מסרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף SMS)
המקשים בטלפון סלולרי וסידור האותיות (האנגליות) להקלדת מסרון (SMS).

הודעת טקסט, ובאנגלית: אס־אם־אסאנגלית: SMS, ראשי תיבות של Short Message Service), ובעברית מִסְרוֹן, הוא שירות המאפשר להעביר הודעות כתובות קצרות באמצעות טלפון. השירות הומצא על ידי מאטי מקונן. תחילתו של שירות זה בטלפון הסלולרי בלבד, ולאחר מכן הוא הותאם גם לטלפון הקווי, אך שימוש זה אינו נפוץ.

עם עלייתם של שירותי תקשורת נתונים ומכשירים חכמים, החלו להופיע אפליקציות כגון BBM, טלגרם, סנאפצ'ט ו-Whatsapp, שאיפשרו שליחת הודעות כתובות והתכתבות באמצעות טלפונים ניידים ללא עלות מצד חברות הסלולר ובממשק יעיל ונוח משמעותית. השימוש במסרונים התמעט, וכיום הוא משמש בעיקר למטרות שיווקיות ולמטרות טכניות כגון שליחת הגדרות לטלפון, קבלת קוד אבטחה, הצבעה בתוכניות טלוויזיה וכדומה. יתרונו של שירות זה על פני שירותי ההודעות החדשים והיעילים יותר הוא בכך שרמת הוודאות לזהותו של מקבל ההודעה גבוהה יותר, וכן משום שניתן להפיץ מסרונים לאלפי משתמשים בו-זמנית.

בישראל החוק קובע איסור על שליחת מסרון המוגדר כ'דבר פרסומת' (הצעה לרכישת מוצר או תרומה) לנמען שלא אישר קבלת הודעה זו. החוק האוסר זאת מכונה "חוק הספאם".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירות הוצג בשנת 1992 ובשנים שלאחר מכן הוא הפך לנפוץ ביותר בכל רחבי העולם.

ב-3 בדצמבר 1992, נשלחה ההודעה הראשונה על ידי ניל פפוורת' מ-Vodafone לחברו לעבודה ריצ'רד ג'רביס: "חג מולד שמח", "בטלפון אורביטל", הייתה תחילת השירות. לימים, שילבה חברת נוקיה את הטכנולוגיה של הטלפון הזה בטלפונים שלה[1].

בפיליפינים, לדוגמה, מועברים יותר מסרונים מאשר שיחות קוליות. בשנת 2010 הועברו בעולם 6,100,000,000,000 הודעות קצרות.

זהו שירות הערך המוסף (Value Added Service) העיקרי שהצליח ברשתות של טלפונים סלולריים, מלבד התא הקולי. בעקבות הצלחתו הגדולה בשנים הראשונות להצגתו שודרג השירות ביכולת העברת מסרי מולטימדיה, בהם תמונות וקול. השירות המשוכלל יותר קרוי MMS ‏(Multimedia Messaging Service).

בדצמבר 2021, נמכר העתק של ההודעה הראשונה בפורמט NFT לקונה אלמוני, וההכנסות מיועדות לסוכנות הפליטים של האו"ם[1].

אופן השימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם עוסק בכתיבת מסרון בטלפון סלולרי.

המסרון קיים במספר אופני שימוש:

  • אדם לאדם: משלוח הודעה בין שני מכשירים.
  • מכונה לאדם: משלוח הודעות תוכן, כגון שירותי חדשות, תזכורות, שירותי בידור (כגון "בדיחה יומית") ושירותי הודעות מוכנות.
  • אדם למכונה: משלוח הודעות לשרת מרכזי. משמש למגוון שימושים, כגון הצבעות, בוטים, תרומות ושיחות (Chat) בתוכניות טלוויזיה. ערוצי טלוויזיה לנוער מקדישים אף שעה קבועה לשיחות מסרונים, כשהצופים שולחים הודעות שמוצגות על המסך וברקע מתנגנים שירים. בתוכניות המציאות הפך השימוש בהצבעות על ידי מסרונים פופולרי במיוחד כאשר הצופים קובעים את התוצאה בזמן אמת. ההכנסות ממשלוחי המסרונים הפכו למשמעותיות לחברות שמפיקות תוכניות אלו.

המסרון הביא לפריחה של מספר תחומים שנשכחו עם התקדמות התקשורת הממוחשבת. שניים מתחומים אלה הם קיצורים ופרצופים הבנויים מאותיות ניקוד שהיו נפוצים בתחילת השימוש בחדרי שיחה ("צ'טים") באינטרנט, וציורי ASCII - ציורים הבנויים מתווי מחשב, שהיו נפוצים בראשית ימי האינטרנט, וברשת ה-BBS. מדענים איריים מצאו ב-2007 כי קיימת השפעה שלילית לשימוש בשפת קיצורים על עושר שפתם של בני נוער.[2]

חברות הסלולר השיקו בנוסף למסרונים שירותי העברת הודעות מתקדמים יותר בטכנולוגיית MMS. שירותים אלה מאפשרים להעביר הודעות טקסט ארוכות יותר, תמונות ואפילו וידאו.

