Panzerhaubitze 2000

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Panzerhaubitze 2000
PzH2000 houwitser.png
התומ"ת הגרמני Panzerhaubitze 2000
מדינה Flag of Germany.svg  גרמניה
שנה 1996
מערכה מלחמת אפגניסטן
קליבר 155 מ"מ
אורך 11.70 מטרים
רוחב 3.60 מטרים
גובה 3.10 מטרים
משקל 55.3 טון
צוות 5 אנשי צוות - מפקד צוות, נהג, תותחן ו-2 טענים
קצב אש 3 פגזים ב-9 שניות, 10 פגזים ב-56 שניות
טווח מקסימלי 40 ק"מ (עם פגזים רגילים), 56 ק"מ (עם פגזים הנעזרים בהנעה רקטית)
מנוע MTU 881 Ka-500 בעל 986 כ"ס
מהירות על כביש - 60 קמ"ש, בשטח - 45 קמ"ש
טווח פעולה 420 ק"מ

Panzerhaubitze 2000, או בקיצור PzH 2000, הוא תותח מתנייע (תומ"ת) הוביצר בקליבר 155/L52 מ"מ תוצרת גרמניה (פותח על ידי Krauss-Maffei Wegmann). ה-PzH 2000 נחשב לתומ"ת המתקדם ביותר בשימוש בעולם. בעל יכולת ליצור אש בקצב מהיר של 3 פגזים ב-9 שניות, או 10 פגזים ב-56 שניות. מגיע לטווח של 30 ק"מ ועד 40 ק"מ עם תחמושת לטווח ארוך. בעל 5 אנשי צוות וטעינה אוטומטית. חוץ מהצבא הגרמני משמש התומ"ת גם צבאות יוון, הולנד ואיטליה.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומ"ת PzH 2000 של צבא גרמניה

ב-1986 איטליה, הממלכה המאוחדת (בריטניה) וגרמניה הסכימו לבטל את תוכנית הפיתוח של התותח המתנייע PzH 155-1 SP70 עקב בעיות באמינות הכלי וליקויים בתכנון (למשל, היותו מותקן על תובת טנק מוסבת). כתוצאה מכך הוקמה מועצה בשם Joint Ballistics Memorandum of Understanding (JBMOU) שהציבה תקנים לקנה תותח בקליבר 155 מ"מ/52 (אורך של כ-8 מטר) שהתבסס על הצעתה של בריטניה. המועצה ביקשה מהתעשייה הגרמנית פתרונות ותכנונים לתותח שיענה על הדרישות של JBMOU. התכנון של קראוס-מאפי וגמן (Krauss-Maffei Wegmann) נבחר.

חברת רהיינמטאל תכננה את הקנה בקליבר 155 מ"מ ואורך 8 מטר לפי דרישות ה-JBMOU, עם קווי כרום לכל אורכו ובלם לוע בקצהו. התותח משתמש במערכת חנ"ה (חומר נפץ הודף) מודולרית בעלת 6 מטעני חנ"ה (5 מהם זהים) כדי לשלב וליצור מטען הודף אופטימלי לירי לטווח מסוים. התחל מוטען בנפרד, באמצעות חגורת הסעה. כל שלבי הטעינה מבוצעים באופן אוטומטי. הטווח המקסימלי של התותח הוא 30 ק"מ עם פגז L15A2 התקני (שתוכנן במקור על ידי בריטניה עבור FH-70 והוסב בגרמניה עבור ה-M109G וה-FH-70), ‏ 35 ק"מ עם פגזים בעלי Base bleed (אנ') להקטנת הגרר, ומעל 40 ק"מ עם פגזים הנעזרים בהנעה רקטית. באפריל 2006 ירה התותח PzH 2000 פגזי V-Lap (הנעזרים בהנעה רקטית) של דנל למרחק של 56 ק"מ, עם טווח ירי מרבי של כנראה 60 ק"מ.‏[1] לתותח יש אפשרות לירי פגזים במתכונת MRSI (ירי ממספר תותחים כך שהפגזים יפגעו במטרה באותו זמן).

