Sight & Sound

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Internet-news-reader.svg Sight & Sound
Sight-sound-2012-09-cover.jpg
שער גיליון ספטמבר 2012
תדירות ירחון
סוגה קולנוע
מו"ל מכון הסרטים הבריטי
עורך גאווין לאמברט (1949–1955)
פנלופי האוסטון (1956–1990)
פיליפ דוד (1990–1997)‏[1]
ניק ג'יימס (1997–)‏[2]
נוסד 1932
שפה אנגלית
מדינה בריטניה
ISSN 0037-4806
אתר המגזין

Sight & Sound (בתרגום מילולי מאנגלית לעברית: מראה וקול) הוא ירחון קולנוע בריטי שיוצא לאור על ידי מכון הסרטים הבריטי (ה-BFI). אחד מסימני ההיכר של המגזין הוא משאל שנערך אחת לעשור בקרב מבקרי קולנוע, מפיצי סרטים וחוקרי קולנוע לדירוג הסרטים הטובים ביותר בתולדות הקולנוע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגזין יצא לראשונה בשנת 1932 כעלון חדשות מטעם "המכון הבריטי לחינוך מבוגרים" (BIAE). במסגרת עלון זה קודמה היוזמה להקמת מכון הסרטים הבריטי שנוסד ב-1933.‏[3] כעבור שנה וחצי נמסרה מלאכת הוצאתו לאור למכון הסרטים הבריטי, שמפרסם אותו מאז ואילך.‏[4][5]

Sight & Sound פורסם אחת לרבעון עד לראשית שנות ה-90, מלבד בתחילת שנות ה-50 אז יצא כירחון. ב-1991 אוחד המגזין עם ה-Monthly Film Bulletin, פרסום נוסף של המכון, והחל לצאת אחת לחודש. המגזין נערך בידי גאווין לאמברט בשנים 1949–1955 ובידי פנלופי האוסטון בשנים 1956–1990. לאחר איחודם של העיתונים עבר לערוך אותו פיליפ דוד, ומ-1997 עורך אותו ניק ג'יימס.

כתב העת מכיל סקירה של הנעשה בעולם הקולנוע ומאמרים תאורטיים בתחום. בהמשך לנעשה ב-Monthly Film Bulletin נסקרים הסרטים שיצאו בבריטניה באותו חודש, ובהם גם סרטים שיצאו בתפוצה מוגבלת וסרטים אמנותיים. הסקירה כוללת רשימת שחקנים מלאה ורשימת הקרדיטים לצוות ההפקה.

רשימת הסרטים הטובים ביותר בתולדות הקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת לעשור החל מ-1952 עורך המגזין משאל בקרב מבקרי קולנוע, מפיצי סרטים וחוקרי קולנוע לצורך הרכבת רשימת הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים. הרשימה נחשבת לאחת מרשימות הסרטים החשובות מסוגה. בהתייחסו למשאל תיאר אותו מבקר הסרטים רוג'ר אברט כ"ללא כל עוררין המכובד ביותר מבין משאלי הסרטים הגדולים – היחיד שרוב אנשי תעשיית הקולנוע הרצינייים מתייחסים אליו ברצינות".‏[6][7] כל נשאל מציין את עשרת הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים בעיניו (אין חשיבות לסדר), והדירוג הכולל מתבצע על פי מספר הקולות שקיבל כל סרט. משנת 1992 נערך במקביל משאל זהה בקרב במאי קולנוע מרחבי העולם.‏[8]

אף על פי שחלו לאורך השנים שינויים מועטים בעשיריה הראשונה, רשימת הסרטים שהוזכרו על ידי לפחות נשאל אחד היא מגוונת למדי. כך למשל במשאל שנערך בשנת 2012 צוינו 2045 סרטים שונים על ידי 846 נשאלים.‏[8]

הזוכה הראשון בתואר הסרט הטוב ביותר בכל הזמנים היה גונבי האופניים של הבמאי האיטלקי ויטוריו דה סיקה. בחמשת המשאלים העוקבים (1962–2002) זכה בתואר האזרח קיין של אורסון ולס, ובמשאל האחרון שנערך ב-2012 החליף אותו הסרט ורטיגו של אלפרד היצ'קוק. הסרט היחיד שהופיע בכל אחד משבעת המשאלים שנערכו עד 2012 הוא חוקי המשחק של ז'אן רנואר.

