STS-131

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
STS-131
משמאל לימין: ריק מסטרקיו, סטפני וילסון, ג'יימס פ' דטון, דורותי "דוטי" מטקלף-לינדנבורגר, אלן פוינדקסטר, נאוקו ימזאקי וקלייטון אנדרסון
משמאל לימין: ריק מסטרקיו, סטפני וילסון, ג'יימס פ' דטון, דורותי "דוטי" מטקלף-לינדנבורגר, אלן פוינדקסטר, נאוקו ימזאקי וקלייטון אנדרסון
נתוני משימה
מעבורת דיסקברי
כן שיגור 39A
שיגור 5 באפריל 2010
נחיתה 20 באפריל 2010
נתוני חללית
מסת החללית 121,047 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 238 עריכת הנתון בוויקינתונים
אפהליון 346 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 320 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 90 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מסלול 225 ק"מ
נטיית מסלול 51.6 מעלות
תחנת עגינה תחנת החלל הבין-לאומית
תאריך עגינה 7 באפריל 2010
תאריך עזיבה 17 באפריל 2010
צוות
אנשי צוות אלן ג. פוינדקסטר, סטפני וילסון, נאוקו ימזאקי, דורותי מטקלף-לינדנברגר, ג'יימס דטון, ריצ'רד מסטרקיו, קלייטון אנדרסון עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-130
משימה הבאה
STS-132
מזהים
מספר קטלוג לוויינים 36507 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאגר המידע הלאומי 2010-012A עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

STS-131 היא משימה בתוכנית מעבורות החלל של נאס"א, ששוגרה בהצלחה ב-5 באפריל 2010.

משימה זו הביאה אל תחנת החלל הבינלאומית ציוד מעבדה בעזרת המודול הלוגיסטי הרב תכליתי "לאונרדו". בנוסף, היא הביאה מבנה נשיאה רב תכליתי קל משקל לנשיאת ניסויים. משימה זו הביאה גם ציוד שישמש לתצפית על כדור הארץ מחלונות התחנה, כדי לעקוב אחר שינויי אקלים ונזקי מזג אוויר לגידולים חקלאיים. הסמליל של מערכת זו, המכונה WORF, מכיל את שמו של וורף, דמות מתוך מסע בין כוכבים, בשפת קלינגון[1]. מתקן נוסף, המכונה MARES, מתוכנן לעקוב אחר השינויים בגופם של האסטרונאוטים כתוצאה מתנאי חוסר המשקל בחלל.

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשימה תוכננה לשיגור ב-18 במרץ, אך מזג אוויר קר מהרגיל בפלורידה עיכב את הכנת המעבורת לשיגור, ושיגורה נדחה ל-5 באפריל.

יום טיסה ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעט שתי תקלות קלות, האחת בתא דלק, שעיכבה את התדלוק מעט, והשנייה במערכת השמדה עצמית שאמורה להיות מופעלת במקרה שהמעבורת סוטה ממסלולה, המעבורת שוגרה כמתוכנן. לאחר ההגעה לחלל, בעת בדיקת מערכות, התגלתה תקלה באנטנת ערוץ Ku של המעבורת, המשמשת להעברת חלק ניכר מן התקשורת בין המעבורת לקרקע. במקומה, המעבורת תשתמש באנטנת ערוץ S, ובאנטנת ה-Ku של תחנת החלל, כאשר תגיע אליה.

יום טיסה שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד צוות המעבורת מבצע סריקות שגרתיות של מגן החום, כדי לוודא שלא נפגע בעת השיגור, צוות הקרקע המשיך להעריך את השפעת התקלה באנטנת ה-Ku על המשך המשימה. ללא אנטנה זו המעבורת לא יכולה להעביר אל הקרקע את תוצאות הסריקות, ובמקום זאת הן הוקלטו על קלטות נתונים, ותשודרנה אל הקרקע כאשר תגיע המעבורת אל תחנת החלל. גם העגינה בתחנה תהיה מעט קשה יותר, משום שאותה אנטנה משמשת גם כמכ"ם, המספק נתונים על המרחק בין שתי החלליות. גם תקשורת הווידאו והדואר האלקטרוני הושבתה בעקבות התקלה.

בתוך כך, בדיקות של צילומי השיגור גילו שמעט פחות מדקה לאחר השיגור ניתקה מן השפה האחורית של מייצב הכיוון שבזנב המעבורת, פיסה ממגן החום. מגן החום באזור זה מגן על המעבורת מחום המנועים בעת השיגור, ואינו בעל חשיבות בעת החדירה לאטמוספירה, אך הערכת הנזק תימשך בהמשך המשימה.

יום טיסה שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבורת עגנה ללא בעיות מיוחדות בתחנת החלל הבינלאומית, בשעה 3:44 בבוקר שעון קיץ מזרח ארה״ב.

