Sic transit gloria mundi

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Sic transit gloria mundi (תעתיק לעברית: סיק טרנזיט גלוריה מונדי) הוא ביטוי לטיני שפירושו "כך חולפת תהילת עולם".

ברומי - בעת מצעד הניצחון, ניצב לצידו של המצביא המנצח על המרכבה עבד אשר החזיק כתר זהב מעל ראשו ולוחש לו "ממנטו מורי" ("זכור את המוות", כלומר "זכור כי אתה בן־תמותה") או "כך חולפת תהילת עולם".

בעבר, בעת טקס כניסה לתפקיד של אפיפיור חדש, החזיק נזיר פיסת פשתן בוערת לרגליו של האפיפיור והכריז בפניו: "Sancte Pater, sic transit gloria mundi", אבי הקדוש, כך חולפת לה תהילת עולם. תהליך זה חזר על עצמו שלוש פעמים במהלך הטקס.

האזכורים הראשונים של הפולחן הזה בותיקן מגיעים עד למאה ה-13 בכתבים של אִיתְיֵן הדומיניקני מבורבון. הכהן וההיסטוריון אדם דוֹ אוּסק מדבר על כך אף הוא בטקס ההכתרה של האפיפיור אינוקנטיוס השביעי בשנת 1404. הפולחן פסק בזמן יוחנן פאולוס הראשון, שויתר על הזכות לתספורת ולהכתרה.

הפולחן הזה שאב השראה מהביזנטים שהיו מביאים לקיסר עצמות ואפר אדם ובא להזכיר לסמכות הנוצרית הגדולה, קרי האפיפיור, שאין הוא אלא אדם, ולנוכח עובדה זו, חייב הוא להישמר מכל יוהרה וגאווה.