1952:[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. גונבי האופניים (ויטוריו דה סיקה, 1948)
2. אורות הכרך (צ'ארלי צ'פלין, 1931)
2. הבהלה לזהב (צ'ארלי צ'פלין, 1925)
4. אוניית הקרב פוטיומקין (סרגיי אייזנשטיין, 1925)
5. אי-סובלנות (ד.וו גריפית', 1916)
5. סיפור לואיזיאנה (רוברט פלאהרטי, 1948)
7. תאוות בצע (אריך פון שטרוהיים, 1924)
7. היום עולה (Le Jour Se Lève, מרסל קרנה, 1939)
7. ז'אן ד'ארק (קארל תאודור דרייר, 1928)
10. פגישה מקרית (מוכר גם כ"היכרות חטופה", דייוויד לין, 1945)
10. חוקי המשחק (ז'אן רנואר, 1939)
10. Le Million (רנה קלייר), 1931)

1962:[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. האזרח קיין (אורסון ולס, 1941)
2. אוונטורה (מיכלאנג'לו אנטוניוני, 1960)
3. חוקי המשחק (ז'אן רנואר, 1939)
4. תאוות בצע (אריך פון שטרוהיים, 1924)
4. אוגטסו מונוגטרי (קנג'י מיזוגוצ'י, 1953)
6. אוניית הקרב פוטיומקין (סרגיי אייזנשטיין, 1925)
7. גונבי האופניים (ויטוריו דה סיקה, 1948)
7. איוואן האיום, חלק ראשון ואיוואן האיום, חלק שני (סרגיי אייזנשטיין, 1944 ו-1945 בהתאמה)
9. האדמה רועדת (לוקינו ויסקונטי, 1948)
10. ל'אטאלנט (ז'אן ויגו, 1934)

1972:[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. האזרח קיין (אורסון ולס, 1941)
2. חוקי המשחק (ז'אן רנואר, 1939)
3. אוניית הקרב פוטיומקין (סרגיי אייזנשטיין, 1925)
4. ½8 (פדריקו פליני, 1963)
5. אוונטורה (מיכלאנג'לו אנטוניוני, 1960)
5. פרסונה (אינגמר ברגמן, 1966)
7. ז'אן ד'ארק (קארל תאודור דרייר, 1928)
8. הגנרל (באסטר קיטון וקלייד ברוקמן, 1927)
8. האמברסונים המופלאים (אורסון ולס, 1942)
10. אוגטסו מונוגטרי (קנג'י מיזוגוצ'י, 1953)
10. תותי בר (אינגמר ברגמן, 1957)

1982:[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. האזרח קיין (אורסון ולס, 1941)
2. חוקי המשחק (ז'אן רנואר, 1939)
3. שבעת הסמוראים (אקירה קורוסאווה, 1954)
3. שיר אשיר בגשם (ג'ין קלי וסטנלי דונן, 1952)
5. ½8 (פדריקו פליני, 1963)
6. אוניית הקרב פוטיומקין (סרגיי אייזנשטיין, 1925)
7. אוונטורה (מיכלאנג'לו אנטוניוני, 1960)
7. האמברסונים המופלאים (אורסון ולס, 1942)
10. ורטיגו (אלפרד היצ'קוק, 1958)
10. הגנרל (באסטר קיטון וקלייד ברוקמן, 1927)
10. המחפשים (ג'ון פורד, 1956)

1992:[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקרים

1. האזרח קיין (אורסון ולס, 1941)
2. חוקי המשחק (ז'אן רנואר, 1939)
3. סיפור טוקיו (יסוג'ירו אוזו, 1953)
4. ורטיגו (אלפרד היצ'קוק, 1958)
5. המחפשים (ג'ון פורד, 1956)
6. ל'אטאלנט (ז'אן ויגו, 1934)
6. ז'אן ד'ארק (קארל תאודור דרייר, 1928)
6. פאתר פנצ'לי (סטיאג'יט ריי, 1955)
6. אוניית הקרב פוטיומקין (סרגיי אייזנשטיין, 1925)
10. 2001: אודיסיאה בחלל (סטנלי קובריק, 1968)

במאים

1. האזרח קיין (אורסון ולס, 1941)
2. ½8 (פדריקו פליני, 1963)
2. השור הזועם (מרטין סקורסזה, 1980)
4. לה סטרדה (פדריקו פליני, 1954)
5. ל'אטאלנט (ז'אן ויגו, 1934)
6. הסנדק (פרנסיס פורד קופולה, 1972)
6. זמנים מודרניים (צ'ארלי צ'פלין, 1936)
6. ורטיגו (אלפרד היצ'קוק, 1958)
9. הסנדק חלק שני (פרנסיס פורד קופולה, 1974)
10. ז'אן ד'ארק (קארל תאודור דרייר, 1928)
10. ראשומון (אקירה קורוסאווה, 1950)
10. שבעת הסמוראים (אקירה קורוסאווה, 1954)