יום טיסה רביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד צוות הקרקע שוקל כיצד ישפיע אובדן אנטנת ה-Ku על המשימה, הוציאו האסטרונאוטים את המודול הלוגיסטי מתא המטען של המעבורת בעזרת הזרוע הרובוטית של התחנה וחיברו אותו אל אחד מפתחי העגינה של התחנה. לאחר מכן, צוות האסטרונאוטים החל לפרוק את המטען מן המודול, ולהטעין אותו בציוד שיש להחזיר אל כדור הארץ. בנוסף, התראיינו אלן פוינדקסטר, סטפני וילסון וריק מסטרקיו לתחנות רדיו וטלוויזיה אמריקאיות מקומיות. ריק מסטרקיו וקליי אנדרסון בילו את הלילה במנעל האוויר "קווסט", באטמוספירה עשירה בחמצן, כדי לנקות עודפי חנקן מדמם לקראת הליכת החלל למחרת.

יום טיסה חמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הליכת חלל שנמשכה שש שעות וחצי, התקינו מסטרקיו ואנדרסון מכל אמוניה חדש בצדה החיצוני של התחנה, והסירו את המכל הישן. תחילה התקשו לחלץ את המכל החדש מתא המטען של המעבורת, אך לבסוף הצליחו בעזרת מעין לום משוטח. האמוניה משמשת את התחנה לקירור מתקני האלקטרוניקה הרבים שעליה. בנוסף, החליפו האסטרונאוטים גלאי לקוי של גירוסקופ בצדה החיצוני של התחנה, והחזירו ניסוי יפני שהיה מוצמד לתחנה.

האסטרונאוטים היו אמורים גם להחליף סוללות ליד מערך הקולטים הסולאריים שבצדה השמאלי של התחנה, אך צוות הקרקע גילה שבמצב מסוים, עלולים האסטרונאוטים להתחשמל, ולכן המשימה בוטלה עד שיפותחו כלי עבודה עם בידוד טוב יותר, במשימות הבאות.

בתוך כך, בתוך התחנה פרקו שני האסטרונאוטים היפנים, נאוקו ימזאקי וסואיצ'י נוגוצ'י, ארונות ניסויים בגודל מקררים כפולי דלת (ובעלי מסה דומה) מתוך המודול הלוגיסטי שהביאה המעבורת, והתקינו אותם בתוך התחנה.

יום טיסה שישי ושביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היום השישי החל עם אזעקת עשן שהתבררה כאזעקת שווא. בהמשך היום, נמשכה פריקת ארונות הניסויים מתוך המודול הלוגיסטי אל התחנה. בנוסף, התראיינו האסטרונאוטים של המעבורת לאמצעי תקשורת אמריקאיים, ושוחחו עם תלמידי בית ספר.

בינתיים, צוות הקרקע החליט סופית על הארכת המשימה ביום נוסף, כדי לבצע את סריקות מגן החום בעוד המעבורת עוגנת בתחנה.

ביום השביעי יצאו מסטרקיו ואנדרסון להליכת חלל שנייה, כדי להמשיך את תהליך החלפת מכל האמוניה. בהליכת החלל, שנמשכה שבע שעות וחצי, הוצמד מכל האמוניה אל דופן התחנה. עקב בורג עיקש, התעכבה העבודה, והאסטרונאוטים לא הספיקו לחבר צינורות בין המכל למערכות התחנה. הם חיברו את המכל הישן אל עגלת כלים באופן זמני, עד שיותקן בתא המטען של המעבורת בהליכת החלל הבאה.

בנוסף, הצוות תיקן את מערכת מיחזור המים שבתוך התחנה, בעזרת חלק חלופי שהובא במעבורת.

יום טיסה שמיני ותשיעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום השמיני, שהוא יום השנה ה-49 לטיסתו ההיסטורית של יורי גגארין לחלל בטיסת החלל המאוישת הראשונה בהיסטוריה, שוחח צוות התחנה עם נשיא רוסיה, דימיטרי מדבדב. צוות התחנה מונה כעת, בין היתר, שלושה קוסמונאוטים רוסים, ביניהם גם מפקד התחנה אולג קוטוב. בנוסף, התראיינו האסטרונאוטים לאמצעי התקשורת. זהו גם יום השנה ה-29 לטיסת המעבורת הראשונה, STS-1. האסטרונאוטים היפנים, נאוקו ימזאקי וסואיצ'י נוגוצ'י, שוחחו עם בכירים בתוכנית החלל היפנית, ועם ילדי בית ספר. הם אף מצאו זמן לדקלם שירי האיקו ולנגן בחליל עץ וכלי מיתר יפניים מסורתיים.