וגמן תכנן גם את התובה, שחולקת מספר רכיבים עם הלאופרד 1 ואת הצריח המסתובב שנושא את התותח. ניידות הכלי בשטח היא טובה מאוד והכלי משוריין כדי לספק הגנה מפני אש אויב. התותח כולל מכ"ם מערך מופע בחזית כדי למדוד את מהירות הלוע של כל פגז הנורה מהתותח. התומ"ת מאפשר שידור וקליטה של מידע על הירי ועל הפגיעות בקשר רדיו מוצפן ממרכז השליטה והבקרה (שו"ב) של הסוללה. צוות התותח כולל 5 חיילים, אך ניתן לתפעלו גם באמצעות 3 בלבד: מפקד, תותחן/טען ונהג.

ההצעה של וגמן זכתה והוא קיבל ב-1996 הזמנה לייצור 185 כלים שישלחו לכוח התגובה המהיר הגרמני, ובעקבותיה הזמנה של 410 כלים לצבא היבשה הגרמני. וגמן ו-קראוס-מאפיי, שני מתכנני רק"מ מרכזים עבור צבא גרמניה, התמזגו ב-1998.

מספר צבאות בחנו את המערכת, ויכולתה לספק אש מדויקת לטווח 40 ק"מ עזרה מאוד בשיווק הכלי. מחירו של הכלי: 4.45 מיליון דולר אמריקני.

מערכת ה-PzH 2000 נשקלה עבור תוכנית ה"קרוסיידר" (XM2001 Crusader) של צבא ארצות הברית אך לא עמדה במספר דרישות של ה"קרוסיידר". בפרט, ב"קרוסיידר" הצוות והתותח נמצאו בתאים נפרדים.

כיום (2009), התומ"ת היחידי בקליבר זה שמציג ביצועים דומים ל-PzH 2000 הוא התומ"ת הפולני AHS Krab המשלב בין תובה תוצרת פולין לצריח AS-90 ובו מערכת BAE בקליבר 155 מ"מ/52. נכון להיום (2009) 2 אבות-טיפוס יוצרו וייצור סדרתי אמור להתחיל בקרוב.

תותח PzH 2000 של צבא הולנד יורה על מטרות בחורה 2007

שימוש מבצעי ושינויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומ"ת ה-PzH 2000 ערך את טבילת האש המבצעית שלו באוגוסט 2006 כאשר צבא הולנד השתמש בו לירי על מטרות טאליבאן בפרובינציית קנדהר באפגניסטן, כחלק ממבצע מדוזה.‏[2] מאז שימש התותח לסייע באש באופן סדיר לכוחות הקואליציה בפרוביניציית אורוזגן (גם באפגינסטן). ה-PzH 2000 ירה הרבה גם בזמן הקרב על חורה ונודע כ"זרוע הארוכה" של הכוחות. הטאליבאן כינה את התותחים בשם "החיות של טארין קווט".

ה-PzH 2000 ספג ביקורת מצד הכוחות ההולנדים שהשתמשו בו בפרוביניציית אורוזגן. מערכת הגנת האב"כ שלו תוכננה לאירופה ולא הצליחה להתמודד עם האבק הרב באפגניסטן. בעיה נוספת הייתה התחממות הכלי בשמש הקופחת של אפגניסטן, דבר שחייב את הצבתו בצל כל עוד לא יורים. בעיות נוספות כללו את הנזק שהוא גורם לדרכים באיכות גרועה ואפקט "קנה קר" שדרש שימוש בהתקנים לחימום הקנה. במהלך השימוש המבצעי נערכו מספר שינויים בכלים, בין השאר נוסף שריון על גג התומ"ת כדי להגן מפני אש מרגמות.

תומ"ת PzH 2000 של הצבא הגרמני המשמש לאימונים
תחמושת

מפעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1] (הקישור אינו פעיל, 14.11.2010)
  2. ^ [2] (הקישור אינו פעיל, 14.11.2010)