STS-128

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
STS-128
יושבים: משמאל פורד, מימין סטרקו. עומדים משמאל לימין: הרננדז, אוליבס, סטוט, פגלסאנג ופורסטר
יושבים: משמאל פורד, מימין סטרקו. עומדים משמאל לימין: הרננדז, אוליבס, סטוט, פגלסאנג ופורסטר
נתוני משימה
מעבורת דיסקברי
כן שיגור 39A
שיגור 29 באוגוסט 2009 עריכת הנתון בוויקינתונים
נחיתה 12 בספטמבר 2009 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך המשימה 13 יום, 20 שעות ו-54 דקות
נתוני חללית
מסת החללית 121,422 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 219 עריכת הנתון בוויקינתונים
אפהליון 264 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 219 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 89.33 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מסלול 225 ק"מ
נטיית מסלול 51.6 מעלה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחנת עגינה תחנת החלל הבין-לאומית
תאריך עגינה 31 באוגוסט 2009
תאריך עזיבה 8 בספטמבר 2009
צוות
אנשי צוות פרדריק סטרקו, כריסטר פוגסלנג, ניקול סטוט, טים קופרה, פטריק פורסטר, קווין א' פורד, ג'ון ד' אוליבאס, חוזה מ' הרננדז עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-127
משימה הבאה
STS-129
מזהים
מספר קטלוג לוויינים 35811 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאגר המידע הלאומי 2009-045A עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

STS-128, היא משימה בתוכנית מעבורות החלל של נאס"א, ששוגרה ב-28 באוגוסט 2009.

טלאי המשימה הפך לפריט אספנים, לאחר שהתברר שבגרסתו הראשונה הוא נעדר את המודול האירופי "קולומבוס". לאחר שהטעות תוקנה, הגרסה השגויה הפכה למצרך נדיר בקרב אספנים. באופן דומה, טלאי עם דמותו של סטיבן קולבר כחלק מסמל של מסילת הכושר הנושאת את שמו (ראו להלן), הפך לפריט אספנים כאשר מכירתו נפסקה, לאחר שערוץ קומדי סנטרל הבהיר לנאס"א שלא אישר למכור את הסמל לציבור, אלא להשתמש בו בתחנה בלבד. הפריט, שנמכר במקור במחיר חמישה דולרים, נמכר במכירות פומביות ב-eBay במחיר של יותר ממאה דולרים.[1]

הצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימה זו נועדה לחדש את האספקה בתחנת החלל הבינלאומית בעזרת מודול הלוגיסטיקה הרב תכליתי לאונרדו, מקפיא נוסף לניסויים מדעיים, מסילת כושר חדשה, ומערכת לבקרת בריאות של צוות התחנה. הצוות החליף מכל אמוניה ריק על התחנה ושם במקומו מכל מלא.

מסילת הכושר זכתה לכותרות כאשר ניתן לה השם COLBERT - ראשי תיבות של Combined Operational Load Bearing External Resistance Treadmill (מסילת כושר להתנגדות חיצונית מטילת עומס משולבת מבצעית). זאת לאחר שהקומיקאי סטיבן קולבר הצליח לגרום לצופיו להעלות את שמו אל ראש רשימת ההצעות לשמות למודול התחנה "צומת 3" שישוגר במשימה STS-130, שנאס"א העמידה את שמו להצבעה ציבורית. במקום לקרוא למודול על שם קולבר, שמו ניתן למסילת הכושר. מודול "צומת 3" ייקרא "טרנקוויליטי", של שם מודול הירח של אפולו 11.

במהלך המשימה בוצעו שלוש הליכות חלל, בהן הוסר והוחלף ניסוי עיבוד חומרים המוצמד למודול קולומבוס של התחנה.

כחלק מניסוי לבדיקת התחממות מגן החום של המעבורת, הוספה בליטה מלאכותית למגן החום שלה, כדי ליצור התחממות גבוהה מן הרגיל.

יום טיסה ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבורת המריאה לחלל בשעה המיועדת, 23:59 שעון קיץ של החוף המזרחי של ארצות הברית, לאחר שתי דחיות. במקור השיגור היה אמור להיות ביום שלישי, אך מזג אוויר סוער גרם לדחיה ליום רביעי. שסתום מקולקל במערכת התדלוק גרם לדחיה נוספת ליום שישי, אז שוגרה המעבורת בהצלחה. עקב שעת השיגור המאוחרת, יום הטיסה הראשון היה קצר ולא בוצעה פעילות מעבר לשיגור ופתיחת דלתות תא המטען כרגיל.

בבדיקות שגרתיות שנערכו לאחר ההגעה למסלול, התברר שאחד מסילוני הניהוג באחת מקבוצות הסילונים של המעבורת יצא מכלל פעולה, והוחלט שלא להשתמש באותה קבוצת סילונים.

