שלו הגיע למקום ה-61, ב-18 בספטמבר 2005, ובשבוע שלאחר מכן הגיע למיקום השיא שלו, למקום ה-45. גם בצרפת האלבום לא זכה להצלחה והגיע למקום ה-93 בלבד ב-24 בספטמבר 2005. בהולנד גם האלבום לא זכה להצלחה והגיע למקום ה-98 בלבד ב-29 באפריל 2006. גם בניו זילנד האלבום לא הצליח כאשר הגיע למקום ה-40 בלבד ב-26 בספטמבר 2005. בין ה-29 בספטמבר 2005 ל-10 באוקטובר אותה שנה האלבום נשר מה-40 העליונים, ובשבוע הרביעי שלו הגיע למיקום השיא שלו: 26.

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Pon de Replay - הסינגל הראשון מן האלבום. נכתב על ידי אלישה ברוקס, קרל סטרוקן, אוון רוג'רס, ודה נובלס, הופק על ידי ודה נובלס, קרל סטורקן ואוון רוג'רס, השיר הפך ללהיט במצעדי ארצות הברית והממלכה המאוחדת, כאשר נכנס למקום השני במצעד הבילבורד האמריקאי ובמצעד הממלכה המאוחדת, ולמקום השביעי בקנדה ובאוסטרליה. משמעות שם השיר היא נגן זאת שוב בשפת האם של ריהאנה. הקליפ לשיר, בוים על ידי "ליטל X", וזכה להצלחה גדולה גם בערוצי המוזיקה. השיר הגיע למקום ה-2 בבילבורד, בבריטניה ובאירלנד, ולמקום ה-3 בקנדה ושווייץ, למקום ה-6 באוסטרליה וגרמניה, למקום ה-5 בבלגיה ולמקום ה-18 בצרפת.
  • If It's Lovin' That You Want - שיר פופ-רגאיי, נכתב על ידי אלכסנדר מוסלי, ג'ין קלוד, לורנס פרקר, שמואל ברנס וסקוט לה-רוק. השיר הופק על ידי קרל סטורקן ואוון רוג'רס, ויצא לאור כסינגל שני לאחר הצלחתו של סינגל הבכורה, "Pon de Replay". השיר התמקם במצעד בילבורד האמריקאי במקום ה- 36, ואף על פי שלא הצליח כמו הלהיט הקודם בארצות הברית, במצעד הממלכה המאוחדת, הגיע הסינגל אל המקום החמישי. בנוסף, הסינגל נכנס לעשרת המובילים באוסטרליה, ניו זילנד, סלובקיה ועוד מדינות. בבלגיה ובגרמניה הגיע רק אל המקום ה-25 ובמצעדים של צרפת וקנדה הסינגל לא דורג. בשווייץ הגיע למקום ה-19. בשל שיחרורו המוקדם של אלבומה השני של ריהאנה, "A Girl Like Me", סינגל זה היה לסינגל השני והאחרון מתוך האלבום.

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם כותב(ים) אורך
1. "Pon de Replay" אלישה ברוקס, קרל סטרוקן, אוון רוג'רס, ודה נובלס 4:06
2. "Here I Go Again" (בהשתתפות ג'יי-סטטוס) קרל סטרוקן, אוון רוג'רס, ג'יי סטטוס, ריהאנה 4:11
3. "If It's Lovin' That You Want" טארקמסטרס, אלכסנדר מוסלי, מקבה, שמואל ברנס, סקוט לארוק, לורנס פארקר 3:28
4. "You Don't Love Me (No, No, No)" (בהשתתפות ויבז קרטל) אלאס מקדניאל, ווילי קובס 4:20
5. "That La, La, La" ד. אמיל, פול פורס 3:45
6. "The Last Time" קרל סטרוקן, אוון רוג'רס 4:53
7. "Willing To Wait" קרל סטרוקן, אוון רוג'רס, קוטון גרין, הנרי רד, נייתן ווטס, ריהאנה, יוני דניס ויליאמס 4:37
8. "Music Of The Sun" קרל סטרוקן, אוון רוג'רס, דיאן וורן, ריהאנה 3:56
9. "Let Me" קרל סטרוקן, אוון רוג'רס, אריק הרמנסן, מיקל אס.אי, מקבה 3:56
10. "Rush" (בהשתתפות קרדינל אופישל) קרל סטרוקן, אוון רוג'רס 3:09
11. "There's A Thug In My Life" (בהשתתפות ג'יי סטטוס) קרל סטרוקן, אוון רוג'רס, אי. ג'ורדן 3:21
12. "Now I Know" קרל סטרוקן, אוון רוג'רס, ריהאנה 5:01

