Salting out

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Salting out היא שיטה להפרדת חלבונים המבוססת על עקרון שחלבונים פחות מסיסים בריכוזים גבוהים של מלחים. ריכוזי המלח הדרושים על מנת להפריד חלבונים מן התמיסה תלויים בסוג החלבון. התהליך משמש גם לרכז תמיסות המכילות ריכוזים נמוכים של חלבונים. במידת הצורך נעשה שימוש בדיאליזה על מנת להוציא את המלח מן התמיסה.

עקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במולקולת החלבון ישנן חומצות אמינו הידרופוביות והידרופיליות. לאחר קיפול החלבון בתמיסה המימית, חומצות אמינו הידרופוביות יוצרות אזורים הידדרופוביים פנימיים נטולי מים ואילו חומצות אמינו הידרופיליות עשויות ליצור אינטרקציות של קשרי מימן עם מולקולות המים, בדרך-כלל במעטפת החלבון.

כאשר ריכוזי המלח גדולים, אחדות ממולקולות המים נמשכות על ידי יוני המלח אשר מפחיתות את מספרן של מולקולות המים הזמינות לאינטרקציות עם החלק הטעון של החלבון. כתוצאה מהביקוש הגדול למולקולות המסיסות, האינטרקציות בין חלבונים חזקות יותר מאשר אינטרקציות בין ממס למומס. מולקולות החלבון מתגבשות על ידי יצירת אינטרקציות הידרופוביות אחת עם השנייה, תהליך זה נקרא salting out.

יישומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחלבונים שונים יש הרכבים שונים של חומצות אמינו. מלקולות חלבונים שונות מסיסות בריכוזים שונים של תמיסת מלח. ניתן להסיר חלבונים לא רצויים מתערובת חלבונים על ידי שיטת salting out כל עוד המסיסות של החלבון בריכוזים שונים של מלח מסוים ידועה. לאחר הסרת המשקע על ידי פילטרציה או באמצעות צנטריפוגה, ניתן להשקיע את החלבון הרצוי על ידי שינוי ריכוז תמיסת המלח עד לרמה שבה החלבון הרצוי נהיה לא מסיס.

יונים מסוימים יכולים להגדיל את המסיסות של חלבונים במקום להקטין אותה, כמו כן, יונים עלולים לגרום לדנטורציה של החלבון לכן אם נדרשת קביעה מדויקת של כמות החלבונים בתמיסה אז ניתן להשתמש בשיטות אחרות כגון: יונים אחרים או תהליך ניקוי אלטרנטיבי.