יום טיסה שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום הטיסה השני בוצעה פעילות שגרתית של סריקת מגן החום של המעבורת כדי לבדוק אם נפגע בזמן השיגור. זהו נוהל קבוע מאז אסון מעבורת החלל קולומביה, שהתרסקה בעת הנחיתה עקב פגיעה במגן החום שלה.

האסטרונאוטים התקשו מעט להחזיר למקומו את מוט ההארכה של הזרוע הרובוטית של המעבורת, המאפשר לה לסרוק גם את גחון המעבורת והחרטום שלה, אך לאחר מספר ניסיונות, הם הצליחו. מלבד זאת, עסקו בהכנות לקראת העגינה בתחנת החלל הבינלאומית ביום הבא - בדקו את חליפות החלל, התקינו את מצלמת המעקב שתשמש ככוונת אל המעגן, וכדומה.

יום טיסה שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבורת עגנה ללא תקלות בתחנת החלל בשעה 20:54 שעון קיץ של החוף המזרחי. מפקד הדיסקברי, ריק סטורקו, היה צריך לפצות על סטיה של מעלה אחת בזווית של התחנה, ולבצע את התמרון בעזרת המנועים הגדולים יותר של המעבורת, לאחר שמנועי הניהוג הקטנים יותר הושבתו ביום הראשון.

זהו יום השנה ה-25 לשיגור הראשון של דיסקברי, במשימה STS-41-D.

יום טיסה רביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היום החל בהעברת מודול הלוגיסטיקה הרב תכליתי "לאונרדו" מתא המטען של המעבורת אל מעגן בתחנת החלל. לאחר הצמדתו לתחנה והשוואת לחצי אוויר, המודול נפתח והאסטרונאוטים החלו לפרוק את הציוד הרב בתוכו, כשבע טונות.

בסוף היום ניקול סטוט ודני אוליבאס ישנו במנעל האוויר "קווסט", בלחץ נמוך של 10.2 PSI, כדי לנקות עודפי חנקן ממערכת הדם שלהם, לקראת הליכת החלל של היום הבא.

יום טיסה חמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות העיקרית של יום זה הייתה הליכת חלל של ניקול סטוט ודני אוליבאס. במהלך שש שעות וחצי בוצעו מספר משימות:

  • הוסר מכל אמוניה ריק מן התחנה, לקראת החלפתו במכל חדש שהובא במעבורת. המכל הריק הועבר אל תא המטען של המעבורת.
  • שני ניסויים של חשיפת חומרים לחלל החיצון הועברו גם הם אל תא המטען של המעבורת, ממקומם על תחנת החלל.

מספר אירועים ליוו את האסטרונאוטים במהלך הליכת החלל: אוליבאס גילה שחיקה בכפפה בקצה האצבע שלו, אך צוות הקרקע הגיע למסקנה שאין מדובר בסכנה. גלאי בחליפת החלל של סטוט התריע על רמות גבוהות של פחמן דו-חמצני, אך היא הודיעה שהיא חשה בטוב, וצוות הקרקע הניח שמדובר בתקלה בגלאי. עקב סערה מעל האי גואם, נותק הקשר בין התחנה למרכז הבקרה הקרקעי למשך חצי שעה, והאסטרונאוטים ביצעו את משימתם ללא הנחיות מן הקרקע.

זו הייתה הליכת החלל הראשונה של ניקול סטוט, והשלישית של דני אוליבאס.

בנוסף, נפרקה מסילת הכושר COLBERT מתוך מודול הלוגיסטיקה, והותקנה באופן זמני בתחנה. היא תורכב באופן סופי באמצע ספטמבר. כן נפרקו מיטות צוות נוספות ומתקן למיחזור אוויר.

יום טיסה שישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום השישי נמשכו עבודות פריקת המטען ממודול הלוגיסטיקה, וטעינת ציוד שנועד להחזרה לכדור הארץ, כמו תוצאות ניסויים, והכיסא של טימוטי קופרה מחללית הסויוז הצמודה לתחנה באורח קבע, לחילוץ במקרה חירום. הכיסאות בחללית הסויוז מותאמים אישית לכל טייס, וניקול סטוט הביאה עמה בלאונרדו את הכיסא שלה, שיותקן במקום הכיסא של קופרה.

בנוסף, העניק חוזה הרננדז, שהוא ממוצא מקסיקני, ראיונות בספרדית לתחנות טלוויזיה מקסיקניות ותחנה אמריקאית אחת, ויחד עם אסטרונאוט נוסף ענו גם לשאלות של גולשי אינטרנט ששלחו קטעי וידאו עם שאלות אל הערוץ של נאס"א ב-YouTube.

יום טיסה שביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום זה בוצעה הליכת החלל השנייה למשימה זו, על ידי דני אוליבאס וכריסטר פוגלסנג. במהלך שש שעות וחצי, התקינו השניים מיכל אמוניה חדש במקום המכל שהוסר ביום החמישי, והתקינו את המכל הריק בתא המטען של המעבורת. האמוניה משמשת את מערכת הקירור של תחנת החלל. בנוסף, ביצעו מספר עבודות תחזוקה משניות על התחנה. זו הליכת החלל הרביעית עבור שני האסטרונאוטים.