כוח אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ריהאנה- שירה והלחנה
  • רוב מונסי - מעבד ומנצח
  • פול פורנס- קולות רקע
  • קרל סטרקן - מלחין, גיטרה, קלידים ופסנתר
  • אוונג'לין אוולין - גיטרה
  • לורנס גלזנר - בס
  • אבריל בראון - כינור
  • קנת בורוורד-הוי - כינור
  • יאנה גואיצ'מן - כינור
  • אן לת'רס - כינור
  • קנוביאה קומינס - כינור
  • יאן מאלן - כינור
  • אליזבת נילסון - כינור
  • דברה שופלט - כינור
  • מרטי סוויט - כינור
  • אורי וודוז - כינור
  • קרול וונר - כינור
  • סטפני קום - צ'לו
  • ריצ'רד לוקר - צ'לו
  • מארק אורין שומן - צ'לו
  • ליאן כמהין - צ'לו
  • טריסטן הארט - ויולה
  • וינס ליאונטי - ויולה
  • סו פריי- ויולה

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוון רוג'רס וקרל סטרקן- מפיקי הנהלה
  • פול פורס ואוון רוג'רס - ייצור ווקאלי
  • פול פורס- הפקה ווקאלית נוספת
  • אל המברגר, מאט נובל, מלקולם פולק - מהנדסים
  • ג'ייסון אג'ל, רוי מתיוס, אלכס פינטו - עוזרי מהנדסים
  • ג'ייסון גולדשטיין, ג'ייסון גרוקוט, אל המברג - מיקסר
  • כריס גרינגר - מאסטרינג
  • ג'יי בראון, אדריאן מוחמד, טיראן "טאי טאי" סמית' - A&R
  • טאי לינזי - עיצוב
  • אנדי ווסט - בימוי אומנותי
  • טאי לינזי, מארק מאן, איוון אוטיס - צילום

מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

Picto infobox music.png
‏  מצעדים ודירוגים
מדינה מצעד מיקום שיא תואר
Flag of Austria.svg אוסטריה Ö3 Austria Top 75‏ 45
Flag of Australia.svg אוסטרליה מצעד הסינגלים האוסטרלי (ARIA) 18 (אלבומים אורבנים)

26 (אלבומי היטסירקס)

Flag of the United States.svg ארצות הברית בילבורד הוט 100 10

6 (אלבומי R&B/היפ-הופ)

זהב
Flag of the United Kingdom.svg בריטניה מצעד הסינגלים הבריטי 38 זהב
Flag of Germany.svg גרמניה מדיה קונטרול - טופ 100 31
Flag of the Netherlands.svg הולנד מגה סינגל - טופ 100 98
Flag of New Zealand.svg ניו זילנד RIANZ 26
Flag of France.svg צרפת SNEP 93
Flag of Canada.svg קנדה קנדה הוט 100 7 פלטינה
Flag of Switzerland.svg שווייץ מדיה קונטרול צ'ארטס 38
מצעדי סוף שנה (2006) מיקום
שיא
מצעדי מגה 98
מצעדי סוף שנה (2011) מיקום
שיא
מצעד האלבומים של צרפת 178

היסטוריית שחרורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה תאריך פורמט לייבל
קנדה‏[1] 30 באוגוסט 2005 CD Universal
ארצות הברית‏[2] Def Jam
גרמניה‏[3] 5 בספטמבר 2005 Universal
בריטניה‏[4] 16 בפברואר 2006 הורדה דיגיטלית Mercury

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]