Shock Treatment

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Shock Treatment
שם במקור: Shock Treatment
מבוסס על: "מופע הקולנוע של רוקי"
בימוי: ג'ים שרמן
הפקה: לו אדלר
מייקל וייט
תסריט: ג'ים שרמן
ריצ'רד או'בריין
עריכה: ריצ'רד בדפורד
שחקנים ראשיים: ג'סיקה הרפר
קליף דה יאנג
ריצ'רד או'בריין
צ'ארלס גריי
פטרישיה קווין
נל קמפבל
מוזיקה: ריצ'רד או'בריין
ריצ'רד הארטלי
צילום: מייק מולוי
חברת הפצה: פוקס המאה ה-20
מדינה: Flag of the United States.svg ארצות הברית
אולפן: פוקס המאה ה-20
הקרנת בכורה: Flag of the United States.svg 31 באוקטובר 1981
משך הקרנה: 94 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: $3,500,000 (משוער)
סרט קודם בסדרה: "מופע הקולנוע של רוקי"
דף הסרט ב-IMDb

Shock Treatment, סרט המשך ל-"מופע הקולנוע של רוקי", הוא קומדיה שחורה-מוזיקלית משנת 1981. על אף שעלילת הסרט איננה המשך ישיר של קודמו, בסרט מופיעות מספר דמויות מהסרט המקורי - אותם מגלמים שחקנים חדשים - וכן מספר שחקנים מהסרט המקורי - המגלמים כעת דמויות חדשות. במקור, שם הסרט היה "המופע של בראד וג'נט", שכלל קו עלילה דומה ואת אותם השירים, אולם התסריט שוכתב על מנת שניתן יהיה לצלם את הסרט כולו בתוך אולפן, כאשר שביתה גרמה לכך שלא ניתן יהיה לצלם סצנות "חוץ".[1]

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריין מציג בפני הצופים את מנהל אולפני הטלוויזיה - פארלי פלייבורס. בעוד פארלי מביט על אולפן הטלוויזיה שלו - שעכשיו מעוצב כמו מיקרוקוסמוס של העיר של דנטון - האולפן מתמלא בהתמדה בקהל צופים - תושבי דנטון לשעבר, אשר שמחים למלא את תפקידם החדש כחברים בקהל האולפן של שידורי טלוויזיה חיים במשך 24 שעות ביממה ("Overture"). יוצא הדופן בחגיגה זו הוא בראד מייג'ורס (קליף דה יאנג), שלמרות התעקשותה של אשתו ג'נט (ג'סיקה הארפר) שהכל יהיה בסדר, הוא אמביוולנטי לגבי השינוי שעובר על עיר הולדתם ("Denton, U.S.A").

בראד וג'נט נבחרים לשמש כמתמודדים בתוכנית "מבוך הנישואים", שעשועון שמטרתו היחידה, ככל הנראה, היא לגרום לאנשים להתאשפז ב-"Dentonvale", בית משוגעים מקומי של דנטון. ג'נט מקבלת את ההזדמנות לאשפז את בראד על ידי המנחה העיוור של התוכנית, אוסטרי בשם ברט שניק (בארי המפריס), שמבטיח לה שהחוויה תשפר את הנישואין שלהם ("Bitchin' in the Kitchen").

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן שם הדמות הערות
ג'סיקה הרפר ג'נט מייג'ורס אשתו של בראד מייג'ורס; לשעבר: ג'נט וייס
קליף דה יאנג בראד מייג'ורס בעלה של ג'נט מייג'ורס
פרלי פלייבורס אחיו התאום של בראד מייג'ורס
ריצ'רד או'בריין ד"ר קוזמו מק'נילי
פטרישיה קווין ד"ר ניישון מק'נילי
בארי המפריז ברט שניק
רובי ווקס בטי מונרו גרושתו של ראלף האפצ'ט
צ'ארלס גריי השופט אוליבר רייט בן-זוגה של בטי
ג'רמי ניוסון ראלף האפצ'ט לשעבר בעלה של בטי מונרו
וונדי ריבאק מייסי סטרות'רס בת-זוגו של ראלף
נל קמפבל (נל הקטנה) האחות אנסלונג
דרלין ג'ונסון אמילי וייס אמה של ג'נט
מנינג רדווד הארי וייס אביה של ג'נט

פסקול הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. "Overture"
  2. "Denton U.S.A."
  3. "Bitchin' in the Kitchen"
  4. "In My Own Way"
  5. "Thank God I'm a Man"
  6. "Farley's Song"
  7. "Lullaby"
  8. "Little Black Dress"
  9. "Me of Me"
  10. "Shock Treatment"
  11. "Carte Blanche"
  12. "Looking for Trade"
  13. "Look What I Did to My Id"
  14. "Breaking Out"
  15. "Duel Duet"
  16. "Anyhow, Anyhow"

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות הציפייה שהייתה טרם הפצת של הסרט (בין השאר, כתוצאה ממסע פרסום בטלוויזיה שכלל תוכנית מיוחדת בשם The Rocky Horror Treatment), הסרט היה הן כישלון ביקורתי והן כישלון מסחרי, כאשר הופץ לראשונה כ-"סרט חצות" בלבד, בליל כל הקדושים בשנת 1981. בפועל, הסרט מעולם לא זכה להפצה כלל ארצית בבתי הקולנוע של ארצות הברית. בסופו של דבר, התברר כי עם התקציב הגדול של הסרט, והכישלון שלו בקופות, סרט זה הפך לכישלון גדול עוד יותר מאשר "מופע הקולנוע של רוקי,, כאשר זה הופץ לראשונה בבתי הקולנוע, בשנת 1975. עם זאת, במהלך השנים הסרט זכה להפוך להיות סרט פולחן בעבור קבוצת צופים נאמנה. הסרט זכה לדירוג של 40% באתר Rotten Tomatoes, המבוסס על חמש חוות דעת.[2]

צפייה ביתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Shock Treatment (1981) - Trivia - IMDb
  2. ^ "Shock Treatment", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית) Over the years however the film has gained a small, but loyal cult-following.