במקביל, שאר 11 האסטרונאוטים שבתחנה המשיכו לפרוק ציוד ממודול הלוגיסטיקה.

יום טיסה שמיני ותשיעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היום השמיני הוקדש בעיקר למנוחה וראיונות עם אמצעי התקשורת.

ביום התשיעי דני אוליבאס וכריסטר פוגלסנג יצאו לעוד הליכת חלל, שנמשכה כשבע שעות. במהלך הפעילות, הותקן משטח אחסון שישמש לחלקי חילוף שיובאו בטיסת המעבורת בנובמבר. כן הותקנו שתי אנטנות GPS, הוחלף חלק תקול במערכת בקרת הכיוון של התחנה, ותיבת מתג חשמלי מקולקלת. לבסוף, הותקנו שני כבלי חשמל ונתונים באורך 18 מטרים, שנועדו לשרת את מודול "טרנקוויליטי" שיובא אל התחנה במהלך השנה הבאה. מחבר המתח של כבל החשמל סירב להיכנס למקומו, ולכן הושאר לא מחובר.

לקראת סוף המשימה, המצלמה המוצמדת לקסדת חליפת החלל של פוגלסנג השתחררה יחד עם הפנס שלה, אך הוא לכד אותה לפני שהתרחקה מדי. עם זאת, הדבר חייב אותו לחזור אל תוך התחנה לפני שקיעת השמש (המתרחשת בתחנה מדי 45 דקות), בהיעדר תאורה שתנחה אותו.

יום טיסה עשירי ואחד עשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום הטיסה העשירי העביר צוות התחנה את הזרוע הרובוטית העיקרית של התחנה למיקום חדש, לקראת בואה הצפוי של חללית מטען יפנית בלתי מאוישת מדגם HTV.

ביום האחד עשר העניקו האסטרונאוטים קופרה ואוליבאס ראיונות לרשתות טלוויזיה. פוגלסנג השוודי ודה-וין הבלגי שוחחו בווידאו עם נציגים שוודיים וידוענים מארצותיהם. במהלך הראיון הדגים פוגלסנג כיצד הוא לוכד בפיו סוכריות גומי שוודיות, המיוצרות בדרך כלל בצורת מכוניות. במיוחד לרגל הטיסה, יצרנית הסוכריות ייצרה סדרה מיוחדת בצורת מעבורת, ונתנה את חלקה לפוגלסנג. שאר הסדרה חולק בין אמצעי תקשורת ובלוגרים, שבתורם חילקו אותן לקוראיהם.

בסוף היום נפרדו צוותי המעבורת והתחנה, וסגרו את הצוהר בין שתי החלליות.

יום טיסה שנים עשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 15:26 שעון קיץ החוף המזרחי, נפרדו שתי החלליות והמעבורת עזבה את התחנה. המעבורת לקחה איתה את טימותי קופרה, לאחר שהות של חודשיים בתחנה, והשאירה במקומו את ניקול סטוט, הצפויה לשהות בתחנה כשלושה חודשים. לאחר הקפה של התחנה כדי לבצע צילומי חוץ, החלה המעבורת להתרחק לקראת נחיתה.

האסטרונאוטים השיבו עמם גם בובה של באז שנות-אור, דמות מסרט האנימציה "צעצוע של סיפור" ששהתה בתחנה למעלה משנה, וחודש יותר משיא השהייה בחלל שנקבע על ידי הקוסמונאוט ולרי פוליאקוב. הבובה הייתה חלק משיתוף פעולה בין נאס"א לדיסני, שנועד ללמד ילדים על הפעילות בתחנת החלל.

בהמשך היום בוצעה שוב סריקה של מגן החום של המעבורת, כדי לוודא שלא נפגע מפסולת חלל או מטאוריטים במהלך שהות המעבורת בתחנה.

יום טיסה שלושה עשר וארבעה עשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום השלושה עשר צוות המעבורת הסיט אותה ממסלולה בצהרי היום (שעון קיץ חוף מזרח ארה״ב) כדי להתחמק מפגיעת חפץ בלתי מזוהה, שככל הנראה ניתק מן המעבורת או מן התחנה במהלך הליכת החלל השלישית. סופות רעמים בקרבת מרכז החלל קנדי מנעו את הנחיתה המתוכננת ביום זה.

לאחר שגם ביום הארבעה עשר מזג האוויר בפלורידה לא השתפר, הונחתה המעבורת במרכז מחקרי הטיסה דריידן אשר בבסיס חיל האוויר אדוארדס בקליפורניה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא STS-128 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Robert Z. Pearlman, ‏Sales of Sold Out COLBERT Patches Soar as Crew Patch Error Becomes Collectible, באתר SPACE.com,‏ 24 באוגוסט 2009