ביום התשיעי יצאו אנדרסון ומסטרקיו להליכת חלל שלישית, שארכה כשש שעות וחצי, במהלכה חוברו צינורות מן המכל החדש אל מערכות התחנה, והושלמה התקנת מכל האמוניה הריק שפורק מן התחנה בתא המטען של המעבורת. גם הפעם בורג שלא היה מיושר במקומו עיכב את הפעולה, עד שבורג אחר שוחרר ואיפשר להזיז מעט את המכל הריק, כך שכל הברגים המחזקים אותו למקומו יהיו במקומם. כאשר ניסה צוות הקרקע להפעיל את המכל, התברר ששסתום האמור לאפשר זרימת חנקן, המווסת את זרימת האמוניה מן המכל, נתקע, ולא מאפשר זרימה תקינה. אם לא יתוקן השסתום, יהיה צורך להשבית חצי ממערכות התחנה, כדי למנוע התחממות יתר. בנוסף, האסטרונאוטים גם החזירו מגינים מפני אשפת חלל שלא היה בהם יותר צורך וכן מכשיר לוכד אבק. בגלל קוצר הזמן, בוטלה החזרת ניסוי מצידו החיצוני של המודול האירופי "קולומבוס" של התחנה, ובמקום זאת אנדרסון הכין מספר כלי עבודה, שישמשו את משימת המעבורת הבאה במאי. מסטרקיו הכין אנטנה שתותקן במשימת מעבורת חלל עתידית, ובדק קורה שצוות הקרקע הבחין שהיא רופפת מדי.

יום טיסה עשירי ואחד עשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך היום העשירי ניסה צוות הקרקע להפעיל את השסתום הלקוי, תוך כדי שהוא שוקל אם להאריך את המשימה ביום נוסף, מעבר ליום שכבר נוסף עקב התקלה באנטנת ה-Ku, לצורך הליכת חלל רביעית בה יוחלף מכל החנקן עם השסתום בתוכו. האפשרות השנייה היא שצוות התחנה יבצע את התיקון בעצמו, לאחר עזיבת המעבורת. בתחנה, המשיכו האסטרונאוטים לפרוק ציוד מן המודול הלוגיסטי, והתראיינו לאמצעי התקשורת.

באופן סמלי, יום זה הוא גם יום השנה ה-40 לתקלה שאירעה במהלך אפולו 13, שגרמה לביטול אותה משימה.

למחרת, צוות הקרקע הגיע למסקנה שהתקלה בשסתום החנקן אינה חמורה דיה כדי להצדיק את עיכוב המעבורת ביום נוסף, וניתן לדחות את תיקונה בעוד חודש.

יום טיסה שנים עשר ושלושה עשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת היום השנים עשר נותק המודול הלוגיסטי הרב תכליתי לאונרדו מתחנת החלל ובתוכו 2.5 טונות של תוצאות ניסויים ואשפה, והוחזר אל תא המטען של המעבורת בעזרת הזרוע הרובוטית של התחנה. זוהי הפעם האחרונה שלאונרדו חוזר אל כדור הארץ. בטיסה הבאה של דיסקברי, הוא יושאר בתחנה ויהפוך לחלק ממנה.

לאחר מכן, בעזרת הזרוע הרובוטית של המעבורת, סרק צוות המעבורת את מגן החום שלה כדי לוודא שלא נפגע במהלך השהות בתחנה, לפני הנחיתה. בדרך כלל סריקה זאת מתבצעת לאחר הניתוק מן התחנה, אך עקב התקלה באנטנת ה-Ku של המעבורת, המשדרת את תוצאות הסריקה אל הקרקע, הסריקה בוצעה בעוד המעבורת עוגנת בתחנה, כדי שניתן יהיה להשתמש באנטנת ה-Ku של התחנה.

למחרת, נפרדה המעבורת מן התחנה, והחלה בהנמכה לקראת נחיתה.

יום טיסה ארבעה עשר וחמישה עשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שסריקת מגיני החום של המעבורת כבר בוצעה לפני עזיבת התחנה, יום הטיסה הארבעה עשר הוקדש להכנות אחרונות לנחיתה, ולראיונות עם תחנות רדיו ועם סוכנות הידיעות אסושיאטד פרס. זאת, בין היתר, בגלל שאובדן אנטנת ה-Ku מנע תקשורת וידאו עם התחנה.

המעבורת הייתה אמורה לנחות ביום החמישה עשר, אך ממטרים באזור מרכז החלל קנדי, בו היא הייתה אמורה לנחות, מנעו שני ניסיונות נחיתה, והנחיתה נדחתה למחרת.

יום טיסה שישה עשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שדילגה על הזדמנות הנחיתה הראשונה, עקב תנאי מזג האוויר, נחתה המעבורת בשעה 9:08 בבוקר שעון קיץ מזרח ארה״ב במסלול נחיתה מס' 15 במרכז החלל קנדי בפלורידה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא STS-131 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Topic: STS-131/ISS 23: WORF (Klingon) patch, באתר collectSPACE,‏ 1 באפריל 2010