פפירוס 46
פפירוס 46 (המסומן 46) הוא ככל הנראה מקטע מהברית החדשה הקדום ביותר ששרד עד ימינו. מגילת פפירוס זו נכתבה ככל הנראה בין השנים 175–225 והייתה חלק מפפירוסי צ'סטר ביטי. התיארוך מראה כי יש סבירות גבוהה שהפפירוס נכתב בסביבות השנה 200.
תוכן הפפירוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
פפירוס 46 מכיל את מרבית איגרות פאולוס. חלק מהעמודים מצויים בספריית צ'סטר ביטי וחלק בספריית אוניברסיטת מישיגן:
| עמוד | תוכן | מיקום |
|---|---|---|
| 1-7 | רומאים, א', 1–ה', 17 | חסר |
| 8 | רומאים, ה', 17–ו', 14 | צ'סטר ביטי |
| 9-10 | רומאים, ו', 14–ח', 15 | חסר |
| 11-15 | רומאים, ח', 15–י"א, 35 | צ'סטר ביטי |
| 16-17 | רומאים, י"א, 35–י"ד, 8 | אוניברסיטת מישיגן |
| 18 (מקטע) | רומאים, י"ד, 9–ט"ו, 11 | צ'סטר ביטי |
| 19-28 | רומאים, ט"ו, 11–עברים, ח', 8 | אוניברסיטת מישיגן |
| 29 | עברים, ח', 9–ט', 10 | צ'סטר ביטי |
| 30 | עברים, ט', 10–26 | אוניברסיטת מישיגן |
| 31-39 | עברים, ט', 26–קורינתים א', ב', 2 | צ'סטר ביטי |
| 40 | קורינתים א', ב', 3–ג', 5 | אוניברסיטת מישיגן |
| 41-69 | קורינתים א', ג', 6–קורינתים ב', ט', 7 | צ'סטר ביטי |
| 70-85- | קורינתים ב', ט', 7 עד סוף האיגרת, אפסיים, גלטים, א', 1–ו', 10 | אוניברסיטת מישיגן |
| 86-94 | גלטים, ו', 10 עד סוף האיגרת, פיליפיים, קולוסים, תסלוניקים א', א', 1–ב', 3 | צ'סטר ביטי |
| 95-96 | תסלוניקים א', ב', 3–ה', 5 | חסר |
| 97 (מקטע) | תסלוניקים א', ה', 5, 23–28 | צ'סטר ביטי |
| 98-104 | תוכן לא ידוע (ראו בהמשך) | חסר |
גודל העמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד הטקסט הוא בגודל של 28 על 16 ס"מ. העמוד מכיל עמודה אחת של כיתוב בה בין 26 ל-32 שורות. השורות בתחתית כל עמוד נפגעו או חסרות.
תוכן שאבד[עריכת קוד מקור | עריכה]
שבעת העמודים הראשונים של הפפירוס שאבדו הכילו בלא ספק את ראשית האיגרת אל הרומאים. תוכן שבעת העמודים שאבדו מסוף הפפירוס אינו ידוע - ייתכן שמדובר באיגרת השנייה אל התסלוניקים או באיגרת על פילימון אולם אין די מקום להכיל את איגרות הרועים (האיגרת הראשונה אל טימותיוס, האיגרת השנייה אל טימותיוס והאיגרת אל טיטוס).
סימנים לקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפפירוס נמצאו סימוני נקודות - סימונים אלה לא מהוות חלק מהטקסט המקורי (שכן הם חלשים יותר) ולכן ככל הנראה בסימון מאוחר שנועד להקל על הקריאה בציבור של הטקסט.
גילוי הפפירוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ככל הנראה מדובר בפפירוס שנשמר במנזר במצרים. הפפירוס התגלה בקהיר על ידי סוחר עתיקות, חולק למספר מקטעים ונמכר. עשרה עמודים נרכשו על ידי סר אלפרד צ'סטר ביטי בשנת 1930 ושישה על ידי אוניברסיטת מישיגן בשנת 1931. האוניברסיטה רכשה 24 עמודים נוספים בשנת 1933 וצ'סטר ביטי רכש 46 עמודים נוספים בשנת 1935.
