Salmonella
 |
|
|---|---|
 חיידקי Salmonella typhimurium (באדום) חודרים לתרבית תאים אנושית |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | חיידקים אמיתיים |
| מערכה: | חיידקים ארגמניים |
| מחלקה: | חיידקים ארגמניים-גמא |
| סדרה: | Enterobacteriales |
| משפחה: | Enterobacteriaceae |
| סוג: | Salmonella |
| שם מדעי | |
 Salmonella |
|
Salmonella (סלמונלה) הוא סוג של חיידקים אמיתיים. חיידקי Salmonella גורמים למספר מחלות באדם, כמה מהן מהמחלות הנפוצות ביותר בעולם.
חיידקי Salmonella הינם מתגים גרם-שליליים, והם משתייכים לאותה המשפחה של החיידק המפורסם ביותר בביולוגיה, Escherichia coli. יש המשייכים את חיידקי ה-Salmonella לקבוצת הקוליפורמים. הסוג Salmonella קרוי על שם הווטרינר האמריקני דניאל אלמר סלמון (Daniel Elmer Salmon), אשר גילה לראשונה (יחד עם האפידמיולוג האמריקני תאובלד סמית') חיידק המשתייך לסוג זה ב-1885.
בעבר שויכו לסוג Salmonella מאות מינים ואלפי זנים. מאז סוף שנת 2005 שונה המיון הטקסונומי והוחלט כי כל מיני וזני ה-Salmonella יקובצו לשני מינים בלבד: S. enterica ו-S. bongori. לכל אחד משני המינים מאות תת-מינים ואלפי זנים.
חיידק ה-Salmonella הידוע ביותר הוא S. typhi. לפי המיון החדש שונה שמו הרשמי ל-S. enterica, תת-מין enterica, זן typhi; למרות זאת ממשיכים להתייחס לחיידק זה (ולכל החיידקים מהסוג Salmonella) על ידי ציון הסוג והזן בלבד. S. typhi גורם לטיפוס הבטן, מחלה קשה של מערכת העיכול. חיידק זה וזנים רבים אחרים של Salmonella גורמים למחלות זיהומיות השכיחות כיום בעיקר במדינות העולם השלישי ואשר נגרמות כתוצאה מהיגיינה לקויה ומשימור לקוי של מזונות. מיליוני בני אדם מתים בכל שנה, בעיקר באפריקה, ממחלות הנגרמות על ידי חיידקי Salmonella.
חיידק הסלמונלה בעל פלגלה (שוטון) והוא יכול לנוע. בנוסף הוא מכיל אלמנטים נוספים המסייעים לוירולנטיות שלו (אלימות), וכן הוא מכיל קפסולה. היכולות האנטיגניות הנ"ל קרויות H אנטיגן (קיום הפלגלה), O ו- K אנטיגן.
המינים השונים של חיידק הסלמונלה עלולים לגרום למחלות שונות כאמור לעיל- ביניהן enteric fever- טיפוס הבטן סלמונלוזיס - הרעלת מזון הגורמת לאנטריטיס- דלקת המעי, וכן לבקטרמיה (דלקת בדם) ואולם בכעד 5% מהמקרים קיימת נשאות לא תסמינית (א-סימפטומטית):
| סלמונלוזיס | enteric fever | בקטרמיה | |
|---|---|---|---|
| סוג הפתוגן | מיני סלמונלה מסוג non-typhoid | מינים שהם typhoid או para typhoid | כל סוגי הסלמונלות |
| תסמינים | שלשולים, כאבי בטן, בחילות, הקאות וחום, מעט בקטרמיה | מחלה סיסטמית, חום, כאבי ראש | יכול להיווצר אנדוקרדיטיס |
| תקופת דגירה | 6-48 שעות | 10-14 יום |
[עריכה] מנגנון גרימת המחלה
החיידק פולש למעי הדק לתוך תא מסוג אנטרוציט, על ידי יצירת עיוות או קימוט בתא המעי, ב- villi של הרירית (סיסי הרירית). הכניסה לתא מתבצעת בתוך פאגוזום- התא מתרבה בפאגוזום (לא מפרק אותו, בשונה מחיידקים כגון חיידק השיגלה המצויד בחלבוני פירוק פאגוזום). לאחר שהחיידק התרבה בתוך הפאגוזום, הוא עובר בעזרתו את הרירית אל החלק הבזאלי, אשר קרוב לשכבת הרירית המיוחדת, שם הוא משתחרר מהפאגוזום ונקלט על ידי תאי דם לבנים מסוג PMN (פולימורפונוקליאריים) אשר מגיעים למקום. המשך התפשטות המחלה משתנה בהתאם לזנים כאמור להלן:
[עריכה] גרימת מחלה סיסטמית
זנים מסוג typhoid כאמור לעיל, אשר גורמים למחלה סיסטמית, חיים בתוך תא ה- PMN זמן רב היות שהם בעלי אנטיגן עודף המכונה Vi antigen אשר מגן מפני בליעה על ידי תא ה- PMN (פאגוציטוזה). לאחר סף מסוים של מספר חיידקים בתוך ה- PMN נוצר סיגנל לשחרורם (בדרך כלל תוך עשרה ימים עד שבועיים) והשתחררותם גורמת לחום היכול להימשך במשך 4-8 שבועות. החיידקים מגיעים מזרם הדם אל הכבד, טחול, כליה וחוזרים חזרה למעי, אל הלוחיות על שם פייר, וגורמים לדלקות מקומיות קשות. זהו למעשה טיפוס הבטן, אשר מאופיין עם שיעור קטלניות גבוה יחסית (עד 10% תמותה).
[עריכה] גרימת בקטרמיה וסלמנולוזיס
זנים מסוג non typhoid גורמים לבקטרמיה זמנית, אולם שלא בדומה לזנים מסוג typhoid, אשר מסוגלים לחיות בתוך תא ה- PMN במשך זמן רב, הרי שזנים אלו עוברים פאגוציטוזה במהירות. עם זאת, אצל קשישים, ילדים, וחולים בעלי מערכת חיסון פגומה, עלולים זנים אלו לגרום לסיבוכים עד למות החולה. זנים אלו יודעים גם להפריש אנטרו-טוקסין (טוקסין במעיים) אשר אחראי לשלשול מימי (על ידי הפרשה של נוזלים מהאפיתל החוצה, בדומה לכולרה).
[עריכה] שיטות לאבחון וטיפול
ניתן לאבחן את הימצאות החיידק בדרך של גילוי בצואה (לויקוציטים ותאי דם אדומים), על ידי גידולם בתרבית (מבחן לקטוז שלילי), שימוש בשיטות סרולוגיות (הצמתה של החיידק עם נוגדנים אליו). הטיפול נגד החיידק הינו חיסון, לזן ה-typhoid אשר גורם למחלה קשה יותר, הניתן לפני נסיעה למדינות מתפתחות. לחיסונים הניתנים אין יעילות מניעתית של 100% אלא פחות (70%) - חיסוני Vivotif - חיסון חי מוחלש.