2002:[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקרים

1. האזרח קיין (אורסון ולס, 1941)
2. ורטיגו (אלפרד היצ'קוק, 1958)
3. חוקי המשחק (ז'אן רנואר, 1939)
4. הסנדק והסנדק חלק שני (פרנסיס פורד קופולה, 1972 ו-1974 בהתאמה)
5. סיפור טוקיו (יסוג'ירו אוזו, 1953)
6. 2001: אודיסיאה בחלל (סטנלי קובריק, 1968)
7. אוניית הקרב פוטיומקין (סרגיי אייזנשטיין, 1925)
7. זריחה (פרידריך וילהלם מורנאו, 1927)
9. ½8 (פדריקו פליני, 1963)
10. שיר אשיר בגשם (ג'ין קלי וסטנלי דונן, 1952)

במאים

1. האזרח קיין (אורסון ולס, 1941)
2. הסנדק והסנדק חלק שני (פרנסיס פורד קופולה, 1972 ו-1974 בהתאמה)
3. ½8 (פדריקו פליני, 1963)
4. לורנס איש ערב (דייוויד לין, 1962)
5. דוקטור סטריינג'לאב (סטנלי קובריק, 1964)
6. גונבי האופניים (ויטוריו דה סיקה, 1948)
6. השור הזועם (מרטין סקורסזה, 1980)
6. ורטיגו (אלפרד היצ'קוק, 1958)
9. ראשומון (אקירה קורוסאווה, 1950)
9. חוקי המשחק (ז'אן רנואר, 1939)
9. שבעת הסמוראים (אקירה קורוסאווה, 1954)

2012:[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקרים

1. ורטיגו (אלפרד היצ'קוק, 1958)
2. האזרח קיין (אורסון ולס, 1941)
3. סיפור טוקיו (יסוג'ירו אוזו, 1953)
4. חוקי המשחק (ז'אן רנואר, 1939)
5. זריחה (פרידריך וילהלם מורנאו, 1927)
6. 2001: אודיסיאה בחלל (סטנלי קובריק, 1968)
7. המחפשים (ג'ון פורד, 1956)
8. האיש עם מצלמת הקולנוע (דג'יגה ורטוב, 1929)
9. ז'אן ד'ארק (קארל תאודור דרייר, 1928)
10. ½8 (פדריקו פליני, 1963)

במאים

1. סיפור טוקיו (יסוג'ירו אוזו, 1953)
2. 2001: אודיסיאה בחלל (סטנלי קובריק, 1968)
2. האזרח קיין (אורסון ולס, 1941)
4. ½8 (פדריקו פליני, 1963)
5. נהג מונית (מרטין סקורסזה, 1976)
6. אפוקליפסה עכשיו (פרנסיס פורד קופולה, 1979)
7. ורטיגו (אלפרד היצ'קוק, 1958)
7. הסנדק (פרנסיס פורד קופולה, 1972)
9. מראה (אנדריי טרקובסקי, 1975)
10. גונבי האופניים (ויטוריו דה סיקה, 1948)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Voters for The Greatest Films Poll. Philip Dodd Sight & Sound Magazine site.
  2. ^ Nick James Profile. The Guardian site - "comment is free...".
  3. ^ ראו למשל: While the Iron is Hot, Sight & Sound: Volume 1, No. 2. Summer, 1932. pp. 32-34.
    A.C. Cameron. The Case for a National Film Institute, Sight & Sound: Volume 1, No. 1. Spring 1932. pp. 8-9.
  4. ^ ‫"Sight & Sound," in: Harry W. Sova, Patricia L. Sova, Communication Serials (An International Guide to Periodicals in Communication and the Performing Arts) 1992/1993, p. 561‬.
  5. ^ Geoff Brown. Criticism: New challenges: sound and documentary, screenonline.org.uk.
  6. ^ Roger Ebert. 'Citizen Kane' fave film of movie elite. Chicago Sun-Times, August 11, 2002.
  7. ^ במקור: "by far the most respected of the countless polls of great movies - the only one most serious movie people take seriously".
  8. ^ 8.0 8.1 Nick James. The Greatest Films of All Time 2012, Sight & Sound: September 2012.