בעת קבלת מסרון, מתריע מכשיר הטלפון הסלולרי למשתמש על קבלת ההודעה באמצעות רינגטון או התרעה קולית אחרת, ואפשר להגדירו גם באמצעות רטט. אחת ההתרעות הקוליות הנפוצות עבור מסרון היא סדרה של 8 צפצופים, בתבנית של שלושה צפצופים קצרים, שני צפצופים ארוכים ושוב שלושה צפצופים קצרים. התרעה קולית זו מתבססת על שפת המורס, ומשמעותה בשפה זו היא "S.M.S".

מגבלת הגודל של המסרון נבעה מכך שהוא עושה שימוש בערוץ הבקרה של הטלפון הסלולרי ולא בערוץ המידע. שימוש זה נעשה משום שבתקופה שנוצר השירות ערוץ הבקרה היה היחיד שיכל להעביר מידע לא קולי. הסיבה לכך שההודעות קצרות כפולה: גם רוחב הפס המועט של הרשת הסלולרית, וגם הקושי שבהקלדת הטקסט לתוך הטלפון.

שרות המסרון בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל הושק השירות בשנת 1998, אולם הוא הפך פופולרי רק לאחר שמפעילי הרשתות הסלולריות אפשרו לשלוח הודעות ביניהם. בשנת 2003 נשלחו בישראל קרוב למיליארד וחצי הודעות קצרות. בשנת 2004 נעשה שימוש במסרונים כדי לבחור את אחד ממדליקי המשואות ביום העצמאות ואת השיר שייצג את ישראל באירוויזיון.

המימוש הטכני של המסרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטלפון סלולרי מספר ערוצי שידור שמתקשרים עם תחנת הבסיס כדי להעביר מספר סוגי מידע:

  1. קול (Audio): השיחה עצמה.
  2. מידע דיגיטלי (Data): כגון גלישה באינטרנט.
  3. בקרה (Control): ניהול הרשת. לדוגמה: יידוע הטלפון על שיחה חדשה, הקצאת ערוצי קול ומידע, העברה בין תחנות בסיס שונות וכו'.

ערוצי המידע הדיגיטלי הם המקום הטבעי להעביר הודעות טקסט. למרות זאת, בעת יצירת השירות לא היו קיימות עדיין טכנולוגיות טובות למימוש ערוצי מידע (כדוגמת GPRS). מסיבה זו הודעות SMS עוברות בתוך ערוץ הבקרה.

מכיוון שערוץ הבקרה הוא חיוני ומרכזי בהפעלת הרשת הסלולרית, השילוב של שירות המסרון בו יצר בעיות עומס. מסיבה זו המסרון מוגבל כל כך בגודלו: אילו הוא היה גדול יותר, הוא היה מפריע להודעות הבקרה.

מסרונים ברשתות GSM מוגבלים ל־160 תווים באנגלית ול-70 תווים בעברית. עובדה זו נובעת מאופן קידוד תוכן אלפאנומרי של מסרונים. עברית, אשר דורשת קידוד של 16 סיביות, מגבילה את אורכו של תוכן אלפאנומרי ל-70 תווים, לעומת אנגלית, אשר מצריכה קידוד של 7 סיביות בלבד.

מסרון דואר זבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאגר מודמי GSM, ששימש להפצת מסרוני ספאם[3]

ברחבי העולם קיימת תופעה רחבה של שימוש במסרונים על מנת להפיץ הודעות דואר זבל, שליחת מסרון המוגדר בחוק כ'דבר פרסומת' נאסרה בחוק הספאם, ואף נקבע פיצוי של 1000 ש"ח ללא הוכחת נזק על כל הודעה שנשלחה לנמען בלא שהסכים לכך. החוק מגדיר דבר פרסומת כעידוד לרכישת מוצר או שירות, הגדרה שלא כוללת מסרים פוליטיים ודתיים[4].

היקף התופעה בישראל ובעולם רחב מאוד, על פי דו"ח של חברת TrueCaller בשנת 2019 נשלח בממוצע לכל משתמש ישראלי 18 הודעות ספאם בכל חודש (מקום 19 בעולם). תופעת מסרון ספאם הנשלח על ידי גורמים פוליטיים שכיחה בישראל משום שהם אינם נכללים בחוק הספאם[5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 והסוכנויות, ynet (2021-12-22). "ה-SMS הראשון בהיסטוריה נמכר ב-120 אלף דולר". Ynet. נבדק ב-2021-12-22.
  2. ^ רויטרס‏, הולכת ופוחתת השפה, באתר וואלה!‏, 27 באפריל 2007
  3. ^ יניב אביטל, ‏המשטרה טוענת: תפסנו את המכשיר שמירר לכם את החיים עם הודעות הקנאביס, באתר Geektime‏, 11 ביולי 2022
  4. ^ חוק הספאם באתר המועצה הישראלית לצרכנות, באתר המועצה הישראלית לצרכנון
  5. ^ דירוג הספאם העולמי: הפוליטיקאים הישראליים מככבים, באתר גיקטיים, ‏2019-12-13