PBS (ביוכימיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פוספט בופר סליין או Phosphate buffered saline (ראשי תיבות: PBS) הוא תמיסת בופר המשמשת בביוכימיה. התמיסה מכילה יוני נתרן כלורי (מלח שולחן), נתרן פוספט, ואשלגן פוספט. הבופר שומר על רמת pH פיזיולוגית (7.4) והריכוז יוני דומה לזה של הקיים ברקמת יונקים (תמיסה איזוטונית).

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל-PBS שימושים רבים בביולוגיה תאית ובביוכימיה בזכות אי רעילותו לתאים והעובדה כי אינו משנה את מבנה החלבונים המומסים בו.

בין השימושים הנפוצים:

  • המסה ודילול של מולקולות ביולוגיות תוך שמירה מבנם המרחבי. המבנה המרחבי של חלבונים נשמר בזכות הצטברותם של יונים בשכבה דקה (פילם) מסביב לחלבון. PBS משמש למהילת נוגדנים בבדיקות חלבונים שונות כגון ELISA או תספיג חלבון.
  • ניקוי תאים הגדלים בתרבית רקמה.
  • ניקוי תאים מנוזלים ביולוגים (כגון דם).
  • הפרדת תאים (לאחר הוספת EDTA).
  • ריקוע (רפרנס) בבדיקות חלבונים שונות (PBS נחשב לתמיסה בה ריכוז 0 של חלבון).

הכנה וריכוזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להכין 10 ליטרים PBS מרוכז פי 10 (PBSX10) יש להמיס ב-8 ליטר מים נקיים מיונים:

  • 800 גרם NaCl ריכוז: 1.37M
  • 20 גרם KCl ריכוז: 26.8mM
  • 144 גרם Na2HPO4 ריכוז: 78.1mM
  • 24 גרם KH2PO4 ריכוז: 14.7mM

לאחר התמוססות המלחים השונים יש להשלים את נפח המים ל-10 ליטר. חומציות התמיסה המרוכזת היא 6.8 אך לאחר דילול ל-PBSX1 רמת החומציות עולה ל-7.4.